מה נשתנה יום הזיכרון הזה מכל הקודמים?

שהפעם חברתי בעבר, ארוסתי בהווה ואשתי לעתיד הייתה איתי. ניסיתי להסביר לה הכל מראש, להסביר כמה יום הזיכרון הוא יום משמעותי בשבילי. אבל לא משנה כמה הסברים וכמה הכנות אפשר לעשות, כזה מגיע זה פשוט מגיע. הסברתי הכל מההתחלה, את הדוד ואת הסבא, את כל האובדן והיגון. התחלתי אפילו לחשוב על כמה עוד אנשים יכולים להגיד שהם איבדו את כל הסבים שלהם, אחד מהם ודוד כחללי ישראל, ועוד שני חברים, אחד מהם גם חלל, וכל זה עוד לפני גיל 26? והשנה, השנה… אני חושב שבכיתי יותר מאשר אי פעם. ואני צריך את זה, אולי כי זה המעט שאני יכול לעשות ואני רוצה לתת יותר או שאני צריך את השיאים הרגשיים האלו ולדעת ולהרגיש ולהירטב מהעובדה שאכפת לי. אין מה לעשות, הדברים האלו עיצבו את מי שאני ולכן הצהרתי אחרי טקס יום הזיכרון כי כל עוד אני מסוגל לעמוד והטקס בקיבוץ עדיין יתקיים, אני מגיע אליו כל שנה כמו שעון. והיא, בהבנתה הרבה, אמרה שהיא תצטרף אליי תחת אותם התנאים. ואחרי שעברנו את כל זה, עוד מעט מגיע טקס יום העצמאות ואני לוקח את מעין להר כדי לראות את הטקס מלמעלה ואת כל הזיקוקים מהעמק.


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

!Today is My Birthday

:)


Posted in No Category by with 4 comments.

יום השואה אתמול

טקס יום השואה בטכניון. כנראה פעם ראשונה שאני נשאר לכל אורכו. הייתה הרצאה מעניינת וגרפית במיוחד. Horrible Mental Images. אי אפשר לתאר כמה טוב זה מרגיש כשקוראים לקהל לקום לשירת התקווה וכולם קמים והאולם רוטט מהקולות של כולם שרים. אי אפשר לתאר כמה זה מעצבן כשמבקשים ממני לקום לקריאת קדיש, תפילה שאין בינה ובין מוות, כפרה, זיכרון ובמיוחד שואה שום קשר, אבל שמחתי לפחות לראות שהאנשים שאני מעריך שהצלחתי לראות בין כולם לא משתפים פעולה עם זה. אבל עדיין קמים, כי אני לא רוצה לעורר עוינות מהחברים שלי. וגם התפילה בסוף לשלום ישראל הייתה מיותרת. אני חושב שזה הספיק לי ואני לא אבוא יותר. לפחות ביום הזיכרון ויום העצמאות אני אהיה בבית עם משפחה ואנשים שאני אוהב יותר.


Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by with comments disabled.

How Lame Am I?

הבעיה היא כזאת: ישנם שני וקטורים במרחב. הם נחתכים בנקודה מסוימת. לכן, יש ביניהם זוית. אז אני צריך למצוא את הוקטור שיחצה את אותה זוית. ואני רב עם משולשים ומקביליות כשיש פתרון הרבה יותר פשוט. וקטורים נחתכים מגדירים מקבילית אבל וקטורים נחתכים ושווים מגדירים מעוין. האלכסונים של מעוינים חוצים את הזויות מהן הם יוצאים. ומה הוא האלכסון של מעוין? הוקטור הראשון שמגדיר אותו ועוד הוקטור השני. פתרון: קח וקטור a ווקטור b, חלק אותם בגודל שלהם ויש לך שני וקטורי יחידה באותו כיוון ומגמה. וקטור יחידה a ועוד וקטור יחידה b הוא האלכסון. כתוב אותו בפרופורציה שנוחה לך וזאת התשובה. אז… How Lame Am I?


Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by with 5 comments.

