החתולים מנצלים אתכם
בעלי חתולים כנראה כבר ידעו את זה אבל עכשיו זה גם מוכח על ידי ניסוי ומחקר. מתברר כי חתולים מסוגלים להוסיף עוד צליל מסוים לגרגור שלהם, צליל בתדירות דומה לזאת של תינוק אנושי. כך הם משתמשים בעובדה שלבני אדם קשה יותר להתעלם מתינוק בצרה. גם אנשים ללא חתול ששמעו את הקולות האלו אמרו שהגרגור המיוחד נשמע דחוף ומעורר יותר.
חתיכת נישה התפתחותית.
Posted in Less Interesting News, Weird by Eran with 6 comments.
מה שצריך לעשות עכשיו זו סריקה של צלילי חיות, מבוייתות ובר, ולראות האם התדר הזה מופיע אצלם גם כן ובאיזה הקשר.
אם החתולים משתמשים בתדר הזה בינם לבין עצמם- למשל בין גורים לאימם- זה רק ימחיש עד כמה הקשר בין בני אדם לשאר עולם החי הוא אמיתי ורציף.
וזו לא תהיה נישה התפתחותית שחתולים פיתחו כדי לנצל בני אדם אלא זו תהייה מחווה תקשורתית שחוצה גבולות בין מחלקת החתוליים להומינידים.
אז למה את מחכה?
או שעדיף להפיל את זה על תלמיד תואר שני?
שני אלמנטים משכנעים אותי לא להכנס למיטה החולה הזו:
1. אני לא רוצה להתעסק עם אנשים.
אני לא אוהבת אנשים כמכלול. רק אנשים אינדיבידואלים ספציפיים שזכו לעבור את חומות ההגנה שלי- וכל פעם שמסתבר לי שנתתי למישהו פחות מראוי לעבור ההגנה הזו מתהדקת.
יש סיבה למה טוב לי במדבר- שקט, מרחב לחשוב בו, מיעוט של אנשים שיפריעו לי לחיות את חיי אבל יהיו קרובים מספיק כדי שיהיה נוח לבוא אליהם לכוס קפה.
אני אניח למישהו פילנטרופ יותר ממני להתעסק בחפירות ארכיאולוגיות במוחם וליבם של הבריות.
2. מחקרים המשתמשים או מתייחסים אל בני אדם כחיות ניסוי ואובייקטי מחקר בהכרח עוברים על כללי מוסר וההגינות וכבוד הפרט לפי הספר הפרטי שלי. זה מעשה שאין לי כל כוונה לעבור או לקחת בו חלק.
זה חלק מהבעיה שאני רואה במתודיקה של המחקר בכיוונים האלה- הוא מתחיל מנקודה של פגיעה בישות אותה הוא חוקר.
קודם שהעולם האקדמאי יראה יכולת להפגין אמפתיה- גם אם זה דורש לשנות מהיסוד את תפיסת העולם של התחום המחקרי הזה וגם א זה דורש פרישה מה”תחרות” המטאפורית לפיה העולם האקדמאי חייב לעמוד בסטנדרטים של העולם העסקי. בני אדם הם לא פרות, וגם הפרות ראויות ליחס אמפתי יותר.
אוי, עניתי לך על משהו אחר לגמרי.
מסקנה: לא לקרוא פתיל אחד, לסגור אותו ולענות בפתיל אחר את המחשבות על הקודם.
לגבי המחקר על חתולים- העתיד עוד פתוח. אולי.
אני רק רוצה לציין, בתור מי שעושה ניסויים על בני אדם באופן קבוע, שאני מכבדת את הנבדקים שלי מאוד, ומתנדבת בעצמי לניסויים. אני לא חושבת שיש חוסר כבוד, אם כי בהחלט יש אזורים שבהם המוסר יכול להיות קצת בעייתי.
את אישיות נדירה ונהדרת.
הרוב הגדול של הסקרים והמחקרים בבני אדם בהם נתקלתי עד היום לא הפגינו כבוד למושא המחקר שלהם לטעמי.
ראינו מספיק סקרים שמנסים להכריח את המשתתפים לתת תשובה לשאלות בסגנון “מתי הפסקת להכות את אישתך” -על משקל זה- “האם מבוכים ודרקונים גרם לך להתעניין בכת השטן” וזוועות דומות.
ניסוי ידוע הוא הניסוי בו בדקו עד כמה אנשים יעשו דברים איומים אם הם חושבים שהאחראיות נתונה בידי מישהו אחר- חישמול אדם אחר תחת הוראת “אחראי”. עשו פעם מחקר על איך המשתתפים הרגישו אחרי שגילו את הפרטים של הניסוי הזה?
אני חושבת שרובם לא יכולים לישון בשקט כשם יודעים שמשווים אותם לפשעי הנאצים.
ניסוי אחר עסק בבחינה של תורת המשחקים- איך הוספת מקדם “היכרות” משפיע על התפלגות פתרונות דילמת האסיר. בשביל זה הם רימו את המשתתפים לחשוב שהם משתתפים בניסוי על טלפתיה (כדי לגרום להם לבנות את תחושת ההיכרות) ואז שכנעו אותם להשתתף בעוד ניסוי שבדק את ההתנהגותם במצב דילמת האסיר. זו רמאות לשמה ואני מוצאת את זה מקומם אפילו שלא לי עשו את העוקץ.
לא ברור לי למה רוב הניסויים שעורכים בבני אדם עושים למשתתפים דה-הומניזציה – מעבר לכך שבעיני זה חוטא למטרה זה גם חורה לחוש ההגינות שלי עד מאוד.