The Less Interesting TimesDon't Panic

2006/12/25 משלט 86

משלט 86 הוא גבעה קטנה בדרך למצריים. למה הוא מעניין? כי שם נהרג סבא שלי.

הרעיון המקורי של מבצע חורב היה לסלק את האויב המצרי מארץ ישראל אבל גאווה פרטית של אחד המפקדים, שהפך להיות מהנחשבים ביותר בצה”ל ובמדינת ישראל, שלחה גדוד שלם אל מותו. החטיבות המעורבות היו אמורות לאגף את הצבא המצרי משני צדדים ואיך-שהוא, בדיוק באמצע, נשלח גדוד אחד לתפוס גבעה חסרת חשיבות ולהחזיק אותה, בעיקר כהסחת דעת. הסחת הדעת עבדה וחלק ניכר מהכוח המצרי הסתער על אותה גבעה.

וכל מה שנשאר זה גדוד אחד של גולני, במזג אוויר מחורבן, בלי אספקה, בלי תגבורת, בלי חיפוי ובלי סיוע, לעמוד בפני ההתקפה הזאת. הם הצליחו להחזיק בגבעה למשך זמן קצר אבל המצרים עלו עליהם בכוחם ובמספרם ומהר מאוד לא נשארה שום אפשרות חוץ מלברוח. הגדוד החל להתקפל בזריזות, אפילו לא טורח לאסוף את כל הציוד שלו, ולנוע לאחור. כשהנסיגה הייתה עוד בעיצומה, המצרים כבר עלו על הגבעה. לא היו הרבה אנשים ששרדו את אותו היום.

אבל יגאל אלון קיבל את הכבוד שלו, זה מה שחשוב. זה מה שכולם זוכרים, את יגאל אלון הגיבור, לא את יגאל אלון הפחדן שהשאיר לוחמים מכותרים בשטח. אין הרבה שזוכרים את החיילים האמיצים שניסו לצאת משם עם נשמתם באפם ובאפם של חבריהם לנשק. אין הרבה שזוכרים את מאיר אלוני ששילח את חייליו שיצילו את חייהם בזמן שהוא מרים את חברו המעולף על כתפו וניסה למלט את שניהם. אין הרבה שזוכרים את הכדור האכזר שפילח את גביהם ושילח אותם עם הפנים אל תוך הבוץ.

יום השנה לקרב על משלט 86 היה שלשום. יהי זכרם ברוך.

Posted in Thinking Out Loud by Eran with 8 comments.