איך להתחתן עם חיילת
זהו סיכום קצר של מה שאני ומעין עשינו אתמול ואני כותב את זה בעיקר כדי לתרום מידע מועיל בעברית לאינטרנט בתקווה ומישהו ירצה לעשות את מה שאנחנו עשינו ונוכל לחסוך להם צרות. אז אם חיפשתם ‘להתחתן עם חיילת’, ‘להתחתן עם חייל’, או כל שילוב שהוא של נישואים, צבא, חיילים, עורך דין צבאי, הצהרה על חתונה וכל מיני דברים כאלו, אני מקווה שזה יעזור לכם. אני הלכתי לקצין העיר ביום שני בבוקר כי מעין אמרה לי שאני צריך להצהיר בפני עורך דין שאני זה שמתכוון להתחתן איתה ושהיא לא סתם מנסה לעבוד על המפקדים שלה אלא שזה אמיתי והולך לקרות. לכן, צריך להצהיר בפני עורך דין. נסעתי לשם (בערך 15-20 דקות נסיעה מהטכניון לקצין העיר חיפה עם הפקקים של הבוקר בעיר התחתית) וניגשתי ל”בסיס” שנמצא בקומה השישית של הכולבומיל. שם, דיברתי עם אחת החיילות במשך עוד 15-20 דקות רק כדי להבין שצריך לקבוע פגישה למתי שיש עורך דין (כמו יום חמישי אחר הצהריים) ולבוא שנינו עם תעודות מזהות. המלצה: להתקשר, לא לנסוע. אפשר לסכם את זה גם בטלפון. אל מעין התקשרו שלשום כדי לוודא שהיא מודעת לפגישה שאני קבעתי ולוודא שהיא יודעת שהיא צריכה להגיע ומה היא צריכה להביא. שזה היה מאוד מרשים ואולי קצת צבוע מכיוון שמי שהתקשרה לא ידעה מה צריך להביא. המלצה: מה שצריך להביא הוא הפניה ממש”קית ת”ש לעורך דין צבאי ומסמך ‘הצהרה בפני רס”ן/עו”ד בקצין העיר’ כדי שהעורך דין יוכל לחתום עליו. עכשיו מגיע הקטע המשעשע. אתמול נסענו שוב אל קצין העיר כדי לבצע את ההצהרה. התייצבנו ב”בסיס” קצין העיר רבע שעה לפני השעה, זאת אומרת Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
יום מואי כיף
אמרנו שאתמול נלך לסופרלנד. קמנו בבוקר מוקדם בשביל לעשות קצת סידורים ובדרך פגשנו את גאיה, חברה של מעין. מענין לענין, אני נתקעתי עם השלמות שיעורי בית בזמן שהן דיברו. עד שהספקתי להשלים את כל החובות שלי, כבר היה דיי מאוחר. אבל אני התכוונתי להגיע ולהנות. יצאנו לסופרלנד באזור שתיים בצהריים ושוב הלכנו לאיבוד בכביש 4 כי הפניה שהייתה אמורה להיות שם לא הייתה. הגענו לשם בערך בשלוש, חמש שעות לסגירה. אבל הספקנו הרבה. עלינו על ההובו (מסלול מים עם אבובים משפחתיים), על הרומבה (רכבת הרים תלויה), על רכבת ההרים הישנה, על ספינת הפיראטים (שעושה הלוך חזור ואז סיבוב שלם), נסענו במכוניות מתנגשות, טיפסנו על המגדלור (מתקן שמדמה נפילה), עשינו סיבוב על הרכבל ועל מפלי האימה (מסלול מים בסירות בו נופלים אל המים). בסוף גם החלטנו ללכת לפני הזמן, בסביבות שבע וחצי. יצאנו משם תשושים אך הרוגים בחזרה לכיוון המרכז. בערב הייתה צריכה להיות מסיבה אצל נעמי, הכנה לקראת השעשועון, אז אמרנו שנלך ישר אליה כי אם נלך הביתה אז פשוט לא נחזור. אז הלכנו ושיחקנו בטריוויה וצחקנו ואכלנו עוגה בטעם כחול. אתמול היה יום מאוד כיף וכל יום צריך להיות לפחות כזה כיף. אבל בתקווה, יום צריך לגרום לפחות סחרחורת.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
מכוניות חלום
