הסינים משגיחים על כשרות?
הסיניים הם העם היחיד הגדול ביותר בעולם ואחד הדברים שהרבה אנשים לא יודעים הוא שיש מנהגים, מותגים וטכנולוגיות שקיימות בסין ובשימוש נרחב מאוד ושאנחנו פשוט לא מכירים בעולם שלנו. אז הסינים הם כוח קנייני מאוד חזק, וסביר להניח שאם ‘הם’ רוצים משהו אז ספק ירצה לתת להם אותו כדי לקבל את הרווחים הנובעים.
אבל מצד שני, כמה מותר לממשלה להגיד לאמנים (אפילו ספקי תוכן) מה כן מותר להם לספק ומה לא? כי ההצהרה הזאת פשוט נראית לי כמו השגחת כשרות. כן, השגחת כשרות היא לרוב כיסוי תחת גדול בשביל סחיטה אבל עדיין. הסינים רוצים שהספקים יגבילו סצינות מין, קרבות שחקן נגד שחקן ומגוון דברים אחרים ומי שלא יהיה מוכן לשכור ‘משגיח’ שיבדוק ויאשר את המוצרים של החברה, יצטרך להישאר בחוץ.
ולצערנו, בליזארד כבר למדה על בשרה שאם עושים מה שהסינים לא אוהבים אז סובלים. כאשר הם ניסו להחליף את השותפה שלהם בסין, הממשלה התנגדה ובליזארד נשארה בחוץ. ואני בטוח שזה מאוד כואב להם לאבד את כל הלקוחות הסיניים.
Posted in Gaming, Humanity, IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud, Weird by Eran with 2 comments.
הממשלה הסינית יוצרת תדמית חיצונית של “עם אחד הגדול בעולם” אבל המציאות הסינית נראית יותר כמו 56 מיעוטים שביחד מרכיבים את האוכלוסיה הסינית.
חפש מיעוטים כמו נאשי, מיאו וחאן, ויפתח לך חלון לתוך המורכבות הסינית.
גם פה יש המון מיעוטים אבל עדיין יש תרבות סינית כמו שיש תרבות ישראלית, לא?