משלט 86
משלט 86 הוא גבעה קטנה בדרך למצריים. למה הוא מעניין? כי שם נהרג סבא שלי. הרעיון המקורי של מבצע חורב היה לסלק את האויב המצרי מארץ ישראל אבל גאווה פרטית של אחד המפקדים, שהפך להיות מהנחשבים ביותר בצה”ל ובמדינת ישראל, שלחה גדוד שלם אל מותו. החטיבות המעורבות היו אמורות לאגף את הצבא המצרי משני צדדים ואיך-שהוא, בדיוק באמצע, נשלח גדוד אחד לתפוס גבעה חסרת חשיבות ולהחזיק אותה, בעיקר כהסחת דעת. הסחת הדעת עבדה וחלק ניכר מהכוח המצרי הסתער על אותה גבעה. וכל מה שנשאר זה גדוד אחד של גולני, במזג אוויר מחורבן, בלי אספקה, בלי תגבורת, בלי חיפוי ובלי סיוע, לעמוד בפני ההתקפה הזאת. הם הצליחו להחזיק בגבעה למשך זמן קצר אבל המצרים עלו עליהם בכוחם ובמספרם ומהר מאוד לא נשארה שום אפשרות חוץ מלברוח. הגדוד החל להתקפל בזריזות, אפילו לא טורח לאסוף את כל הציוד שלו, ולנוע לאחור. כשהנסיגה הייתה עוד בעיצומה, המצרים כבר עלו על הגבעה. לא היו הרבה אנשים ששרדו את אותו היום. אבל יגאל אלון קיבל את הכבוד שלו, זה מה שחשוב. זה מה שכולם זוכרים, את יגאל אלון הגיבור, לא את יגאל אלון הפחדן שהשאיר לוחמים מכותרים בשטח. אין הרבה שזוכרים את החיילים האמיצים שניסו לצאת משם עם נשמתם באפם ובאפם של חבריהם לנשק. אין הרבה שזוכרים את מאיר אלוני ששילח את חייליו שיצילו את חייהם בזמן שהוא מרים את חברו המעולף על כתפו וניסה למלט את שניהם. אין הרבה שזוכרים את הכדור האכזר שפילח את גביהם ושילח אותם עם הפנים אל תוך הבוץ. יום השנה לקרב על משלט 86 היה שלשום. יהי זכרם ברוך.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 8 comments.
מעצבן אותי ש…
מעצבן אותי שלליב משתמשת בצינור כיבוי ואחר כך מבקשת ממני לגלגל אותו בחזרה. מעצבן אותי שהבוס שלי אומר לי משהו שבוע אחד ומשהו סותר שבוע אחרי. מעצבן אותי שמבקשים כבוד. כבוד נותנים ומקבלים, לא לוקחים. מעצבן אותי שמילא הילדים לא יודעים לשים את הכלים כמו שצריך על המסוע אבל יש גם מבוגרים שצריך לחנך. מעצבן אותי שיש ילדים שאני מנסה להסביר להם איך לשים את הכלים והם מסתכלים עליי כמו על מפלצת ארבע-עינית מהירח השמיני של צדק. מעצבן אותי ששולחים אליי כלים מלוכלכים עם זבל בפנים (ואני יודע שבכל מקור של כלים מלוכלכים יש גם פח אשפה). מעצבן אותי שאני מנסה לערוך סדר בכלים המלוכלכים ואז בא מישהו ודוחף לי עוד אחד כמו עצם הגרון. מעצבן אותי שאני שואל במטרה ליעל ומיירטים אותי. מעצבן אותי שרע צוחק מבדיחות יותר גרועות מאשר אבא שלי והתחביב שלו זה להשוויץ כמה ספרים הוא קורא ביום. מעצבן אותי שיש לי פצע באצבע וכל פעולה פשוטה הפכה לכאבי תופת. מעצבן אותי שאני כמעט תמיד מסיים את העבודה אחרון ואף אחד לא מציע לי קמצוץ עזרה. מעצבן אותי שכולם לא מתחשבים בכל אחד אחר במעשים שהם עושים ואף אחד מנסה לעזור לאחרים. ומעצבן אותי שזאת הגישה הישראלית הממוצעת וכך גם מכירים אותנו בעולם. קשה לעצבן אותי באמת. קשה לגרום לי לאבד שליטה. אבל היום התפרצתי פעמיים והייתי על הסף מספר פעמים אחרות. אני צריך צניחה או שתיים כדי להירגע. איפה יום שישי?
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 12 comments.
פחד אמיתי
היום קלטתי משהו. זה קרה בסביבות 12 בצהריים. לפני חודש קפצתי ממטוס. ובסוף השבוע הזה, אם ירצו פגעי מזג האוויר ולא יתנו רוחות מזרחיות שוב, אני אעשה את זה עוד פעם. הקטע הוא שאני מפחד. אני באמת מפחד. אני לחוץ ונרגש. כבר עבר הרבה זמן מאז שהרגשתי ככה. ואני אוהב כל רגע.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
תודה רבה
הנוצרים חגגו את חג ההודיה בשבוע שעבר. אני יודע שזה לא יהודי אבל אני מסכים עם רד פיש, זה חתיכת סיבה מצויינת בשביל חג, לעצור לרגע, להפסיק להתלונן על מה שלא בסדר ולהגיד תודה על מה שכן. אז הנה זה.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.