מעין שאלה אותי את השאלה הזאת אז החלטתי לחשוב על זה מחדש ואולי להעלות את הנושא לדיון. אז מהי מכונית החלומות? אצלי, למען האמת יש שלוש קטגוריות בהתאם לשימוש הרצוי: סדאן – מבין המכוניות הרגילות שרואים באופן סטנדרטי על הכביש, מכונית לשימוש יום יומי, לבן אדם עובד או איש משפחה, איזו אני הכי רוצה. כיף – עדיין בגדר המכוניות הרגילות אבל איזו מכונית הייתי רוצה בשביל המטרה המסוימת של להנות מנהיגה. סופר – אם הייתי יכול לבחור כל מכונית בעולם, כנראה רק בשביל להראות בתוך אחת, איזו הייתי בוחר. אז הנה הרשימה שלי. סדאן Tesla Model S – מכונית יפהפיה, מגניבה, מלאה טכנולוגיה, חשמלית לחלוטין ועדיין משפחתית לגמרי. סתכלו על הבפנוכו! ועל הידיות! Eighth Generation European Honda Civic – מכונית שהיא סדאן סטנדרטית אבל גם נורא מגניבה, משוכללת ונראית כמו חללית. כיף Subaru Impreza WRX STI – בתור המכונית שלקחה את אליפות הראלי העולמי כמה וכמה פעמים, המכונית המועדפת על קולין מק’ריי וטראוויס פסטרנה, זאת מכונית טובה בשביל סתם כיף. תראו איזה יופי. Mitsubishi Lancer EVO X – והיחידה שיכולה להתחרות עם האימפרזה בקטגוריה הזאת היא רק המיצובישי EVO. מאותן סיבות. מכונית יפהפיה. סופר Lister Storm – מדובר באחת ממכוניות העל הטובות ביותר גם אם היא לא הכי מוצלחת. אבל אני חושב שמה שמיוחד בה היא שהיא מכונית על שיכולה להיות גם מכונית רחוב רגילה בלי בעיות. יש לה תא מטען ויש לה ארבעה מושבים. היא פשוט מכילה V12 של 7 ליטרים ומסוגלת לעשות 0 ל-100 ב-4 שניות. הבעיה היא שהיא יקרה מדי ולכן ייצרו רק ארבעה מהם. כרגע, חוץ Continue Reading →
Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מה מגדיר בן אדם? משחקים!
לפעמים אני גם תוהה על זה. חוויות בית ספר, חוויות צבא, אנשים משפיעים או חכמים, כתבים קלאסיים וכן הלאה יכולים מאוד להשפיע על האישיות של בן אדם, על איך הוא חושב ותופס את העולם. על העקרונות המנחים אותו ומה הוא מעדיף. אבל לאחרונה חשבתי שוב על עוד משהו, שלפחות אותי, מאוד מגדיר וזה המשחקים שאני משחק. ספרים וסרטים או כל סוג אמנות סיפורית שהיא יכולה לגרום לבן אדם להרהר בנושאים של רומו של עולם ולשנות את דעתו וכך גם את הנחות הבסיס שלו אבל גם משחקים יכולים לעשות את זה והעמוקים והכבדים יותר עושים את זה טוב. אז אולי Mass Effect יכול לגרום לך לחשוב על האם שווה או לא שווה להציל את הגלקסיה, האם לתת למחזור להמשיך או לעצור אותו, את מי כן כדאי להציל ואת מי לא וכמובן, כמה מותר להקריב בשביל להציל את החיים בגלקסיה כפי שאנחנו מכירים אותם ומה הדרך הכי טובה לעשות זאת. אבל עכשיו אני הולך לתת לכם דוגמה שאולי תראה לכם מוזרה וגרועה אבל מאוד השפיעה עליי כבן אדם. Magic the Computer Game. זה היה משחק קטן וחביב וישן. אבל לפי דעתי הוא עדיין הכי טוב שאי פעם נעשה על משחק הקלפים הפופולארי. במשחק, כצפוי, מתנהלים המון קרבות בסגנון משחק הקלפים הידוע אבל יש בו כן כן… סיפור. טוב, עד כמה שאפשר לקרוא לזה סיפור. משחקים קוסם שמסתובב בארץ ומנסה להבין מה בדיוק קורה כאן, איזה רוע אדיר צפוי להגיע ואיך אפשר לעצור אותו. תכל’ס, המטרה היא להתחזק בקרבות קטנים לאורך ולרוחב המפה הקטנה, לחזק את החבילה שלך ולצבור עוצמה כדי שבסוף תוכל Continue Reading →
Posted in Humanity, Life Lessons, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
בן אדם קשה
