הנצק”ם – TRUC של מרוצללים

• שם – VaLeSA – Variable Lethality Side Arm • שמות חלופיים – נצק”ם – נשק צד בעל קטלניות משתנה • תלויות – חבילת להב • סיכום – הנצק”ם הוא נשק אלקטרוני לחלוטין ללא חלקים נעים. הוא מכיל ארבע קנים מסתובבים כשכל אחד מכיל בין חמש לשבעה כדורים, עמוסים אחד לפני השני בתוך הקנה. את הקנים ניתן להחליף וכך לטעון מחדש. בתוך ידית הנשק מוסתרת המערכת האלקטרונית השולטת בו (ממערכת זיהוי המשתמש ועד הרמקול שמודיע על סוג התחמושת הנבחרת). האקדח מיועד לשמאליים ולימניים ומתג חילוף הקנה הראשי נמצא בשני הצדדים. גוף האקדח עצמו בנוי מסיבי פחמן אך הקנים עדיין בנויים מפלדה. האקדח מגיע בתצורת ברירת מחדל של: קנה ראשון – חודרי שריון (7), קנה שני – ג’ל מהמם (6), קנה שלישי – חצי הרדמה (5) וקנה רביעי – קליעים מציתים (7). תחמושת שונה קיימת לנשק, מחלולי קנה ועד כדורי קרח. עם הנשק מגיעה טבעת שמטרתה זיהוי המשתמש המורשה מול הנשק. • תפקיד – תפקיד הנצק”ם הוא להחליף את נשק הצד הרגיל ולספק שימושיות רבה לאבטחה והגנה. הוא מסוגל לשאת עד ארבעה סוגי תחמושת שונים בו-זמנית, ועם טכנולוגיה חדשה של קנה רותע, לשחרר פרץ של שלושה כדורים כמעט ללא סטייה מהמטרה. • ישימות – הנצק”ם שימושי למשימות בהן הדגש הוא על רב-תכליתיות ו/או על שימוש בטוח בנשק. הנשק הוא מדור חדש של נשק חכם ומיועד למאבטחים, שוטרים וללקוחות פרטיים. • יתרונות – סוגי תחמושת רבים ומתחלפים. מערכת זיהוי משתמש. מודיע על סוגי תחמושת. מסוגל לפרצים בעלי רתע יחיד. שומר היסטוריית שימוש. • חסרונות – לא עובר בגלאי מתכות. חשוף לפרצים אלקטרומגנטיים Continue Reading →


Posted in Role-Playing by with 5 comments.

“!Songs of User Friendly Part III: “Soothe

Dust Puppy: Start the rhythm, Erwin ol’ buddy. Santana’s #1 song ‘Smooth’ if you would be so kind Erwin: Found it! That stock’s a hot one It’ll glow all week like the midnight sun I heard them whisper rumours that scare everyone but you stay so cool You’re not a cheater you’re just a bank account depleter you’re my inspiraaaation the grease in my groove And if I said this stock ain’t good enough you would make up things to lift it up you could change the filing to better help delude all the V.C.’s you soothe… And it’s like the market is under a spell The S.E.C won’t question what they don’t know you sell you’ve got the kind of look that just screams “OIL WELL” sell them some stock make it real or else just lie about it!! Dust Puppy: I don’t want to finish this song. It makes me feel slippery like that stuff you keep in your desk. Stef: I need this recorded before I put my call into Linux One. Now hustle.


Posted in No Category by with comments disabled.

רכבת מחשבות יורדת מהפסים

למה אנשים נורא לחוצים כשהטלפון שלהם מצלצל? אני לא מבין את זה. זה רק מישהו שרוצה לדבר איתך, זה לא אומר שהכיס שלך בוער. האם זה באמת בגלל שאנשים לא רוצים לתת למי שעל הקו לחכות? או אולי זה בגלל שהם לא רוצים להרעיש עם הצלצול שהם בחרו במיוחד ושמו בעוצמה הכי גבוהה שיש? אני חושב שגמישות מחשבתית זה משהו נדיר. אני שם לב שהרבה אנשים פשוט לא אוהבים לחשוב. למה? זה כואב? זה לא נעים? זה לא מגניב או לא מקובל? האם אולי משהו לא בסדר איתי? פעם אחת כשדיברתי עם קרן על כלכלה, הגענו למסקנה שלפחות אני ועודד Innovators במספר מובנים. זאת אומרת, מבחינה צרכנית, אנחנו שואפים קדימה לכיוון החדש והמתוחכם יותר. זה לא נכון לכל אורחות החיים, בטח שלא לצרכנות, אבל זאת עדיין הגדרה מעניינת. זה אומר שאנחנו מחפשים לנוע, להתקדם ולקדם. ואני שם לב שהרבה אנשים לא עושים את זה, הרבה אנשים שמחים לדשדש באותה ביצה בה הם נמצאים כרגע. לעמיחי יש את הטענה הזאת בדרך כלל, שהוא טורח לבדוק כל דבר חדש, להבין אותו לגמרי ואז לכוון אותו כמו שהוא אוהב. ושרוב העולם לא טורח לעשות את זה ואז או שהוא נשאר עם הסידור ברירת המחדל המעצבן או מתלונן לאחרים שיסדרו לו. אני גמרתי אומר, שכשלי יהיו ילדים, אני דבר ראשון אחנך אותם לחשוב. לחשוב על מה שהם אומרים, על מה שהם עושים, על ההחלטות שהם מקבלים ועל כל דבר שהם קולטים. שקודם יחשבו האם יהיה לזה תוצאה חיובית או שהם מוכנים לקבל את התוצאות של זה.


