פרויקט סלקט

סלקט – סטונדטים למען קידום טכנולוגי. לא אני המצאתי את השם. אבל המטרה ומה שעושים שם הרבה פחות פלצני. זאת תוכנית שפועלת כל השבוע אבל אני מתנדב רק ביום רביעי. אז אחרי העבודה אני יורד לפקולטה להוראת מדעים שם מחכים קבוצת ילדים אותם אני, ועוד מתנדבים כמוני, מדריכים בחשבון ומדעים. הילדים הם תלמידי כיתה ו’ מבתי ספר מקומיים שנחשבים מתקדמים יותר ושמתאימה להם העשרה נוספת. מתי, הילד שאני אחראי עליו רק בן עשר וחצי וכבר לומד בכיתה ו’ ואת החומר שאנחנו מנסים לתת לו הוא מפלח כמו סכין דרך מים. ביום רביעי האחרון, כנראה מכיוון שהמדריך שלו לא הגיע, הצטרף אליי ילד נוסף, יונתן, מוכשר לא פחות. אז מדובר בשני ילדים בכיתה ו’ שאני צריך להגיד להם לא למהר ולמרות שהחומר קל לעבור עליו שלב שלב ולבדוק שהכל נכון. ובסוף, כשאנחנו מגיעים לקצת גיאומטריה בסיסית והם מפרקים את השאלה לחתיכות בכלל לפני שאני מצליח להגיד משהו. אז אני מנסה ללמד אותם שיטות נוספות לחישוב כפל וחילוק שברים ואיך לחשב שטח של משולש כשאין לנו את הגובה שלו. אני מגיע לטריגונומטריה והם רוצים לדעת ואני פשוט חושב שזה כל כך מגניב. וחברה שלי יושבת שם ומביטה בי ומחייכת אז אני לא יכול שלא לחייך. והיא מנסה להגיד לילדים שיברחו כי אני מדבר על טריגונומטריה אבל אותם זה מעניין. אני חושב שאני רוצה לעשות משהו כזה גם בעתיד. זה כל כך כיף.


Posted in Geekdom, No Category by with comments disabled.

השטן ואני

בהפסקה קטנה בין הפרק האחרון של אור-שחר ועד הפרק הבא, הנה סיפור קטן שכתבתי דיי מזמן. הוא הוגש לתחרות הסיפורים ‘השטן ואני’ של יאהו (אאז”נ) וזכה מקום שלישי. כרגיל, כמו בכל פעם שנותנים לי סט של חוקים, אני חייב לעקם ולשבור אותם. אז זה לא בדיוק סיפור על אני והשטן אלא טיפה משחק על ‘שטן’ ו’אני’ ועוד רעיון שכבר היה לי הרבה זמן. אשמח לשמוע דעות. בינתיים, הנה הסיפור שלכם.


Posted in Stories by with 3 comments.

No Need for Words

You know it. I know it. We know it. If people can handle it, fine. If they can’t, fuck ’em.


Posted in No Category by with 3 comments.

נשמע כמו מערכון של מונטי פייטון

מסך מחשב קפץ עליי ונשך אותי. אאו!


Posted in No Category, Weird by with 8 comments.

Protected: סוף שבוע ארוך

There is no excerpt because this is a protected post.


Posted in No Category by with comments disabled.

השערת קולאץ

בלוגיקה מדברים על השערת הרצף. למי שלא מכיר עוצמות, הטיעון מההתחלה ובקצרה עובד בערך ככה: יש אין סוף מספרים שלמים, נכון? אבל אם נתחיל לספור אותם, אפשר לספור ועם מספיק זמן (אין סוף ממנו) נוכל לספר את כולם בלי לפספס. לקבוצת המספרים השלמים (וגם הטבעיים) יש גודל אין סופי בן מנייה ולכן עוצמה שנקראת “אלף-אפס”. ואז, כמה מספרים ממשיים יש? ממשיים זה השלמים והשברים והעשרוניים וכולם חוץ מהמדומים. גם מהם יש אין סוף. אבל אם תנסו לספור אותם, על כל צעד שתעשו, אפשר למצוא את מי פיספסתם. אי אפשר למנות אותם. לקבוצת הממשיים יש גודל אין סופי שאינו בן מנייה ולכן עוצמה שנקרא “2 בחזקת אלף-אפס” או פשוט “אלף”. השערת הרצף אומרת שאין עוד עוצמה בין אלף-אפס לאלף, שאם קבוצה גדולה ממש מקבוצה בעוצמת אלף אפס אז היא בעוצמה של אלף או יותר. אבל זאת רק השערה ועדיין לא הוכיחו או הפריכו אותה. בואו לא נשבור את הראש ונדבר על השערה אחרת: השערת קולאץ. בחרו במספר שלם גדול מאפס ותתחילו לעבוד עליו לפי השלבים הבאים: — אם הוא זוגי, חלקו אותו בשתיים. — אם הוא אי זוגי, הכפילו אותו בשלוש והוסיפו אחד. ההשערה היא שמכל מספר שבחרנו בהתחלה אפשר להגיע בסוף לאחד, או שכל הדרכים בסוף מובילות לאחד. אחד בשם פול ארדוס אמר ש”המתמטיקה עדיין אינה מוכנה לשאות כאלו מבלבלות, מטרידות וקשות” וגם הציע פרס כספי מרשים תמורת מי שפותר את הבעיה. שני חוקרים אחרים מצאו לפני כמה שנים שגרסה יותר כללית של הבעיה הזאת אינה ניתנת להכרעה (שאי אפשר לבנות אלגוריתם פתירה שתמיד יביא לאותו פתרון). כשהראיתי את זה Continue Reading →