זה אני. חשבתי על זה עוד קצת לאחרונה ואני חושב שאני צריך להודות: כן, לפעמים קשה להבין אותי ולדבר איתי. אני כנראה נשמע לכם קצר רוח, לא כל כך מגיב, לא אומר את הדברים שאתם מצפים שאני אגיד, קצת לא מובן ואולי גם לא נראה כל כך מתעניין במה שיש לכם להגיד. Sorry about that. האחרון כנראה נגרם בגלל שיש לי פיצול קשב לא רע ואני מסוגל לשים לב לשניים שלושה דברים בו זמנית. אז כן, אני יכול לדבר אתכם בזמן שאני שומע משהו אחד וקורא משהו אחר, אל תקחו את זה אישי. הרביעי נגרם בגלל שאני תמיד מדבר מקצועית בהתחלה. כשאני מתחיל להסביר משהו אני קודם משתמש במונחים הכי מקצועיים וגבוהים שיש לי. אני תמיד מניח שהבן אדם שמולי חכם ומבין כמוני אם לא יותר. ואז אם מתברר לי שאני לא מובן אז אני לאט מרחיב ומפרט. זה לא שיפוט אישי. השלישי נגרם בגלל הדחף המוזר שלי תמיד להיות מקורי ולא לעשות את הדברים הרגילים, במיוחד לא את מה שמצפים ממני. זה חלק בלתי נפרד ממני ואין ברירה אלא להתמודד איתו. השני נגרם על ידי עיקרון בסיסי שלי וזה לא להגיד משהו אם אין לי משהו טוב להגיד. אני משתדל לא להגיד דברים רק כדי לדבר ולתמצת את מה שאני כן אומר לפרטים היותר חשובים. וכמובן, אני מעדיף פעולה על דיבורים. הראשון נגרם על ידי תכונה פיזיולוגית שלי שאני לא יכול לשנות. אני פשוט עובד מהר יותר. העולם נראה לי איטי. ב-GURPS זה מוגדר כ-Enhanced Time Sense. אז יש לי לפחות דרגה אחת בזה. זה גם לא משהו אישי Continue Reading →
Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
לפעמים אני בודק את עצמי
שואל את עצמי האם הכל בסדר? איך אתה מרגיש ומה מבאס אותך עכשיו? אז כרגע זה בעיקר פיזיקה, העובדה שקצת רבתי עם הבוסית שלי על משהו שהוא דיי טעות שלי אבל לא היה בכוונה ואני גם קצת לחוץ מכל מיני ענייני חתונה שצריך לסדר. אבל אתמול היה ערב משחקי כיפי, הבעיה שלי עם GURPS כנראה נפתרה אז אני מתחיל להתקדם קצת עם המשחקים שאני רוצה להריץ ויום הסטודנט מגיע בסוף השבוע אז אוכל להתעלם ממנו בחינניות ולעשות כמה דברים כיפים ואולי גם לפגוש את מעין מוקדם יותר. וזה תמיד טוב. וגם… ה-Milestone הגיע לסלקום! ועוד לפני ה-G1. כנראה שלא אהבו אותו.
Posted in No Category by Eran with 1 comment.
שבעה חודשים
And that’s all I have to say about that למען האמת, לא. יש לי יותר מה להגיד. מעין הזכירה שבקרוב זאת תהיה מערכת היחסים הארוכה ביותר שהייתה לה. זאת כבר מערכת היחסים הארוכה ביותר שהייתה לי. ובקרוב אנחנו הולכים לעשות את המעשה, לסגור את הלולאה ולחתום את העסק. וזה לא מפחיד אותי. זה רק קצת מלחיץ אותי כי אני רוצה שהכל יעבור בסדר בלי תקלות. אני עושה את זה בלי שום בעיה. ואני חושב שעיקר הבעיה, לא שלי אלא של אנשים אחרים, היא הנורמה שהתרגלו אליה. אני חושב שאנשים התרגלו לחוסר בטחון, התרגלו לנישואים שמתפרקים ולכך שצריך לקחת הרבה זמן כדי להיות בטוח שהבן אדם הזה הוא מי שאתה חושב שהוא. אבל אצלנו זה לא ככה. אנחנו לא מסתירים ולא מפחדים להראות. אנחנו כל הזמן מדברים, אנחנו מדברים על דברים שאולי נעשה בעוד עשר-עשרים שנה ועל דברים שאנחנו נעשה כל מה שאפשר שלא יקרו. אצלנו, הכל על השולחן וזה למה אני בטוח. כי מעין משתפת באופן טבעי ואני אמרתי שאני לעולם לא אשקר לה. כבר חלקתי איתה דברים שמעולם לא סיפרתי למישהו אחר ואני לא מתכוון לספר. כי אני סומך עליה ובוטח בה ואני יודע שפה מולי נמצאת אהובתי, שומרת הסודות שלי וחברתי הטובה ביותר. כי אני יודע. כי כשפרדה של יותר מיום כואבת וכשלשים את הראש בחיקה שתלטף אותי הוא הדבר שאני הכי רוצה לעשות וכשאנחנו יכולים לשבת ולא לעשות כלום ואני לא אשתעמם או אדאג לזמן שבורח אז אני יודע.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
מה קורה עם הישראלים האלו?
