שישי סרטים: Rio, Your Highness, Hood vs. Evil
ריו מספר על בלו, מקאו כחול, הזכר האחרון מסוגו, והוא, מתסבוכת ותאונה של ציידים לא חוקיים, הגיע להיות חית המחמד של ספרנית ממינסוטה. ואז מגיע דוקטור לציפורים מברזיל שמבקש ממנה להביא את בלו לריו בשביל להזדווג עם ג’ול, הנקבה האחרונה מאותו גזע. ואז יוצאות כל מיני הרפתקאות של חיה מבויתת בעולם האמיתי ובנוסף בלו גם לא יודע לעוף. למרות שבסרטים כמו זה הסוף דיי ידוע החל מתחילת המערכה השנייה לכל היותר, זה לא אומר שאי אפשר להנות מהדרך. האנימציה בריו טובה אבל לא מדהימה. מהבחינה הזאת, ובקטגורית סרטים על חיות ביתיות שהולכות לאיבוד בטבע, ראנגו לוקח. הבדיחות לא שופכות מצחוק אבל מהנות והסרט גם מלא בדברים חמודים מאוד. הוא לא הטוב שבחבורה אבל בהחלט מספק חוויה מהנה ביותר לכל המשפחה (במקרה הזה, עמיחי, מעין ואני) ואני בכיף ממליץ. Your Highness הוא בעיקרון ‘מה היה קורה אם סרט הרפתקאות פנטסטי היה stoner comedy’. דני מק’ברייד הוא האח הפחות יוצלח ויותר מעושן ומודע לעצמו במשפחה וג’יימס פרנקו הוא האביר האהוב שכל הזמן מביס רשעים ומציל נסיכות. הסיפור מתחיל אחרי שהנסיך פאביוס מציל עוד עלמה במצוקה ומחליט להתחתן איתה. ואז מגיע המכשף הרשע וחוטף אותה בחזרה. אז הפעם, תאדיוס הלא יוצלח צריך להצטרף לאחיו למשימה. בדרך הם גם יפגשו נטלי פורטמן בתפקיד איזבל, הלוחמת הנודדת שמכסחת יותר תחת משניהם ביחד. הבדיחות מטופשות ולפעמים דוחות. זה לא הסרט שיזכר לאף אחד מהצוות הראשי. הסיפור דיי דלוח. האפקטים לא כל כך מרשימים. בניית העולם השאירה קצת טעם רע. ואישית, אני חושב שהסרט הזה מעליב לא רק את הצופים שלו אלא גם את זואי דשנל שמשחקת Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 1 comment.
עוד ראיון עבודה
היום הייתי בראיון לגב מערכות, חברת תמיכה שהתפצלה מנטויז’ן. הם גם ראינו אנשים לתמיכה טכנית ושירות לקוחות. הפעם לאתר אינטרנט חדש. ולמען האמת, זאת נראית לי בין ההצעות הטובות ביותר כרגע, מכיוון שאין לי שום דבר שהוא פיתוח גרידא. זאת פחות או יותר אותה עבודה כמו בתקשוב, פחות או יותר אותו שכר ואותן משמרות רק זה לא 24 שעות ביממה, לא סופי שבוע, יותר נוח להגיע מבחינתי ונראה לי גם אווירה יותר כיפית. עדיין לא סגור שום דבר, יש לי עוד מילואים לעשות, אבל בינתיים לא רע.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
עדכונים באתר
אם הספקתם לשים לב אז יש פה עכשיו מין לוח מכוונים קטן למטה. (אם הוא לא קיים אז יש תקלה ואני צריך לטפל בזה. בפעם האחרונה זה עבד.) זה הלוח של BigDoor, שירות שהופך אתרים למשחקים. אני מקווה שזה יניע לפה קצת יותר תנועה על ידי כך שיהפוך את השימוש באתר לקצת יותר כיפי. זה גם ניסוי לדברים אחרים בעתיד. אשמח אם תגידו לי איך זה עובד. כן, זה מאפשר שימוש רק על ידי חשבון Facebook. כרגע זה מאוד בסיסי אבל אני מקווה שקיימת אפשרות אחרת שאני עוד צריך למצוא.
