סיכום שנת 2006 – כולם עושים את זה

אז רץ עכשיו ממה של סוף שנה. הוא כבר לא חדש, הוא משנה שעברה אבל הוא נחמד. אז אני אעשה אותו.


Posted in Memes and Stuff, No Category by with 7 comments.

קללת דוקינס (דצמבר 2005)

מאת יואל אסתרון. ג’ון דוקינס איננו חבר מרכז הליכוד, ולכן קשה לדעת אם לימור לבנת שמעה עליו. דוקינס הוא האיש שהרס את האוניברסיטאות באוסטרליה. ב-1988 היה לו רעיון: להפוך את כל האוניברסיטאות והמכללות למעין חברות מסחריות הפועלות לפי כוחות השוק. הוא העמיד בראשן סופרי גרעינים, והם עשו מה שהם יודעים לעשות: חתכו וחסכו. במקום לייצר תשתית לאומית למדע ותרבות הם חשבו על השורה התחתונה. דוקינס היה שר החינוך; היום הוא מופת לכוח המשחית של פוליטיקאים.


Posted in No Category by with 3 comments.

“Never Attack in Anger”

כן, עוד פעם. מדהים אותי כמה מצליחים לעצבן, להרגיז והפעם גם להכעיס אותי בעבודה הזאת.


Posted in No Category by with 8 comments.

בגדי מעקב סולארים

הקטע הזה הצחיק אותי ביותר. כמובן שזאת המצאה מאוד חשובה ושימושית אבל השימוש שאני עלול לעשות בה הצחיק אותי.


Posted in Memes and Stuff by with 4 comments.

UFO: Aftermath – With Less Certainty

I’ve written this story for the UFO: Aftermath short story contest. It was before the game came out and company called out for people to write stories to be included in the special edition. I wrote this. Didn’t win anything. But here it is…


Posted in Stories by with comments disabled.

משלט 86

משלט 86 הוא גבעה קטנה בדרך למצריים. למה הוא מעניין? כי שם נהרג סבא שלי. הרעיון המקורי של מבצע חורב היה לסלק את האויב המצרי מארץ ישראל אבל גאווה פרטית של אחד המפקדים, שהפך להיות מהנחשבים ביותר בצה”ל ובמדינת ישראל, שלחה גדוד שלם אל מותו. החטיבות המעורבות היו אמורות לאגף את הצבא המצרי משני צדדים ואיך-שהוא, בדיוק באמצע, נשלח גדוד אחד לתפוס גבעה חסרת חשיבות ולהחזיק אותה, בעיקר כהסחת דעת. הסחת הדעת עבדה וחלק ניכר מהכוח המצרי הסתער על אותה גבעה. וכל מה שנשאר זה גדוד אחד של גולני, במזג אוויר מחורבן, בלי אספקה, בלי תגבורת, בלי חיפוי ובלי סיוע, לעמוד בפני ההתקפה הזאת. הם הצליחו להחזיק בגבעה למשך זמן קצר אבל המצרים עלו עליהם בכוחם ובמספרם ומהר מאוד לא נשארה שום אפשרות חוץ מלברוח. הגדוד החל להתקפל בזריזות, אפילו לא טורח לאסוף את כל הציוד שלו, ולנוע לאחור. כשהנסיגה הייתה עוד בעיצומה, המצרים כבר עלו על הגבעה. לא היו הרבה אנשים ששרדו את אותו היום. אבל יגאל אלון קיבל את הכבוד שלו, זה מה שחשוב. זה מה שכולם זוכרים, את יגאל אלון הגיבור, לא את יגאל אלון הפחדן שהשאיר לוחמים מכותרים בשטח. אין הרבה שזוכרים את החיילים האמיצים שניסו לצאת משם עם נשמתם באפם ובאפם של חבריהם לנשק. אין הרבה שזוכרים את מאיר אלוני ששילח את חייליו שיצילו את חייהם בזמן שהוא מרים את חברו המעולף על כתפו וניסה למלט את שניהם. אין הרבה שזוכרים את הכדור האכזר שפילח את גביהם ושילח אותם עם הפנים אל תוך הבוץ. יום השנה לקרב על משלט 86 היה שלשום. יהי זכרם ברוך.


Posted in Thinking Out Loud by with 8 comments.

