The Less Interesting Times

ועכשיו גם ב-iCast.

המשך קריאה »

אני חייב להודות שקופסה שנראית כמו The Matrix of Leadership ונפתחת לשני חלקים בהתאם זה דבר מגניב אבל אל תראו את הסדרה המקורית, אתם תצטערו על זה. באמת. אני מצטער על זה. זה היה חביב בזמנו אבל עכשיו זה בלתי-צפי לחלוטין.

לכל מי שחושב (והפעם אני אומר את זה במיוחד ולא באופן כללי) שלרקוד זה לא חשוב, הנה סקר שאולי ישנה את דעתו.

נתנו לנשים לראות גברים רוקדים וביקשו מהן לדרג כמה אותו גבר מושך אותם. אלו שידעו לנוע יותר טוב קיבלו דירוגים יותר טובים וגם בדרך כלל היו בעלי אלו עם לחיצת היד החזקה יותר. ככה שנשים יכולות לדעת ולהביע דעה על כמה גבר יהיה טוב בתור בן זוג ואב לילדיה לפי איך שהוא רוקד.

אז תתאמנו על הצעדים שלכם, בואו למסיבות בטכניון.

אז כבר העליתי את הדיון על הפחד מהמוות ואני נוטה להסכים עם ניהאו. אם נגדיר פחד בתור הרגשה משתקת, חשש כל כך גדול שאם הבן-אדם הנפגע מסוגל עדיין לזוז הוא יברח על נפשו אז עוד לא פגשתי משהו שממנו אני באמת מפחד וכנראה גם לא מפחד מהמוות. יש לי רק חשש בריא מפעילויות מסוימות שלפי החשבון שלי נושאות בחובן סיכון תמותה גבוה. ולא, צניחה חופשית היא לא אחת מהן. רק כי אני אוהב לחיות ורוצה לעשות את זה עוד הרבה זמן.

אחרי ששמעתי עוד כמה פרקים של Skeptoid לאחרונה אני מתחיל לחשוב שהאנשים שממציאים את האשליות המוזרות האלו, את המחשבות שקריסטלים ירפאו אותם או שיש משהו לאחר המוות חוץ מריק ורקבון, האנשים שיגידו לכם שתנור מיקרוגל הוא מכשיר שטני ומסוכן ושבשביל להיות באמת בריא צריך לשתות משקה שהוא בעיקרון תרכובת של חיטה ודשא, הם אנשים שפשוט מפחדים. הם מפחדים מהעולם, מפחדים מהאמת או פשוט כל כך מפחדים מכישלון, מפחדים מליפול, שהם מעדיפים לתלות את התקוות שלהם, להאמין בגורם חיצוני כלשהו לו הם יוכלו לזקוף את ההצלחות ואותו יוכלו להאשים את הכשלונות שלהם. ואמונה בגורם חיצוני רק מחליפה אמונה בעצמך. אני מעדיף להאמין בעצמי.

אז זה מה שאני עושה. אני מאמין בעצמי. כשאני נתקל במשהו, ושוב אני אומר שזה הדבר הכי טוב שכל אחד יכול לעשות, אני חושב עליו. כשיש לי אתגר, אני חושב איך להתמודד איתו. אם החיים קשים אז מחפשים פתרונות, מוצאים, דרך לשפר את המצב. כי, תכלס, אם אין אני לי אז מי לי?

האמרה המפורסמת ‘אקדחים לא הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים’ ניתנת לפירוש בדרך טיפה יותר נרחבת מאשר מסר על חינוך ושליטה. אפשר לפרש אותה באופן כללי על כך שאי אפשר להאשים את השליחים שלנו בתוצאות מעשינו, בין אם הם מכשירים, מרקחות, תופעות הסתברותיות או ישויות מדומיינות*. כי אחרי הכל, אנחנו הפעלנו את אותם שליחים או ייחסנו אליהם השפעות לא שלהם.

אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצבא ואחד הדברים היותר חכמים שאבא שלי לימד אותי הוא לקחת אחריות. הוא אמר לי ללכת ולנסות. גם אם לא עשיתי את זה מעולם, אם צריך מישהו שיעשה ואני חושב שאני יכול אז ללכת ולעשות. ולקחת אחריות, לקחת קרדיט ואשמה, מאיפה שהם מגיעים. אם אתה עשית את זה אז זה שלך, אל תתגמד או תברח מזה.

אז לא לפחד, לא להשלות. לצאת, לעשות, לקחת אחריות. ואם לא הצלחתם בניסיון הראשון? תקראו את המדריך שוב ותנסו עוד פעם.

* כן, קראתי לאלוהים שליח.