Posted in Gaming, Practice by Eran with 7 comments.
שני ראיונות נוספים
אתמול הלכתי להתראיין לחברה שנקראת תקשוב. מתברר שזאת חברה שעושה מיקור חוץ לשיחות תמיכה. במקרה הזה, של חם. אז מעניין שכשהייתי אצל חם הם אמרו לי ‘תודה אבל לא, תודה’ וכשהייתי אצל תקשוב אמרו לי ‘שמחנו להכיר, נודיע לך לגבי הקורס’. אז יש הצלחה אחת. מאז התקשרו אליי גם מקו מערכות שמציאים מקום שהוא כנראה עדיף אבל משכורת נמוכה יותר. ננסה גם אותם. לא יזיק. היום הייתי בראיון לפרויקט נחשון של מט”ח. דבר ראשון, זאת הייתה ההגעה לראיון העבודה הקלה ביותר שהייתה לי: צא מהבניין, פנה שמאלה, לך כמאה מטרים, רד במדרגות ועבור בדלת. גם היה מהנה וסימנו אותי כ’מתאים, צריך להגיע לקורס’. מעין אומרת שעוד הדרכה יהיה טוב בקורות חיים שלי. אישית, מבין כל ההצעות שלי, זאת נראית הכי אטרקטיבית מבחינת נוחות, זמנים ומשכורת. נקווה לטוב.
Posted in No Category by Eran with 4 comments.
רכבת מול אוטובוס
יוצא לי הרבה לנסוע בתחבורה ציבורית בזמן האחרון. בעיקר כי מעין לוקחת את האוטו ואז אני מצטרף אליה. אני שונא תחבורה ציבורית מלכתחילה. בלי שום קשר למחירים, נוחות, נגישות או שירות. תחבורה ציבורית פשוט עושה לי בחילה. אני שונא כמעט את כל הנהגים של אגד בשנאה תהומית שדורשת ממני את כל יכולת השליטה העצמית שלי לא להתפרץ עליהם בשטף של קללות ותיאורים אמיתיים של המציאות. למזלי, עם הרבה אני בכלל לא צריך לדבר. יכול להיות שזה קצת מתיימר מבחינתי אבל אני שונא את הנהגים בגלל שהם נוהגים רע. כנראה הם נוהגים ככה כי דוחקים בהם לוחות זמנים מטורפים אבל כל התאוצות החזקות והבלימות היותר חזקות רק גורמות לי לבחילה. ורכבות לא הרבה יותר טוב. ולרכבות יש גם בעיית נגישות הרבה יותר גדולה. ותעיד על זה מעין שיכולה להגיד שכל פעם שאני מגיע מתחבורה ציבורית אני נראה כאילו ירדתי מהפעם השלישית על הקומבה. אבל לפעמים אני נאלץ לבחור אם אני לוקח אוטובוס או רכבת. בעיקר במקרה ואני צריך להגיע לנתניה שמבחינת נקודת הגעה, רכבת ואוטובוס זה פחות או יותר אותו הדבר. ולפחות במקרה הזה מצאתי שאוטובוס מספק יותר נוחות, יותר נגישות והמחיר גם עדיף. עוד לא בדקתי את הנושא עם תל אביב. לצערי, בארצנו, מדובר עדיין בבחירת ה-Lesser of two evils. ועוד משהו משעשע שמצאנו לא מזמן: מעין משתפת נסיעה לעבודה לפעמים. גילינו כי אם אני מסיע אותה בעצמי כל הדרך לנקודת השיתוף ונוסע חזרה לדירה זה לא רק יותר כיף אלא גם יותר זול מלהסיע אותה רק לתחנת הרכבת ושמשם תיקח רכבת לנקודה. בקיצור, לדעתי מערכת התחבורה הציבורית בארץ לוקה Continue Reading →
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
Ronin
