מערכות הגעלה

שלום קוראים יקרים, ברגע פרסום הודעה זאת, עבדכם הנאמן כבר יישב באולמן 305 ויהיה עמוק במבחן המסכם של מערכות הפעלה. כדי להבין את הטראומה שעבדכם עובר ברגעים אלו, הרשו לי לספר לכם כמה פרטים מעניינים לגבי הקורס המדובר על מנת תוכלו להבין את סיוטי הלילה של סטודנטים למדעי המחשב בטכניון בשנה השנייה לקיומם. – מערכות הפעלה הוא הקורס הגדול ביותר של הפקולטה למדעי המחשב. – אין בפקולטה קורס אחר שהוא 4.5 נקודות או יותר. – הקורסים היחידים ברשימה שלי שעוברים אותו בחשיבות הם הקורסים המדעיים הבסיסיים כגון אלגברה א’, חדוו”א 1 ו-2ת, פיזיקה 2ממ, קוונטית וכימיה אורגנית. – את רוב העבודות בקורסים יש להגיש ביחידים. כאשר הקורס גדול ועומס העבודה שלו גדול במיוחד (או כשהמתרגלים עצלנים) אז מבקשים להגיש בזוגות. את מערכות הפעלה צריך להגיש בשלשות. – מערכות ההפעלה של היום הן בנות כמה מיליוני שורות קוד. בתרגילי הבית, תפקידנו הוא לחפור בערימת השחת הענקית הזאת בחיפוש אחר מחט מאוד מסוימת ולשים לידה עוד אחת. אבל בסיום הקורס, בין אם עברנו אותו או לא, אנו יוצאים עם הסיפוק שלפחות הבנו מה הקטע עם המסך הכחול של חלונות.


Posted in Geekdom, IT, No Category by with comments disabled.

לדבר על הכל

אני בדרך כלל משתדל לשמור את החיים הפרטיים שלי לעצמי בין אם זה כבוד למי שאיתי במערכת היחסים ואולי לא רוצה שהיא תתפרסם באינטרנט ובין אם זה ‘כבוד’ לקוראים שאולי לא ממש רוצים לדעת או שזה ממש לא עניינם אבל הפעם דיברנו על משהו שאני חושב שהוא לפחות מספיק חשוב כדי לחקוק במשהו טיפה יותר אמין מהזיכרון שלי. כשנסענו חזרה מההורים, אהובתי ואני, דיברנו על כל מיני דברים בדרך. ואחד הדברים שאני חושב שהיה לי הכי חשוב להבהיר הוא שאין נושא שלא מדברים עליו. גם אם זה לא נורמלי, מוזר, לא הזמן, או מכל סיבה אחרת, אין נושאים שלא מדברים עליהם. צריך לדבר על הכל. אם זה עולה לך בראש, זה כנראה מעניין. וכן, אמרתי, אפילו על פרידה צריך לדבר. אני צריך להגיד שאם תיפרדי ממני אני אתפורר. שכנראה אקים אוהל מחוץ לבית שלך ואתחנן שתקחי אותי בחזרה. שתצטרכי להוציא נגדי צו מניעה אם באמת תרצי שלא לראות אותי. ואפילו במצב הכי גרוע של בגידה באמון אני עדיין אתאמץ לחפש דרכים לקחת אותך בחזרה. כי אני שלך ואת שלי ובכל דבר שאני עושה, במיוחד כשזה הדבר היחידי החשוב לי ביותר, יש לי רק הילוך אחד חוץ מ’סרק’ ואני קורא לו “Full Afterburner Overdrive”.


Posted in No Category by with 1 comment.

עבודה בענן

אני לא יכול להגיד שלא ראיתי את זה מגיע אבל מתברר שהתופעה הרבה יותר רצינית ממה שחשבתי. ראיתי אתרים צצים פה בארץ, אתרים שמציעים עבודות קטנות ל-Freelancers שרוצים להעסיק את עצמם. תרגום, עריכה, כתיבה, לא משהו גדול מדי. אני ויתרתי על זה כי אין לי כרגע כוח וזמן למשהו שלא נראה לי שמניב תשואה יותר מדי גדולה. אבל כנראה שאפשר לקבל על זה הרבה כסף. אפשר ללכת לעבוד בשביל נאסא, לפתור להם את הבעיות שלהם ולקבל על זה כמה עשרות אלפי דולרים או להציע רעיונות לפרסומות לחברות ולקבל על זה פרסים אבל אפילו פה בטכניון ראיתי עכשיו בקשה לרעיונות לשפר את הקמפוס כאשר הפרס הראשון הוא 15,000 שקל. כרגע אני לא מתכוון לנסות קשה מדי אבל מה בעתיד? האם אפשרי להיות Freelance Programmer? זה פחות או יותר מה ש-Hero Protagonist עושה ב-Snow Crash.


