ג’יני, ג’יני
ג’יני הגיעה אלינו במאי 1993, בגיל חודשיים. היא הייתה חמודה מהרגע הראשון. אני עוד זוכר שעודד הביא אותה והיא התרוצצה בבית פנימה והחוצה בזמן שחשבנו על איך לקרוא לה. עבר הרבה זמן מאז. ג’יני כבר כמעט בת 16, שזה גיל מאוד מכובד בשביל בת למין הכלביים הביתיים. אם להאמין לשער החליפין הסטנדרטי, ג’יני שוות ערך לבת אדם בגיל 112. זה דיי הרבה. ברור שהיא בסוף דרכה וזה רק עניין של זמן. וזה ברור שכואב לה כשהיא אוכלת, שהיא לא מסוגלת לעמוד טוב, שהיא כבר לא רצה ולא ממש מזהה אפילו אותי ממרחק של יותר מחמש מטרים. אני יודע שאם אני הייתי במצב של ריקבון מתקדם, ללא מזור לכאב, גם אם עדיין הייתי מסוגל לעשות דברים מסוימים, אם הקיום עצמו היה כאב, הייתי רוצה עזרה בלסיים הכל. אבל ג’יני לא יכולה לבקש מאיתנו דבר כזה. האם זה עדיין נכון כבר לחתום על הסוף? אבא שלי כבר קובע תור לוטרינר ליום שישי עוד שבועיים כדי שגם אני וגם עודד נוכל להגיע וללוות אותה אל הסוף. אני יודע שהיא מבוגרת וזקנה וכואב לה והיא סובלת. הגיונית זה נראה נכון אבל למה זה לא מרגיש ככה? למה זה עדיין נראה לי כמו רצח? עזרה בהתאבדות, המתת חסד, היו הרבה שמות. מצידי זה עדיין נראה כמו רצח. אני לא רוצה שהיא תסבול אבל כואב לי אישית רק מלחשוב על זה.
Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.
מהדברים המוזרים שקורים לי בעבודה
אני מגיע בבוקר לעבודה. ברוריה אומרת לי שהיא רוצה שאני אבוא לסדר לה את לוח השנה. אמרתי שבסדר, אני אבוא עוד מעט. באתי אליה ומתברר שהיא לא מצליחה להיכנס לחשבון גוגל שלה. קצת רקע: לפני קצת זמן סידרתי לה בחשבון בגוגל שתהיה סיסמה רצינית וחזקה. היא כתבה אותה במחברת שלה, ה-IE זוכר אותה ויש לה אפשרות שחזור סיסמה. משום מה, עכשיו זה הפריע לה. אמרה שהיא רוצה סיסמה פשוטה יותר, שישה תווים. אז ניסינו לשנות סיסמה. גוגל, בחוכמתו כי רבה, קודם זיהה את שם החשבון שלה למרות שהוקלד לא נכון ואחר כך טען ששישה תווים זה לא מספיק וצריך לפחות שמונה. אז היא כתבה שמונה. חשבתי שהכל בסדר והלכתי. אז היא התלוננה שזה עדיין לא עובד. באתי לראות מה קרה הפעם. עכשיו היא ניסתה להשתמש בהשלמה האוטומטית, למרות שקודם לא. אבל ה-IE זכר את הסיסמה הקודמת ולא את החדשה (שואש כבר היה זוכר את החדשה פה). אז חיפשתי איפה IE שומר את הסיסמאות שלו. לא מצאתי. הכי נקודתי שמצאתי היה כפתור של ‘מחק את כל הסיסמאות’. אז זה מה שעשיתי והלכתי. אז היא מתלוננת לי שאני עושה לה דווקא כשאני רק מנסה לעזור לה לעבוד חכם יותר ונוח יותר ושהיא רק רוצה שיהיה לה ‘כמו לכולם’. ואני תוהה למה לעבוד ‘כמו כולם’ כשה’כמו כולם’ הזה כולל לא להבין מה הבעיה אלא רק להעלים אותה ועבודה עם דפדפן טיפש שכן עושה לה דווקא?
Posted in IT, No Category, Practice, Thinking Out Loud, Weird by Eran with 5 comments.