רונין, במקור, הוא כינוי לסמוראי ללא מאסטר. בסרט הזה, קבוצה של סוכנים מיוחדים לשעבר מתאגדת כשכירי חרב לביצוע משימה פשוטה של חילוץ מזוודה מכמה אנשים שלא ממש רוצים לוותר עליה. וכמובן, הכל נהיה מאוד מסובך מאוד מהר. על פני השטח, רונין נראה כמו סרט פעולה סטנדרטי. שוד, מרדפים, יריות, מכות, פיצוצים, כל מה שרק אפשר לבקש מסרט כזה. מתחת לפני השטח, יש לסרט שני דברים עיקריים שמבדילים אותו מרוב השאר ומעלים אותו מעוד סרט חביב לסרט פעולה שכל חובב צריך באוסף. שני הדברים בסוף מובילים לאמינות, אמינות של החומר המסופר, שעוזרת להטמעה, להנאה ואחרי הכל לסרט יותר טוב. הדבר הראשון הוא המכוניות. לא מדובר במכוניות על או אפילו מכוניות כביש סופרטיביות שמתיימרות להיות מכוניות על. אלו מכוניות רגילות ופשוטות, חלקן משודרגות יותר כי יש להם נהג שיודע מה הוא רוצה. ואת המכוניות האלו הסרט זורק לכמה מסצינות המרדפים הטובות ביותר שנראו אי פעם על המסך. המסלולים שלהם מלחיצים, הצילום נהדר, הכל מאופק וישר לעניין והצלילים… ממש חלומו של חובב מכוניות. הדבר השני הוא הדמויות. לא מדובר פה בגיבורי על שקופצים מבניינים ומורידים שלושה רעים עם ברטה משומשת תוך כדי סלטה כפולה. אלו אנשים רגילים, מיומנים, חכמים וחשדניים. וזה מאוד מתבטא בסצנות כמו ששניים הולכים אל תוך מה שהוא בבירור מלכודת ולפני שמספיקים לצעוק עליהם שזה מטומטם ועל תלכו לשם, מישהו בסרט כבר אומר את זה. ואת הדמויות האלו משחקים שחקנים טובים (רוברט דה-נירו וז’אן רנו למשל) שעושים עבודה מצוינת ומכובדת ביותר. בקיצור, זה מותחן שודים/מרגלים מאופק ועשוי בקפידה. ונראה לי שהוא באמת נעשה על מקצוענים, על ידי מקצוענים ובשביל מקצוענים. Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
Trust
Trust הוא לא סרט פשוט. הוא מהסרטים האלו שלא נעים לצפות בהם, ובהתאם לאיך אתה מתייחס, בסוף המחשבה תהיה או “חבל שצפיתי בזה” או “אני שמח שצפיתי בזה” מסיבה כזאת או אחרת. Trust מספר על אנני, ילדה מאוד טכנולוגית. היא מקבלת מחשב נייד ליום ההולדת ומהר מאוד מתחילה להשתמש בו, ביחד עם הטלפון שלה, בשביל לשוחח עם אנשים באינטרנט. היא מוצאת את צ’ארלי, בחור בן 16 שמשחק כדור עף כמוה ועוזר לה להתקבל לנבחרת. הם מתיידדים מאוד ואז הוא אומר לה שהוא לא בן 16 אלא תלמיד קולג’ צעיר. ואז הוא אומר לה שהוא לא צעיר, הוא בן 25. וכשהיא פוגשת אותו אז הוא גם לא זה. משם זה מסתבך עוד יותר. אי אפשר להגדיר את Trust כחוויה בידורית. הוא יותר השקפה קולנועית על תופעה שכנראה הולכת ומתרחבת בעולם של ימינו. ואני מניח שהוא יותר מיועד לשמש כשלט אזהרה להורים על מה שהילדים שלהם עלולים למצוא באינטרנט וכדעה מסוימת על איך דבר כזה יכול להשפיע על משפחה. ולמען האמת, אני לא חושב שאפשר להמליץ על הסרט הזה. זה לא סרט שרוצים לראות. זה מסר שצריך לעבור והשאלה היא אם רק אם אתם רוצים לשמוע את הדעה הזאת והאם אתם רוצים לראות אותו בצורת סרט.