אנחנו חיים במדינה שבה יש גשם בערך עשרה ימים בשנה. מדינה שבה הטמפרטורה הממוצעת מחוץ לאדם הממוצע היא הטמפרטורה הממוצעת בתוך האדם הממוצע. מדינה שמורכבת בחציה ממדבר ושהמקום הכי גבוה וקר שם מכיל שני סנטימטר שלג אם יש לנו מזל. מדינה שבה זמן ההשרדות הממוצע של ארטיק מחוץ למקרר הוא שש שניות. אז איך לכל הרוחות הישראלים לא מפתחים עמידות גבוהה יותר לחום? איך זה שעם 25 מעלות בחוץ, הם מעדיפים לסגור את החלון ולפתוח מזגן במקום להנות מהאוויר הטרי. כן, אני יודע שבחיפה הוא לא כל כך טרי, אבל הנקודה עדיין תקפה.
Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
עכשיו, זה כבר לא אשמתי
אז כבר דיברנו קצת על OCD. עכשיו, הנה סיפור מעניין. אני נוסע עם מעין ברכב ואנחנו משחקים יאצי כדי להעביר את הזמן. המשחק הראשון הלך קצת מוזר אבל סביר עד כמה שאפשר לקרוא ליאצי כפול סביר. המשחק השני היה יותר משעשע. הרי מעין אומרת לי כל הזמן לא להיות כל כך OCD ושקצת בלגן זה טוב. אני מנסה להקשיב אבל הפעם זאת לא היתה אשמתי. מגיע תורי ויוצאים לי אחדים. אז אני הולך על אחדים. יוצאים לי כמות יפה של אחדים אז אני שומר אותם באחדים. ואז מגיע תורי שוב ויוצאים לי זוגות. אז אני הולך על זוגות. יוצאים כמות יפה של זוגות אז לשמור בזוגות. ואז יוצאות השלשות וזה מתחיל להראות מוזר ומעין מאשימה אותי שוב שאני OCD ואני אומר שאני רק זורם עם מה שיש. ואז יוצא לי Full House. ואז יוצאות רביעיות. עכשיו, זה כבר לא אשמתי!
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
גאלוויי, ג’יימס וג’יני
לי, לפני, לא היה ממש מושג מי הם. אבל מתברר, גם ממעין וגם מעלוני הפרסום שחילקו, שהוא ואשתו הם מראשי ענף החלילנות בעולם. אז אמא של מעין קנתה לה כרטיסים להופעה והיא החליטה לקחת אותי בתור ה-(1+) שלה. אני אוהב מוזיקה סימפונית, היא מאוד דומה למטאל בהרבה מוטיבים, אבל מעין ממש מעריצה את היצירות האלו. לכן, יותר מכל, היה חשוב לי שהיא תהנה ושאני לא אפריע. אז בפעם הראשונה בחיי, הלכתי לקונצרט כמו שאנשים מבוגרים חושבים על קונצרט. ואני אומר אנשים מבוגרים. חוץ מאולי חמישה או שישה ילדים קטנים ואנחנו, הייתי שם את ממוצע הגילים איפה שהוא באזור ה-60, מגרד את ה-70. החציון בטוח היה שישים ועוד קצת. למרות שלא הייתי מוכן מראש להשתעממות, מאוד שמחתי לראות שהאנשים שעוסקים במלאכה, במיוחד גאלוויי עצמו, באים לעשות מופע, באים לבדר ולשעשע. אז חוץ מהמוזרה שמאחורי שאמרה לי להרגע רק כי חיבקתי את מעין, כל הערב היה מאוד קליל וכיפי. חוץ מסמטוכת המושבים, כמובן. וכשג’יימס ניגן את Danny Boy (שלי רק נשמע מוכר אבל לא ממש ידעתי) אז כל העולם שר ואחרי זה הוא ביקש מכולם לשיר שוב באמת ויותר חזק. ומתברר שבהרצליה שרים יותר טוב מאשר בירושלים. אחרי המופע הלכנו אל מאחורי הקלעים כדי לפגוש את סר ג’יימס וליידי ג’יני. היה כיף, צילמנו אלבום קטן, ג’יני אישרה למעין שהיא באמת יפה ואני לא משקר וגם ניסתה לשכנע אותה לחזור לנגן שוב. אז אני זוכר את זה, אם אני מתחיל ללמוד גיטרה, את חוזרת לחליל!
Posted in No Category by Eran with 1 comment.