Posted in Geekdom, High-Tech, IT, Less Interesting News, No Category by with 1 comment.

טכנולוגיה עוקבת בכל מקום

מסמך חדש טוען שבעידן הנוכחי של חיבוריות אלקטרונית בכל מקום לכל דורש, פורץ רשע הרוצה לעקוב אחר המטרה שלו יכול לא רק לסכן ולהשחית את המכשירים הפרטיים של המטרה אלא גם להשתמש במכשירים אחרים שסובבים את המטרה או מתקרבים אליה לעיתים קרובות, כמו מחשב של מישהו בבית קפה או בחדר ישיבות. איפה ראיתי את זה קודם? אני דיי בטוח שזה רעיון מוכר. יכול להיות שלפורץ הרשע היו אוזניים ארוכות וכנפיים שחורות והוא נהג להיתלות הפוך מכל מיני מקומות?


Posted in No Category by with 1 comment.

פרק רביעי – לראות את הבית

לתחילת הסיפור. לתחילת הפרק. בפעם שעברה. הוא נפרד מאייל, שהלך בכיוון מוזר אל תחנת הרכבת ממנה ימשיך צפונה לביתו, ועקב אחר קבוצה קטנה שגם הלכה אל תחנת האוטובוס הקרובה משם יוכל לתפוס הסעה לנשר. הוא ישב ליד החלון והביט החוצה אל חיפה האביבית, מקלל בראשו את הנהג שלא היה מסוגל לתמרן את האוטובוס ברחובות המפותלים בלי להאיץ ולבלום בפתאומיות וגם את חברת האוטובוסים שקימצה בבולמי זעזועים. בחוץ, אנשים הלכו ברחובות, עשו קניות לשבת, חיכו ברמזורים וקראו עיתונים. נתנאל הרהר בסטטיסטיקה שידע. היחס לא היה ידוע יתר על המידה וגם השתנה בהתאם למאפיינים חברתיים וסביבתיים לא ברורים. אבל עד כמה שהיה ידוע, היה בערך מחונן אחד על כל עשרת אלפים רגילים. זאת אומרת, כשישים אלף מהם בכל העולם, בממוצע של כשלושת אלפים למדינה. כמה חיילים היו בצמרת? נתנאל בטח שלא ידע אבל כאלף-אלף וחמש מאות נשמע נכון, כל השאר כבר פרשו או הופרשו. אז מה זה אמר? על כל נסיעה שלו אל ומהבית, היה בן אדם אחד בקהל שהסתיר יכולת מיוחדת? או שהוא עצמו היה המייצג של אותם עשרת אלפים אקראיים וזרים מזדמנים. יכול להיות שאין עוד מחונן למרחק של קילומטרים או שיכול להיות שהבן אדם הזקן בקדמת האוטובוס כופף פלטות שריון בצעירותו או שהאישה ההרה שליטפה את ביטנה במושב לידו יכולה לעוף. אין שום דרך לדעת, לא ממבט. והיו כל כך הרבה אנשים שחשד בהם ולא היה יכול לשאול מפאת ביטחון שדה. לפני שבכלל הספיק לבדוק עם דלת דירתו נעולה היא נפערה במהירות שכמעט עקרה אותה מציריה. אימו עמדה בפתח בחלוק עם עיניים טרוטות ועטפה אותו בחיבוק אימתני עוד לפני Continue Reading →


Posted in Stories by with 1 comment.

המקרה המוזר של מאיץ החלקיקים והחור השחור

אני לא בין אלו שבאמת חוששים ממה שעלול לקרות ב-CERN. אני בדקתי את המידע עד כמה שעמדה הנחישות שלי והוא נראה לי אמין. ממה שאני רואה, אין סיכוי שבמהלך פעולתו של ה-LHC יווצר חור שחור שישמיד את כדור הארץ. ועדיין, איך שהמדענים בארגון, מדענים בכל העולם, מתייחסים ו/או עלולים להתייחס לנושא צריך לעורר קצת חשש. עכשיו, עורך דין בכיר מאוניברסיטת צפון דקוטה החליט לבחון את הנושא לעומק מהבחינה המשפטית. אחת הבעיות הראשונות שיש היא ש-CERN חסינה משפטית כמעט לחלוטין. הבעיה השנייה היא העדים, רובם אנשים שעבודתם תלויה במאיץ, שלא בטוח שיהיו בלתי משוחדים. וגם אם לא, הדילמה שלהם היא עצומה: סיכון של קריירה מול סיכון של חיים. כדאי לקרוא לפחות את התקציר אם לא את כל תשעים העמודים של המסמך.


Posted in Geekdom, High-Tech, IT, Less Interesting News by with comments disabled.