Posted in Thinking Out Loud by with 5 comments.

PAC 6 בלבד

הפעם הקדמנו. אכלתי קצת בבית ויצאנו לפני שמונה וחצי. גם עם הגרוטאה של דותן (סתם…) הצלחנו להגיע לפאראדייב בסביבות תשע וחצי. וזה אחרי שאמרו לי שהשמיים כחולים ויפים וכולם יכולים לבוא לצנוח. אז באנו, נרשמתי, עברתי תרגול רתמה, תרגול עגלות לצניחה המסויימת ו… אמרו לי לחכות. היו רוחות מזרחיות והעלו את דירוג הסכנה לרשיון B ומעלה. אז למרות שנרשמתי כבר ליעף השני, אמרו לי שאני תופס דפוס המתנה עד שיגידו אחרת.


Posted in No Category by with comments disabled.

טמטום מול חוכמה?

אתמול מישהו שלח לי קישור שאמור להסביר למה כל עניין החרבת הסביבה והתחממות גלובלית הוא… ובכן, ‘בולשיט!’. כל מה שהקישור הזה הוכיח לי שוב שהאמריקנים הם עם מטומטם שבדרך כלל נמנע מלחשוב. אם מסתכלים קצת על ההיסטוריה שלהם אז היו להם שתי מלחמות גדולות במאתיים וחמישים השנים האחרונות (לא כולל אלו שלא היה להם עניין בהן והם סתם התערבו). עכשיו, האמריקני הממוצע חי חיי רווחה טובים. מעמד הביניים שלהם הוא בדרך כלל מעמד טוב והכל רגוע. היהודים, לעומת זאת, חיו חיים מתמשכים של קונפליקט. משחר ההיסטוריה הניתנת להוכחה, היהודים היו כמעט בקונפליקט אחר קונפליקט, מה שהכריח את היווצרות התחמון והמוח החריף. כמעט דארוויני. רק ב-60 השנה האחרונות, היו לנו מספר מלחמות גדולות, כאלו שהשפיעו על כל אזרח ואזרח במדינה, ולפני כן עוד יותר. והיום, היהודים נחשבים עם בעל אינטילגנציה גבוהה וישראל היא מעצמה של פיתוח טכנולוגיות. זה עניין אחר למה לא משתמשים בהם בארץ.


Posted in Thinking Out Loud by with 1 comment.

מתי יביאו כמה מאלה לארץ?!

אני מדבר על הדברים האלו.


Posted in Memes and Stuff by with 2 comments.

השמנה רגילה

אני חושב שהבעיה העיקרית בנושא היא התחושות. איך שאני רואה את זה, יש שלוש תחושות עיקריות שם למטה איפה שמעכלים: יש רעב, מין הרגשה שחסר שתוקעים בך משהו כל הזמן וכאילו כל הבטן נשאבת לכיוון נקודת היחודיות. יש שובע, ההרגשה שמשהו גדול יושב לך בבטן, שהקיבה שלך העלתה את המסה שלה פי שמונה בחצי שעה האחרונה, שהעור ממש נמתח מהכוחות הפועלים עליו ואתה יודע שיש לה הרבה עבודה והדבר הבא שאתה רוצה לעשות זה לישון. ואז יש את המין כלום הזה שבין שתי התחושות האלו, איזון בין רעב לשובע שלרוב לא מרגישים. אני חושב שרוב האנשים פשוט לא יודעים להבדיל. הם חושבים שאם הם לא שבעים אז הם רעבים ובחברה בה יש אספקה סדירה של אוכל, זה יכול להיות מסוכן.


Posted in Thinking Out Loud by with comments disabled.