יום שבת טוב

אתמול היה יום שבת ממש לא מיוחד. לא יצאנו למקום אקזוטי או עשינו משהו שמעולם לא עשינו או שרוב האנשים לא עושים. לא הלכנו למסעדת מוטיב או חקרנו פארק מסתורי. כל מה שמעין ואני עשינו הוא לסוע אל הדירה של אח שלי, לבלות עם המשפחה וחברים. אבל היה כיף. אמרנו שנחזור בערך בשמונה. יצאנו בסביבות שלוש, שלוש וחצי והצלחנו לפספס את היציאה לכביש 1 ולכן הגענו עד שורק לפני שחזרנו. היה חם, היה קצת מצוברח אבל כשהגענו המצב החל להשתפר. דיברנו, אכלנו ארוחת צהריים, ראינו תוכנית כמו-דוקומנטרית על עוגות וסתם עשינו שטויות. אבל אין שום דבר רע בזה. בסוף נשארנו עד עשר וחצי וגם אז לא ממש רצינו ללכת. והעוגה של צל הייתה מהממת.


Posted in No Category by with comments disabled.

פרוטוקול כיכר

זה דיון שעלה ביני לבין מעין מספר פעמים ואני אשמח לעוד דעות, בעיקר כי אין לי כוח לחפש את החוק המסוים הזה בעצמי. השאלה היא כזאת: בכניסה, בתוך וביציאה מכיכר, איך מאותתים? מעין טוענת שבתוך הכיכר לא מאותתים ומאותתים ימינה ביציאה ממנו. אני אומר אני טוען שזה תלוי לאן נוסעים, ימינה אם ימינה, שמאלה אם שמאלה או פרסה וכלום אם קדימה, כמו שמאותתים בכניסה לצומת ושצריך להמשיך את האיתות הזה עד שיוצאים והוא נסגר מעצמו. בעיקרון, אני חושב שזה כמו צומת, כשעומדים בכניסה צריך לאותת לכיוון שרוצים לפנות כדי להתריע למי שרואה אותך בכניסה, צריך להמשיך בתוך הכיכר כל עוד מסתובבים כי זה אומר לאחרים להיזהר שאתה עדיין בכיכר. ואני גם טוען שאיתות ימינה ביציאה לא משנה כי הוא יהיה קצר מדי ולא יגיד יותר מדי. כמו כן, אני בטוח שלא הסברתי כמו שצריך את הגישה של מעין והיא תרחיב בתגובות. רעיונות?


Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 5 comments.

שינוי כתובות

עדכנתי את רשימת הסימניות שלי שוב. הפעם הכיוון הוא צמצום והסתמכות על טכנולוגיה חדשה. אפשר היה לעשות את זה עוד כשיצא השואש השלישי אבל התעכבתי. עכשיו, התקנתי אותו מחדש והחלטתי לעשות קצת ניקוי אביב. מה שנשאר הם כל הסימניות שאני לא רוצה לאבד למרות שאני לא נכנס אליהם לעתים כל כך קרובות וגם הסימניות של אתרים שאני ארצה לגשת אליהם בקבוצות או שכדאי לרשום איפה שהוא. התוצאה: (1) שתי ספריות File Search ו-Shop. חיפושים רגילים אני עושה עם גוגל בכל מקרה ולכל השאר אין בעיה לגשת אבל יש אתרים מסוימים וטובים לחיפוש קבצים שאני רוצה לשמור. כמו כן, ספריה עם חנויות שאני צריך לזכור איפה הן נמצאות למקרה ואצטרך אותן שוב. (2) ספריית School Stuff שמכילה את האתרים שאני צריך כרגע ללימודים, משתנה בהתאם למה יש וכנראה שתעלם כשאסיים את התואר. (3) שתי ספריות שאני שומר כי אני באמת לא רוצה לאבד ואני בספק אם אוכל למצוא את כל הדברים שבהם שוב אם אני אחפש. ומעניין מה אלו אומרים עליי. אלו ספריות Digital Art – שמכילה את האתרים שמהם אני מוריד תמונות יפות – ו-Star Control Scene עם אתרי ה-Star Control שעדיין פועלים. את כל שאר אתרי המשחקים זרקתי.


Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

רק כדי להבהיר את יום שישי לפני שבועיים

אלו הטבעות. אלו טבעות קלאדה איריות מסורתיות בסט כפול לה ולו. אתם יכולים לקרוא את הרשומה של וויקיפדיה אבל בקיצור מדובר על טבעות חברות/אירוסים/נישואים שמסמלות אהבה, חברות ונאמנות. מעין הציעה אותן ואני מאוד אוהב. הן סמל טוב למה שאני חושב שצריך להיות במערכת היחסים הזאת. מה שהלך בהתחלה היה שיחה, כמה חודשים אל תוך מערכת היחסים, על כמה אנחנו רציניים ואני אמרתי שאני אוהב אותה ואני לא חושב לטווח הקצר, אני חושב לנצח ואני מסוגל לראות אותנו ביחד בטוב לשאר החיים שלנו. מעין אמרה שאם אני אציע עכשיו עם טבעות של מחזיקי מפתחות אז היא תסכים. אז זה מה שעשינו. וזה היה הקטע עם מחזיקי המפתחות עד עכשיו. את הטבעות מעין ראתה ב-eBay והן היו פשוט מושלמות אז הזמנו אותן. אני ביקשתי שתיתן לי לטפל בזה והצלחתי למשוך אותה ולא להגיד לה כלום ולטפל בהזמנה, בהגעה, באיסוף ובהתאמת הטבעות כשמעין חושבת שויתרתי על כל הנושא בכלל עד ששלפתי אותן באמצע יום ההולדת שלה ועשיתי את כל ההו-הא הרגיל כמו שצריך. ועכשיו גם יש תמונות.


Posted in No Category by with 5 comments.

החיים הטובים

רק רציתי לציין כמה זה כיף שמעין פה. כן, זה בינתיים הכי הרבה זמן שלנו ביחד, בערך שבוע וחצי. ומחר ננסה ללכת לגן גורו. מי שרוצה להצטרף מוזמן להגיע מוקדם.


Posted in No Category by with comments disabled.

עולמות – ויהי בוקר ויהי ערב יום שני

גררנו את עצמנו בעצלנות רבה מהמיטה בערך בעשר. אחרי לא יותר מדי בירורים יצאנו עם דיי כמעט בדיוק בערך אולי מספיק זמן כדי להגיע למעגל ההקראה. הגענו דיי כמעט בדיוק בערך אולי בזמן למעגל הקראה. אחרי בלגן קטן שכלל את מה מקריאים, איפה זה, איפה יושבים, איך זה אמור להיות, מה הסדר ואיפה המים, התחיל מעגל ההקראה. אישית, חשבתי מראש ש’ילד לא ממושמע’ הוא לא מהחביבים עליי וכנראה שהייתי יכול לבחור סיפור שאני יותר אוהב אם הייתי מקדיש לזה יותר זמן מראש. אחרי הכל, נהניתי. הסיפור אולי לא מדהים אבל הוא לא נורא פשוט מבחינת ההקראה ומזה נהניתי. אני אשמח להשתתף בדבר כזה שוב ואולי אפילו אציע את זה כפעילות לתא הטכניוני. אחרי המעגל נדחקנו וגוששנו והתחננו להדס לכרטיסים להרצאה של קרן והיא ברוב טובה האלוהי הסכימה לספק לנו כאלו למרות שנגמרו הכרטיסים החינמיים בערך חמש פעמים לאותו אירוע. אבל הצלחנו להיכנס, אם כי במעט איחור. כרגיל אצל קרן, לפחות מצחיק גם אם לא משכיל. מנוחה קצרה, אכילה והסתלבטות מאוחר יותר נכנסו להרצאה של קרן (לא אותה אחת, אחרת. אני לא משתמש בשמות משפחה ומי שמעוניין יאלץ להצליב מול טבלת האירועים של הכנס) על אנשי זאב ואיך הם באמת היו במיתולוגיות. חולני ומעניין כמו תמיד. שוב הפסקה קצרה אותה ניסינו להעביר על ידי משחק Tile Chess אותו הספקנו להקים ולהריץ שלושה סיבובים לפני שנגמר לנו הזמן והיינו צריכים ללכת לעוד הרצאה של קרן (אותה אחת מקודם). אז עלינו למעלה וגילינו כי ההרצאה נדחתה בשעה בגלל הסידורים של הזומבים. חבל שלא אמרו לנו את זה לפני שפירקנו את המשחק. לפחות קרן Continue Reading →


Posted in Art, Geekdom, No Category by with 1 comment.