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
מתנצל על החוסר בעדכון
אני משתדל לשים פה משהו כל כמה ימים אבל היו לי כמה ימים בלי אינטרנט ועכשיו אנחנו נורא עסוקים אז אין לי יותר מדי זמן להקדיש לזה. אני אשתדל לסיים ולהעלות משהו עד סוף השבוע.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
חב”דניקים בצומת
ביום חמישי, בדרך למרכז, ראיתי שני דתיים בצומת. אני רק מניח שהם חב”דניקים כי הם נראו ככה. הם קיבצו נדבות, כל אחד בדרכו שלו. אני נגד כל הנושא הזה. אני מעדיף שילכו לעבוד וחבל לי שהם כנראה מרוויחים יותר טוב בקיבוץ נדבות מאשר שהיו יכולים להרוויח מעבודות נקיון או שמירה. אבל אם כבר קיבוץ נדבות, יש גם דרך לעשות את זה. הדתי השני שראיתי באותו יום עשה את זה בצורה מנומסת. מילא הוא מנסה להרוג את עצמו בצומת אבל לפחות הוא לא מציק. הדתי הראשון שראיתי היה כל כך מעצבן שאני כבר חשבתי על ללכת ולהרביץ לו בעצמי. הדתי השני היה בצומת, החזיק פחית ושלט ופשוט הלך בין המכוניות. מי שהחליט לתרום לו, עצר אותו ותרם. למל”מ מושלם. הדתי הראשון היה, קודם כל, לבוש כמו כלומניק, כמו מישהו שגר בבית מתפרק ואמא שלו זרק אותו החוצה עם הדברים היחידיים שיש ללבוש בבית רק שיפסיק לרבוץ. והוא הסתובב באחד הצמתים העמוסים ביותר בנתניה והיה דופק על חלונות של אנשים כמו נקר עד שהיו פותחים לו. וכשהיו פותחים לו, הוא היה נשען פנימה ומציק (אני לא יודע בדיוק מה הוא אמר) עד שהיו נותנים לו כסף. אז אני התחלתי לדמיין איך, אם אני הייתי באחת המכוניות, הייתי פותח לו את החלון רק קצת, צועק עליו שיפסיק להיות כלומניק ושיילך להשיג עבודה, וסוגר את החלון בלי שום קשר להאם הוא הכניס את היד שלו פנימה או לא. ואם הוא היה מתעצבן ומגיע אליי לדלת אז הייתי רק מחכה לנסיון הראשון שלו לאלימות לפני שהייתי מפזר אותו על האספלט. ואז באותו הערב ראיתי בחדשות Continue Reading →
Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud, Weird by Eran with 3 comments.
Insidious
סרט אימה מהיוצרים של הסרטים הראשונים (והטובים יותר) בסדרת SAW ו-Paranormal Activity. משפחה מנסה להסתגל לבית חדש ובלי שום סיבה נראית לעין, אחד הילדים שלהם נכנס לקומה לא ברורה. מעט אחרי, האישה מתחילה לחשוב שהבית רדוף רוחות ומתחילה לדאוג בזמן שהבעל לא מייחס לזה יותר מדי חשיבות. כמובן, בסרט אימה כזה, המשוגעים לעל-טבעי צודקים. יש כאלו שהרימו את Insidious על במה. אני חושב שזה סרט בסדר אבל לא מדהים. הסיפור דיי באנאלי, האפקטים לא מרשימים ומראים יותר מדי. יש כמה קטעים שעושים ‘בו’ טוב מאוד אבל הם מעטים מדי והשימוש במוזיקה מחריד ומזכיר לי סרטים משנות ה-50 בהם המוזיקה גורמת לך פחות לפחד ויותר לרצות לסתום את האוזניים או לרצוח את הכנר. השחקנים לא ממש מוכרים את העסק והכל דיי משעמם. SAW הראשון היה נהדר בעיקר כי הוא היה מותחן פסיכולוגי. Paranormal Activity היה נהדר כי הוא לא הראה לנו כמעט כלום. זה נראה כאילו ב-Insidious היוצרים התעלמו מכל הדברים המוצלחים שעשו בתור אנשי סרטים פשוטים ועשו סרט אימה הוליוודי סטנדרטי. Poltergeist היה יותר טוב. וגם Drag Me to Hell. You might not want to Get “Insidious” from Amazon
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.