עוד קצת מחשבות

“איפה שצריך לבחון – לא צריך לבחון, צריך לדעת. ואיפה שצריך לדעת – לא צריך לדעת, צריך להבין.” כן, בהחלט. והאם יש תשובה לשלוש השאלות הבאות: 1. למה יש בקברים אבנים בולטות? 2. למה תאילנדים בשדות חובשים כובע צמר לכל הפנים? 3. והאם מישהו שנוסע 70 בכביש משני, אבל מעקב בבירור הרבה רכבים, צריך לעשות משהו בנידון?


Posted in Thinking Out Loud by with 5 comments.

לעולם על תתווכח עם אישה

בוקר אחד הבעל חוזר מעוד יום של דייג ומחליט לקחת תנומה. למרות שלא הכירה את האגם, החליטה האישה לקחת את הסירה ולשוט באגם. היא שטה קצת בסירה,הניחה עוגן והחלה לקרוא בספרה. אחרי זמן קצר הגיע שוטר הגנים, ועצר לידה. “בוקר טוב גברתי, מה את עושה?” “קוראת ספר” היא נאנחה. זה לא ברור?, חשבה לעצמה. “את באיזור האסור לדייג,” הוא הודיע לה. “אני מצטערת שוטר אבל אני לא דגה, אני קוראת ספר.” “כן אבל מבחינתי את יכולה להתחיל לדוג בכל רגע, יש לך את כל הציוד. אני אצטרך לקחת אותך לתחנה ולמלא טופס תלונה.” “כן אבל אם תעשה זאת אני אצטרך להגיש נגדך תלונה על הטרדה מינית,” אמרה האישה. “אבל אני אפילו לא נגעתי בך!!” אמר השוטר. “כן זה נכון, אבל יש לך את כל הציוד, ומבחינתי אתה יכול להתחיל כל רגע.” “שיהיה לך יום טוב גברתי,” אמר השוטר והלך. הערה: לעולם אל תתוכח עם אישה שקוראת. סביר להניח שהיא גם יכולה לחשוב!


Posted in Memes and Stuff by with comments disabled.

הן בכל מקום!

“בוקר טוב. הגיע הזמן לקום,” אמר השעון המעורר שליד המיטה. נועם הסתובב עליו ופקח עין אחת להביט בו. השעה הייתה שבע בבוקר. “יום זה מובא לכם בחסות פלוגס, דגני בוקר–” ידו של נועם השתיקה את השעון באחת והוא התגלגל מהמיטה ולכיוון חדר השינה. הוא הביט בעצמו במראה, פניו מכוסים בשכבה דקה של קצף לבן, והוציא את סכין הגילוח ממקומו. עוד לפני שהספיק לבצע את התנועה הראשונה כבר נפתח חלון תצוגה בפינת המראה ופרצוף דיגיטלי ניבט אליו. “אה–הא!” אמר הפרצוף. “הינך משתמש בסכין הגילוח באך 3. בטח תהיה מעוניין בסכין החדש שלנו, פוז‘ון. יש לו שני להבים נוספים מקדימה לנוחות מקסימלית ועוד להב נוסף מאחור לטיפוח זקנים, שפמים ופאות בצורה שלא חשבת שאפשרית.” נועם זז כמה סנטימטרים ימינה, למקום בו חלון הפרסומת לא הפריע לו לראות את מלוא פרצופו שלו, והמשיך להתגלח. התעלמות מפרסומות זה משהו שתמיד צריך להתאמן בו. עם המפתחות כבר בידו, נועם סידר את צווארון חולצתו ליד הדלת. בהושיטו את ידו אל הדלת, כיסו צלצל. הוא לקח את תיקו ויצא החוצה, מוציא את הטלפון מכיס מעילו. “שיחה זו מובאת לך בחסות נטקום, חברת התקשורת הזולה בישראל. ועכשיו, מבצע חדש בנטקום, 1000 דקות בחודש רק–” הוא לחץ על כפתור קבלת השיחה בשנייה שזה הופיע. “כן,” אמר עם הטלפון באוזנו, מפעיל את האזעקה ונועל את הדלת. “כן, היא אצלי. מוכנה ומושלמת. אל תדאג. הם יאהבו את זה. הפרויקט שלנו. כן,” הוא הביט בשעונו. “אני עוד חצי שעה במשרד.” “לאן ברצונך לנסוע?” שאל מחשב הרכב ברגע שהדלת נסגרה. “למשרד,” אמר נועם והניע “אנא חגור חגורת בטיחות.” “בטח,” מלמל לעצמו ועשה כדברי Continue Reading →


Posted in Stories by with 4 comments.