Posted in Memes and Stuff, No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by with 6 comments.

חודש

אתמול היה חודש ביחד לחברה שלי ולי. החלטנו לא לעשות מזה עניין גדול אז אני לא.


Posted in No Category by with 11 comments.

טכניון לילי – מה בתמונה הראשונה?

צולם אתמול. ניחוש באיזה בניין מדובר?


Posted in Art, No Category by with comments disabled.

Shameless Filler

בגלל שחלק ניכר מהחדשות שלי הולכות עכשיו לאתר מאורות (לכו לבקר) אין לי ממש דברים מוכנים להוציא כל יום אז הנה קצת מה קורה. בסוף השבוע האחרון גם עודד הגיע הביתה וגם נסעתי לחברה שלי. אז איך שהוא הצלחתי להסתדר תוך כדי שאני לא ישן בכלל וביום שבת בפרט. ועדיין, היה שווה את זה. ראיתי חלק גדול מהאנשים האהובים עליי בסוף שבוע אחד וגם ביליתי עוד עם האהובה עלי יותר. היה כיף. והיום, החליטו לדחוף את מסיבת פתיחת השנה דווקא בערב המשחקים אז אני אאלץ לבחור באיזה שהוא שלב אם להישאר או לצאת. כרגע אני חושב על לצאת בסביבות 21:30-22:00 אז כדאי שאזדרז. חוץ מזה, לונה גוססת ודורשת מזור ואין לי יותר מדי לתת לה. מסכנה. מה לעשות שאי אפשר להשיג חלקי חילוף של Acer קרוב לבית. אבל שיעורי הבית נראים לי זורמים ואולי אני אפילו אצליח לעמוד בלוחות הזמנים?


Posted in No Category by with 2 comments.

פרק שלישי – ימים בחיים אמיתיים

לתחילת הסיפור. לתחילת הפרק. בפעם שעברה. הרחק משם, דלת של מקלט נפתחה בכבדות, גוש פלדה מסיבי על צירים משומנים היטב החליק באיטיות הצידה ללא קול. יתד האור ממנורת הלהט בכניסה התרחבה אל תוך החדר המשוריין אך לא האירה יותר ממטרים ספורים פנימה. האוויר בפנים היה ישן ודומם כל כך שהוא לא התערבב עם האוויר שבחוץ ורק כשהדמות שפתחה את הדלת נכנסה פנימה היא הרגישה את קיר האוויר המחניק ומלא האבק. הגבר הגבוה צלע פנימה, מוותר על מתג התאורה שעל הקיר, והדליק פנס, מאיר את החשכה המוחלטת באור צהבהב וחלוש. שתי מיטות דרגשים היו צמודות לצד אחד, שולחן פלסטיק עתיק יומין עמד כנגד הקיר השני, ליד כיור שלא ראה מים וסבון מאז ימי ההגנה. האסלה הייתה חצי מוסתרת מאחורי קיר בפינה. הבזק אור כמו פרוג’קטור אימתני האיר את מרכז החדר והדמות נאלצה לכסות את עיניה. כדור האור התרחב במהירות לקוטר של שני מטר והתכווץ שוב, משאיר במקומו בחורה צעירה בלבוש כהה וחופשי. היא הופיעה במרכז החדר בדיוק, כאילו בדיוק לפני רגע זינקה לגובה. היא נחתה על רצפת הבטון וכופפה את רגליה, מרככת את הנחיתה ככל שהייתה יכולה. אור הפנס מיד סר אליה והיא קמה בזהירות, מנקה את בגדיה. “מאדראס,” אמרה לו וקדה קלות בתנוחת תפילה. “טאלב,” ענה לה הגבר בנוקשות. “הם לקחו את הפתיון,” אמרה וניסתה לפענח את פניו, אם הוא מרוצה. אבל בחשכה הזאת, כשהאור היחידי הוא הפנס המכוון לרגליה, לא היה לה סיכוי. “טוב מאוד,” הוא פלט. “אני כבר אודיע לך מה השלב הבא.” הוא פנה ממנה וחזר אל הדלת. כשעבר את דלת הברזל כיבה את האור במסדרון הכניסה. Continue Reading →


Posted in Stories by with comments disabled.