The 150 Character Questionnaire

A while back, a friend I met while playing an online RPG sent the whole party a compilation of questions designed to help the player flesh out his character. It was filled with all sorts of background and foreground questions. Huge events and tiny things that make a character a bit more believable. Not long ago, I edited it and put it up on the Tapuz RPG Forum as The 60 Character Questionnaire. And then someone translated it into Hebrew. Now, that I’ve read another questionnaire, I’ve edited my own version again. I’ve changed some questions, elaborated on others, added some more and divided the questionnaire into three parts depending on the level of depth a player will want to create for his or her character. You don’t have to answer all the questions if you don’t want to. Some questions simply won’t fit one character or another but they are all here to get your imagination sparking. So we have Establishing Questions for that quick character, some more Light Background if you want a rounder character, and In-Depth questions for really digging into your long-term character. And that is a file I can take responsibility for as my own creation. Most of the questions came as they are from outer sources but I’ve edited them and put them in order. Here they are, all 152 of them.


Posted in Memes and Stuff, Role-Playing by with comments disabled.

PAC3 ואני בסדר!

אז קמתי בשמונה בבוקר ביום שישי למרות שלא עבדתי. התכנון היה לצאת מוקדם ולהספיק להגיע לפאראדייב עם זמן לכמה צניחות ולא לאחת. אבל בבוקר אמרו לי שעדיין לא בטוח לחניכים לפי הגשם של הלילה והעננות של הבוקר. אחרי בדיקה חוזרת ונשנית, קיבלתי אישור יציאה רק אחרי 9:00. ארגנתי את עצמי, חטפתי משהו לאכול ויצאתי למגרש חנייה. קיבלתי את ה-81 לאותו היום. אני לא אוהב אותו כי הוא אולי חדש אבל מערכת הקול שלו על הפנים. כשהגעתי אליו גיליתי שיש לו מערכת חדשה עם כניסת AUX. רק חבל שהרכב לא מניע. זה מסביר למה אף אחד לא החנה אותו בצורה יותר נורמלית מאז יום רביעי.


Posted in No Category by with comments disabled.

ספר אובד

טוב, הגיע הזמן לעשות את זה. לפני ככה וככה אייקונים קניתי את “לפעמים זה אחרת” של ורד טוכטרמן ואפילו השגתי עליו הקדשה מהסופרת. אני לא מוצא אותו. אני דיי בטוח שהשאלתי אותו למישהו והוא לא חזר. אני לא זוכר למי. אני כנראה אוכל לקנות אותו מחדש ולהחתים את ורד שוב אבל אני מאוד רוצה את העותק המקורי שלי בחזרה. אז אם מישהו מחזיק את הספר עם הקדשה לי, מתבקש להחזירו בהקדם.


Posted in No Category by with comments disabled.

מעצבן אותי ש…

מעצבן אותי שלליב משתמשת בצינור כיבוי ואחר כך מבקשת ממני לגלגל אותו בחזרה. מעצבן אותי שהבוס שלי אומר לי משהו שבוע אחד ומשהו סותר שבוע אחרי. מעצבן אותי שמבקשים כבוד. כבוד נותנים ומקבלים, לא לוקחים. מעצבן אותי שמילא הילדים לא יודעים לשים את הכלים כמו שצריך על המסוע אבל יש גם מבוגרים שצריך לחנך. מעצבן אותי שיש ילדים שאני מנסה להסביר להם איך לשים את הכלים והם מסתכלים עליי כמו על מפלצת ארבע-עינית מהירח השמיני של צדק. מעצבן אותי ששולחים אליי כלים מלוכלכים עם זבל בפנים (ואני יודע שבכל מקור של כלים מלוכלכים יש גם פח אשפה). מעצבן אותי שאני מנסה לערוך סדר בכלים המלוכלכים ואז בא מישהו ודוחף לי עוד אחד כמו עצם הגרון. מעצבן אותי שאני שואל במטרה ליעל ומיירטים אותי. מעצבן אותי שרע צוחק מבדיחות יותר גרועות מאשר אבא שלי והתחביב שלו זה להשוויץ כמה ספרים הוא קורא ביום. מעצבן אותי שיש לי פצע באצבע וכל פעולה פשוטה הפכה לכאבי תופת. מעצבן אותי שאני כמעט תמיד מסיים את העבודה אחרון ואף אחד לא מציע לי קמצוץ עזרה. מעצבן אותי שכולם לא מתחשבים בכל אחד אחר במעשים שהם עושים ואף אחד מנסה לעזור לאחרים. ומעצבן אותי שזאת הגישה הישראלית הממוצעת וכך גם מכירים אותנו בעולם. קשה לעצבן אותי באמת. קשה לגרום לי לאבד שליטה. אבל היום התפרצתי פעמיים והייתי על הסף מספר פעמים אחרות. אני צריך צניחה או שתיים כדי להירגע. איפה יום שישי?


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 12 comments.

‹ Older Posts