פרויקט סלקט
סלקט – סטונדטים למען קידום טכנולוגי. לא אני המצאתי את השם. אבל המטרה ומה שעושים שם הרבה פחות פלצני. זאת תוכנית שפועלת כל השבוע אבל אני מתנדב רק ביום רביעי. אז אחרי העבודה אני יורד לפקולטה להוראת מדעים שם מחכים קבוצת ילדים אותם אני, ועוד מתנדבים כמוני, מדריכים בחשבון ומדעים. הילדים הם תלמידי כיתה ו’ מבתי ספר מקומיים שנחשבים מתקדמים יותר ושמתאימה להם העשרה נוספת. מתי, הילד שאני אחראי עליו רק בן עשר וחצי וכבר לומד בכיתה ו’ ואת החומר שאנחנו מנסים לתת לו הוא מפלח כמו סכין דרך מים. ביום רביעי האחרון, כנראה מכיוון שהמדריך שלו לא הגיע, הצטרף אליי ילד נוסף, יונתן, מוכשר לא פחות. אז מדובר בשני ילדים בכיתה ו’ שאני צריך להגיד להם לא למהר ולמרות שהחומר קל לעבור עליו שלב שלב ולבדוק שהכל נכון. ובסוף, כשאנחנו מגיעים לקצת גיאומטריה בסיסית והם מפרקים את השאלה לחתיכות בכלל לפני שאני מצליח להגיד משהו. אז אני מנסה ללמד אותם שיטות נוספות לחישוב כפל וחילוק שברים ואיך לחשב שטח של משולש כשאין לנו את הגובה שלו. אני מגיע לטריגונומטריה והם רוצים לדעת ואני פשוט חושב שזה כל כך מגניב. וחברה שלי יושבת שם ומביטה בי ומחייכת אז אני לא יכול שלא לחייך. והיא מנסה להגיד לילדים שיברחו כי אני מדבר על טריגונומטריה אבל אותם זה מעניין. אני חושב שאני רוצה לעשות משהו כזה גם בעתיד. זה כל כך כיף.
Posted in Geekdom, No Category by Eran with comments disabled.
No Need for Words
You know it. I know it. We know it. If people can handle it, fine. If they can’t, fuck ’em.
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
נשמע כמו מערכון של מונטי פייטון
מסך מחשב קפץ עליי ונשך אותי. אאו!
Posted in No Category, Weird by Eran with 8 comments.
Protected: סוף שבוע ארוך
There is no excerpt because this is a protected post.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
השערת קולאץ
בלוגיקה מדברים על השערת הרצף. למי שלא מכיר עוצמות, הטיעון מההתחלה ובקצרה עובד בערך ככה: יש אין סוף מספרים שלמים, נכון? אבל אם נתחיל לספור אותם, אפשר לספור ועם מספיק זמן (אין סוף ממנו) נוכל לספר את כולם בלי לפספס. לקבוצת המספרים השלמים (וגם הטבעיים) יש גודל אין סופי בן מנייה ולכן עוצמה שנקראת “אלף-אפס”. ואז, כמה מספרים ממשיים יש? ממשיים זה השלמים והשברים והעשרוניים וכולם חוץ מהמדומים. גם מהם יש אין סוף. אבל אם תנסו לספור אותם, על כל צעד שתעשו, אפשר למצוא את מי פיספסתם. אי אפשר למנות אותם. לקבוצת הממשיים יש גודל אין סופי שאינו בן מנייה ולכן עוצמה שנקרא “2 בחזקת אלף-אפס” או פשוט “אלף”. השערת הרצף אומרת שאין עוד עוצמה בין אלף-אפס לאלף, שאם קבוצה גדולה ממש מקבוצה בעוצמת אלף אפס אז היא בעוצמה של אלף או יותר. אבל זאת רק השערה ועדיין לא הוכיחו או הפריכו אותה. בואו לא נשבור את הראש ונדבר על השערה אחרת: השערת קולאץ. בחרו במספר שלם גדול מאפס ותתחילו לעבוד עליו לפי השלבים הבאים: — אם הוא זוגי, חלקו אותו בשתיים. — אם הוא אי זוגי, הכפילו אותו בשלוש והוסיפו אחד. ההשערה היא שמכל מספר שבחרנו בהתחלה אפשר להגיע בסוף לאחד, או שכל הדרכים בסוף מובילות לאחד. אחד בשם פול ארדוס אמר ש”המתמטיקה עדיין אינה מוכנה לשאות כאלו מבלבלות, מטרידות וקשות” וגם הציע פרס כספי מרשים תמורת מי שפותר את הבעיה. שני חוקרים אחרים מצאו לפני כמה שנים שגרסה יותר כללית של הבעיה הזאת אינה ניתנת להכרעה (שאי אפשר לבנות אלגוריתם פתירה שתמיד יביא לאותו פתרון). כשהראיתי את זה Continue Reading →
Posted in Memes and Stuff, No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
חודש
אתמול היה חודש ביחד לחברה שלי ולי. החלטנו לא לעשות מזה עניין גדול אז אני לא.
Posted in No Category by Eran with 11 comments.
טכניון לילי – מה בתמונה הראשונה?
צולם אתמול. ניחוש באיזה בניין מדובר?
Posted in Art, No Category by Eran with comments disabled.