שישי סרטים: Rio, Your Highness, Hood vs. Evil

ריו מספר על בלו, מקאו כחול, הזכר האחרון מסוגו, והוא, מתסבוכת ותאונה של ציידים לא חוקיים, הגיע להיות חית המחמד של ספרנית ממינסוטה. ואז מגיע דוקטור לציפורים מברזיל שמבקש ממנה להביא את בלו לריו בשביל להזדווג עם ג’ול, הנקבה האחרונה מאותו גזע. ואז יוצאות כל מיני הרפתקאות של חיה מבויתת בעולם האמיתי ובנוסף בלו גם לא יודע לעוף.

למרות שבסרטים כמו זה הסוף דיי ידוע החל מתחילת המערכה השנייה לכל היותר, זה לא אומר שאי אפשר להנות מהדרך. האנימציה בריו טובה אבל לא מדהימה. מהבחינה הזאת, ובקטגורית סרטים על חיות ביתיות שהולכות לאיבוד בטבע, ראנגו לוקח. הבדיחות לא שופכות מצחוק אבל מהנות והסרט גם מלא בדברים חמודים מאוד. הוא לא הטוב שבחבורה אבל בהחלט מספק חוויה מהנה ביותר לכל המשפחה (במקרה הזה, עמיחי, מעין ואני) ואני בכיף ממליץ.

Your Highness הוא בעיקרון ‘מה היה קורה אם סרט הרפתקאות פנטסטי היה stoner comedy’. דני מק’ברייד הוא האח הפחות יוצלח ויותר מעושן ומודע לעצמו במשפחה וג’יימס פרנקו הוא האביר האהוב שכל הזמן מביס רשעים ומציל נסיכות. הסיפור מתחיל אחרי שהנסיך פאביוס מציל עוד עלמה במצוקה ומחליט להתחתן איתה. ואז מגיע המכשף הרשע וחוטף אותה בחזרה. אז הפעם, תאדיוס הלא יוצלח צריך להצטרף לאחיו למשימה. בדרך הם גם יפגשו נטלי פורטמן בתפקיד איזבל, הלוחמת הנודדת שמכסחת יותר תחת משניהם ביחד.

הבדיחות מטופשות ולפעמים דוחות. זה לא הסרט שיזכר לאף אחד מהצוות הראשי. הסיפור דיי דלוח. האפקטים לא כל כך מרשימים. בניית העולם השאירה קצת טעם רע. ואישית, אני חושב שהסרט הזה מעליב לא רק את הצופים שלו אלא גם את זואי דשנל שמשחקת את העלמה במצוקה. אבל זאת הייתה חוויה מבדרת. ולמען האמת, אני שמח שהסרט הזה יצא. כי מישהו היה צריך לעשות כזה. הוא בטוח יהפוך להיות סרט קאלט בעתיד בין אם לחובבי העישון או לקומדיות פנטסטיות אבל עד אז, לא ממש חובה לראות אותו.

Hood vs. Evil מתחיל קצת אחרי הסרט הקודם. עכשיו, הסבתא, הזאב ורד עובדים בשביל ה-Happily Ever After Agency במטרה לסיכול רשעים מהאגדות. זה מתחיל עם המכשפה שחטפה את הנזל וגרטל ומתכוונת לאכול אותם, ממשיך עם הסבתא שנלכדת ורד שצריכה להתגבר על תכונות האופי הגרועות שלה ולחזור לעבודה כמו מקצוענית. וכמובן גם שינסו לדחוף לשם טוויסט כמו שהיה בראשון.

לצערי, זה לא ממש עובד. כן, הסרט חביב ואני לא ממש מצטער על שראיתי אותו כי הוא היה משעשע. אבל הוא לא טוב כמו הראשון. והעובדה שאן האת’וואיי, שהייתה בין הסיבות העיקריות לראות את הסרט הראשון (חוץ מגלן קלוז, אנדי דיק ואחת עז מזמרת), לא חזרה לסרט השני צריכה להעיד על זה. זה מחזור וזה מרגיש כמו מחזור. זה פחות מגניב ופשוט מרגיש יותר יבש. אם אהבתם ממש את הראשון כנראה שתרצו לראות את זה אבל אם חשבתם שהראשון הוא רק חביב אז עדיף שתשאירו את זה ככה ותוותרו על זה. מעבר לזה, כנראה שיש סרטים יותר טובים.

לבסוף, אני נאלץ להכריז על ריו כמנצח. הוא אולי היה המתאבן שלנו אבל הוא הכי זכור לי לטובה מכל הלילה. אם אתם מרשים לעצמכם רק אחד מהשלושה, לכו עליו.


Posted in Reviews by with 1 comment.

Comments

  • איל says:

    באופן משעשע אן האת’וואי כן תרמה את קולה לריו