מחקר חדש מצא קשר בין סכיזופרניה ויצירתיות. מתברר שיש גן שמוטציה בו מגבירה את הסיכוי לסכיזופרניה, במיוחד אם יש שני עותקים של המוטציה. ולמי שיש את המוטציה הזאת יש גם ציונים גבוהים יותר במבחנים ליצירתיות.

אז אם יש לכם מוטציה מסוימת ואינטילגנציה נמוכה אז סביר להניח שיהיו לכם אשליות ואולי אפילו פסיכוזה אבל אם יש לכם את המוטציה ואינטילגנציה גבוהה אז סביר שתהיו יותר יצירתיים, בעלי בעיות זיכרון ועם תבניות דיבור משונות.

הממ… נשמע לי מוכר.

בעלי חתולים כנראה כבר ידעו את זה אבל עכשיו זה גם מוכח על ידי ניסוי ומחקר. מתברר כי חתולים מסוגלים להוסיף עוד צליל מסוים לגרגור שלהם, צליל בתדירות דומה לזאת של תינוק אנושי. כך הם משתמשים בעובדה שלבני אדם קשה יותר להתעלם מתינוק בצרה. גם אנשים ללא חתול ששמעו את הקולות האלו אמרו שהגרגור המיוחד נשמע דחוף ומעורר יותר.

חתיכת נישה התפתחותית.

זה ההודעה מראש נאס”א בעקבות שינוי מדיניות של ממשל אובאמה. זה ממש מוזר. הם בדיוק מסיימים לבנות אותה, לראשונה יש להם צוות מלא והחלקים האחרונים יוכנסו למסלול עד סוף השנה. ואז הם רוצים להפיל אותה שש שנים לאחר מכן.

בעלות של קרוב ל-100 מיליארד דולר עבור כל השותפים בפרויקט, תחנת החלל הבין לאומית היא הפרויקט המדעי היקר ביותר בתולדות ההיסטוריה (ה-LHC מגיע רק לכמה עשרות), החללית הגדולה ביותר שאי פעם נבנתה וחתיכת פרויקט הנדסי בפני עצמה. אבל בנאס”א אומרים שהתחזית על התקציב אומרת של-ISS יגמר הכסף ב-2015. אז הולכים “להוציא אותה ממסלול“. שזה ניסוח מעט נחמד יותר לכך שהם מתכוונים לכוון אותה לכניסה חדה אל האטמוספירה, בה היא תישרף ככדור אש ענקי לפני שתפגע באוקינוס השקט.

אני רואה את זה כמכה חזקה לגאווה האנושית. ה-ISS היא אחד מהפרויקטים שמתלווה עליהם לא רק מטרה מדעית אלא גם תקוות, גאווה והמון מהמורל של האנושות ככלל. כי אם אפשר להרים מושבה/מעבדה אל מחוץ לאטמוספירה ולשמור אותה שם פעילה ויעילה אז… כנראה שהשמיים אינם הגבול ועכשיו אנחנו מכוונים אל ה-Final Frontier.

פשוט חבל.

ושיר העכשיו: 12 Stones – World So Cold

ניורולוגיה והבנת המוח התקדמו בצעדים ענקיים לאחרונה. עם גפיים מלאכותיות בשליטה מוחית ישירה ומגוון שתלים תוך-גולגולתיים לטיפול במגוון רב יותר של בעיות, יש אנשים שחוששים מהשתלטות עוינת על אותם מכשירים. כי כשיש מתקן אלקטרוני במוח עם יכולת גישה אלחוטית, הרבה דברים מוזרים יכולים לקרות. זה למה צריך לבנות את הדברים האלו עם יכולת אבטחה גבוהה כי אף אחד לא רוצה שישלטו לו על הגפיים מרחוק ואחר כך ימחקו את הזיכרון של התהליך. וכן, אנחנו הרבה יותר קרובים לזה ממה שאתם חושבים.

וואו, לא חשבתי שיגיע הזמן שבו אוכל להגיד שהעתיד שמוצג ב-Ghost in the Shell לא רחוק כל כך.

אז עברתי את הסתברות ועברתי את לוגיקה (למרות כאב הראש המטורף שכנראה בגללו לא פתרתי שאלה אחת) אבל התוצאות לא מוצאות חן בעיניי אז כנראה, שלמרות הסלידה הרבה שלי ממועדי ב’, אני אגש אליהם.

והנה פנינת חוכמה שבאה אלי עכשיו, כשאני יודע לוגיקה, “הצבא הוא הגיוני, הוא רק לא עקבי מקסימלי“.

And now, also on iCast.

המשך קריאה »