כשיר ספורטאית ומיון שירים
היום הייתי במכון לרפואה שיקומית ועוד משהו כדי לעבור בדיקה שתקבע אם אני כשיר בכלל ללמוד צניחה חופשית. לא ידעתי על זה הרבה חוץ מזה שאמרו שאני אצטרך לרוץ על הליכון. חשבתי, “נו, לא נורא. כבר עשיתי דברים כאלו בעבר.”
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
האוגר בבית חולים
ריצ’ארד המונד, הידוע בשם החיבה ‘האוגר’ (האמסטר), נפגע לפני כמה ימים בתאונת דרכים. המונד הוא אחד מהמגישים של התוכנית Top Gear בארגון ה-BBC בבריטניה. מסתבר שהם חשבו שזה יהיה רעיון טוב לשלוח את אחד מהם לנסות לשבור את שיא המהירות היבשתי בבריטניה ולהכריז על מגיש Top Gear בתור האיש הכי מהיר על אדמה בריטית. עבד לא רע בסיבוב הראשון כשהמונד הגיע למהירות של 507 קמ”ש אבל בניסיון האחרון לאותו יום, אחד הגלגלים של ה-Vampire, המכונית המחזיקה בשיא ובה השתמשו כדי לשבור אותו, התפוצץ ושלח את המונד לצד הכביש ב-450 קמ”ש. הוא נפגע קשה בהתרסקות כשהמכונית התגלגלה ב-100G. כרגע הוא יצא ממצב קריטי ומאובחן כיציב אחרי מה שהרופאים קוראים לו “החלמה מדהימה”, ומנהלי ה-BBC מאיימים להפסיק לגמרי את שידורי התוכנית שנדחתה עד להודעה חדשה אם המונד לא יוכל להשתתף בה.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
איך צריך למות
לפני שיצאתי מבוסטון, שמעתי בחדשות על מותו של סטיב ארווין. לא ממש אהבתי את צייד הקרוקודילים האוסטרלי כי הוא דיבר אפילו יותר מוזר מהאוסטרלי הרגיל והייתה לו נטייה טבעית לעצבן בעלי-חיים מסוכנים. אבל לא יכולתי שלא להעריך את איך שהוא חי. לפני שיצאתי מניאגרה הייתי במוזיאון קטן שמוקדש לאנשים שהתגרו במפלים. עכשיו, אני חושב שזה ממש דבילי ללכת מעל המפלים על חבל, לסחוב בן-אדם על הגב כשאתה עושה את זה, לרחף מעל המפלים עם חגורה רקטית שלא לדבר על ליפול מהמפלים בתוך חבית. חלק מהמוזיאון הזה מוקדש לאחד היותר מטורפים שכבר ירד את המפלים פעם אחת בחבית ובפעם השנייה הוא ניסה לעשות קפיצת BASE מהמפל, עם אופנוע ים. אני מדגיש ניסה כי המצנח שלו לא נפתח והוא נהרג. אני חושב שזה היה הדבר הכי מטומטם שהוא היה יכול לעשות ואני לא יחשוב על לעשות את זה גם עם 1000 צניחות מאחורי, אבל אני חייב להעריך את הבן-אדם על איך שהוא מת. לפני שיצאתי מהארץ קראתי על גולש גלים שעד לפני כמה שנים היה מאוד מאוד מפורסם. אם אני זוכר נכון קראו לו מאליק. הוא היה אחד מהמוצלחים ביותר מביניהם עם הרבה אליפויות ונצחונות מאחוריו. יום אחד, בזמן אחת האליפויות, החליטו לדחות את התחרויות כי הים היה מסוכן מדי. מאליק נכנס בכל זאת. הוא ביצע כמה תרגילים מדהימים אבל כשהוא יצא החוצה, זה לא היה בהליכה, הקרש שלו היה שבור והוא לא נשם. מאז, כל שנה באותו יום, כל הגולשים מתכנסים על החוף ומניחים עליו פרח. הם מקדישים למאליק דקה של דומיה לזכרו ואז מסתערים על המים בתעוזה מחודשת. אני לא Continue Reading →
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.
מהו פחד?
עלה בדעתי היום: אני שואף להבין הכל ולגרום לאנשים להבין, נכון? אנשים מפחדים ממה שהם לא מבינים, נכון? אולי זה למה אין הרבה דברים שמפחידים אותי וסרטים לעיתים רחוקות עובדים. וכשהם כן, הם עושים את זה עם הבלתי צפוי.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
אחת מאלה
אולי זאת הבעיה שלי, או לפחות אחת מהן: כשאני בוחן מישהו, אני מסתכל על איך הוא מתנהג, איך הוא מציג את עצמו, מה הוא מקרין. האם הוא חכם או טיפש, מצחיק או משעמם, אדיש או ליצן, מאופק או פזיז. שיקולים כמו מין, עדה, גזע, גיל, רקע, דת, העדפה פוליטית, השכלה רשמית, כמות כסף בבנק נכנסים אצלי במקום השני או השלישי אם בכלל. ואולי, לפעמים, חלק מהם כן צריכים להיכנס מקום ראשון.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.