אלימות אמיתית במשחקים

כותב קומיקס בשם לאנדרי ווקר מדבר ב-Elder Geek על אלימות במשחקים, בבאטמן בעיקר. אולי כדאי להקשיב לו בנושא הזה כי הוא כותב עכשיו את הקומיקס של באטמן (אחד מהם). הוא טוען כי האלימות במשחקים היום לא כל כך ריאליסטית ואני נוטה להסכים. כשמטח כדורים מתת מקלע זה משהו שמחלימים ממנו אחרי כמה שניות מאחורי מחסה, קשה לקחת את כל הנושא ברצינות. וכן, אלימות ריאליסטית תוסיף ממד חדש של אדרנלין ופחד וריגוש למשחקים. כשכדור במקום הלא נכון יכול לסיים את חיי הדמות הוירטואלית שלך, נוטים להיזהר יותר. ואז, כשמתחילים לרסס אז מתחילים לפחד. אבל אני גם כן חושב שאלימות ריאליסטית יותר עלולה להפיג את המקרים המועטים בהם אנשים מטורללים מתרגמים אלימות משחקית לאלימות אמיתית. אם הם לא יחשבו שלירות באנשים לא עושה הרבה, אולי גם הם ישנו את דרכם. אבל בניגוד למה שהוא אומר, כשאני מנסה להיזכר במשחקים שכן עשו את זה, למרות שאני לא מצליח לחשוב על משחק בו כדור אחד גרם לחיים לנזול מהדמות ולשחקן להתחיל לחפש בית חולים, אני כן יכול לציין לטובה את Deus Ex ואת Max Payne. Deus Ex הציג את זה טוב. יורים בך, חור ברגל. עוד כדור, הלכה הרגל. אין רגל אין הליכה. ובגלל המבנה של הדמות (הנאנוטכנולוגיה) בוטים רפואיים יכולים לתקן אותו או שהוא יכול להזריק לעצמו נאנובוטים כדי שיתקנו את הנזק. ב-Deus Ex, טקטיקה טובה משתלמת כי דו-קרב פנים אל פנים, במיוחד נגד הסוכנים המיוחדים, זה עניין מאוד מאוד מסוכן. Max Payne עדיין עבד כמו המשחקים הישנים, פגיעה הורידה כמות מסוימת של בריאות שאפשר להחזיר, אבל התירוצים שלו היו נהדרים. כל המשחק Continue Reading →


Posted in Gaming, Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with 2 comments.

עוד סיבה לשחק משחקים

מחקר חדש טוען כי משחקי מחשב מעקבים את ההזדקנות.


Posted in Gaming, Less Interesting News by with comments disabled.

“אני חושב שהיא ממש מאוכזבת ממני.”

“מגיע לך. למה ציפית, אתה וההנחות שלך?” “הנחות שנבנו במשך שנים של צפייה בהתנהגות אנושית!” “היא לא סתם עוד בת אנוש, היא החברה שלך!” “היא נמצאת בקטגוריה.” “לא.” “אבל…” “When you assume?” “I make an ASS out of yoU and ME. I know.” “יופי.” “אז מה? אני אמור לשאול כל פעם שיש משהו שאני לא בטוח?” “כן.” “אבל לא אמורים להיות דברים שאני פשוט אמור לדעת?” “כנראה שאתה לא יודע.” “אז…” “עד שתדע, תשאל.” “זה לא יוציא אותי מפגר?” “וזה מפריע לך?” “לא ממש.” “אז תעשה דברים מפגרים. רק תדאג להראות לה כמה באמת אכפת לך.” “בסדר.”


Posted in Humanity, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 1 comment.

נתיחה לאחר המוות ל-3D Realms

זה עצוב. עצוב מאוד, למען האמת, איך אחת החברות שהייתה יכולה להיות ה-CryTek או id הבאים התקפלה ומתה. אבל אין ברירה, הם פשוט עבדו לא נכון. וזה גם מסר לחיים: בשביל להצליח חייבים לשים מטרות וחייבים להתחייב. אי אפשר לעבוד חופשי ולקוות לטוב. ומה שהכי חבל הוא שלפי מה שאני מבין גם עכשיו, כל מה שצריך זה להרים את הפרויקט ולעבוד עליו ברצינות ובקצב לכמה חודשים עד שנה ועדיין יצא מזה משחק נהדר ופורץ גבולות. אבל אף אחד לא הולך לעשות את זה. כרגע הזכויות אצל 3D Realms אבל אין להם כסף, מרץ, זמן או איזו שהיא אמינות. ואם Take Two ינצחו ויקחו את הקוד, הם כנראה יזרקו אותו לטובת תוספים ומשחקים ניידים. עצוב. אבל בלי יותר מדי מילים, המאמר מספיק ארוך בפני עצמו.


Posted in Gaming, Geekdom, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with 2 comments.