בגלל שחלק ניכר מהחדשות שלי הולכות עכשיו לאתר מאורות (לכו לבקר) אין לי ממש דברים מוכנים להוציא כל יום אז הנה קצת מה קורה. בסוף השבוע האחרון גם עודד הגיע הביתה וגם נסעתי לחברה שלי. אז איך שהוא הצלחתי להסתדר תוך כדי שאני לא ישן בכלל וביום שבת בפרט. ועדיין, היה שווה את זה. ראיתי חלק גדול מהאנשים האהובים עליי בסוף שבוע אחד וגם ביליתי עוד עם האהובה עלי יותר. היה כיף. והיום, החליטו לדחוף את מסיבת פתיחת השנה דווקא בערב המשחקים אז אני אאלץ לבחור באיזה שהוא שלב אם להישאר או לצאת. כרגע אני חושב על לצאת בסביבות 21:30-22:00 אז כדאי שאזדרז. חוץ מזה, לונה גוססת ודורשת מזור ואין לי יותר מדי לתת לה. מסכנה. מה לעשות שאי אפשר להשיג חלקי חילוף של Acer קרוב לבית. אבל שיעורי הבית נראים לי זורמים ואולי אני אפילו אצליח לעמוד בלוחות הזמנים?
Posted in No Category by Eran with .
לתחילת הסיפור. לתחילת הפרק. בפעם שעברה. הרחק משם, דלת של מקלט נפתחה בכבדות, גוש פלדה מסיבי על צירים משומנים היטב החליק באיטיות הצידה ללא קול. יתד האור ממנורת הלהט בכניסה התרחבה אל תוך החדר המשוריין אך לא האירה יותר ממטרים ספורים פנימה. האוויר בפנים היה ישן ודומם כל כך שהוא לא התערבב עם האוויר שבחוץ ורק כשהדמות שפתחה את הדלת נכנסה פנימה היא הרגישה את קיר האוויר המחניק ומלא האבק. הגבר הגבוה צלע פנימה, מוותר על מתג התאורה שעל הקיר, והדליק פנס, מאיר את החשכה המוחלטת באור צהבהב וחלוש. שתי מיטות דרגשים היו צמודות לצד אחד, שולחן פלסטיק עתיק יומין עמד כנגד הקיר השני, ליד כיור שלא ראה מים וסבון מאז ימי ההגנה. האסלה הייתה חצי מוסתרת מאחורי קיר בפינה. הבזק אור כמו פרוג’קטור אימתני האיר את מרכז החדר והדמות נאלצה לכסות את עיניה. כדור האור התרחב במהירות לקוטר של שני מטר והתכווץ שוב, משאיר במקומו בחורה צעירה בלבוש כהה וחופשי. היא הופיעה במרכז החדר בדיוק, כאילו בדיוק לפני רגע זינקה לגובה. היא נחתה על רצפת הבטון וכופפה את רגליה, מרככת את הנחיתה ככל שהייתה יכולה. אור הפנס מיד סר אליה והיא קמה בזהירות, מנקה את בגדיה. “מאדראס,” אמרה לו וקדה קלות בתנוחת תפילה. “טאלב,” ענה לה הגבר בנוקשות. “הם לקחו את הפתיון,” אמרה וניסתה לפענח את פניו, אם הוא מרוצה. אבל בחשכה הזאת, כשהאור היחידי הוא הפנס המכוון לרגליה, לא היה לה סיכוי. “טוב מאוד,” הוא פלט. “אני כבר אודיע לך מה השלב הבא.” הוא פנה ממנה וחזר אל הדלת. כשעבר את דלת הברזל כיבה את האור במסדרון הכניסה. Continue Reading →
Posted in Stories by Eran with .
Posted in No Category by Eran with .
חוץ מזה, נפתחה עונת הפעילות החדשה של ‘התא הטכניוני למדע בדיוני ופנטזיה’ (חפשו אותו ב-Facebook :) עם ההרצאה שלי על ‘הפיזיקה של הבלתי אפשרי’. קצת ערכתי אותה מחדש מאז אייקון שבו היא עברה וגם שמחתי לקבל המלצות מאנשים שכבר ראו אותה. אולם ההרצאות של המק”ק הוא לא אשכול 2 אבל עדיין היו שם כמה עשרות אנשים ונראה לי שהם נהנו. אני בהחלט אוהב את זה. ויש לי עוד שתי הרצאות מוכנות כבר אם רוצים עוד משהו. ויש לנו גם עוד הרצאות בקנה ואולי נוכל לשכנע עוד כמה אנשים לדבר על הדברים שהם מבינים בהם. היה כיף ושבוע הבא כבר מתכננים את City of Ember בתור ההקרנה הראשונה. רק חבל שמעיין הייתה צריכה להזדרז ללכת. :(
Posted in No Category by Eran with .
אמרו לי להפסיק עם השטויות האלו אז הנה, כל הסיפור. ביום שישי, היום הלפני אחרון של אייקון, פגשתי במעיין. הכרתי את מעיין עוד הרבה לפני מחוגים משותפים וחברים משותפים אבל לא טרחתי להתעניין יותר מדי. טעות שלי.
Posted in No Category, Other Blogs by Eran with .
שבוע שעבר יצאתי לקולנוע לראות כמה סרטים ראויים, להלן…
Posted in Reviews by Eran with .
לתחילת הסיפור. לתחילת הפרק. בפעם שעברה. כשנתנאל ירד מהעמדה הוא לקח איתו את הציוד של שירן, האפוד מולבש בצורה תקנית על אמתו הימנית, המדים תלויים עליו ונשקה בידו השמאלית. הוא לא מיהר כשירד מהתצפית. באנטיתזה מוחלטת לאדרנלין שהציף אותו בתקרית שהתחיל עם שירן והיא המשיכה בלעדיו, עכשיו הוא היה רגוע לחלוטין, כמו שט ברפסודה איטית על נחל. שום דבר לא היה דחוף למרות שהוא ידע ששירן במוצב איפה שהוא בקור המדברי ללא בגדים. מה שהציק לו עכשיו היה משהו ששם לב אליו לקראת סוף השמירה. אורית באה לתפוס איתו את העמדה כמה דקות אחרי ששירן עפה. הוא היה דיי אדיש לשמירות לילה בעוד דעותיה של אורית היו ידועות לכל הפלוגה. היא הייתה מצוברחת כשעלתה וניסתה לא להראות את זה. על פניה ראה הבעה שאמרה לו לא להתקרב, זהירות נפיץ. אז הוא לא טרח לנסות לדבר איתה והיא, בסתר ליבה, הודתה לו על כך. בכל מקרה, לא נשאר עוד הרבה זמן. אז במקום לנהל דיון פילוסופי מרתק, כמו שהיה עושה עם יצא לו לשמור עם אחד מחבריו הקרובים, הוא בהה אל תוך הלילה, מנסה לספור מסגדים או מכוניות או לתהות מה משמעות כל תנועה. ואז, כמה דקות לפני שאורי ושי החליפו אותם, הוא שם לב למשהו מאוד משונה כמה קילומטרים מעבר לגדר. משהו הבהב בעוצמה אבל לשבריר שנייה ואז נעלם, כמו כוכב קטן שמתפוצץ ואז מתחרט והופך לחור שחור. הוא מישש אחר העכבר והצליח להביא אותו לעיניו. הוא כיוון את המיקוד למרחק שחשב לנכון אבל העכבר היה מא”כ לא מרשים ועם כמעט אפס הגדלה. לכן הוא לא היה בטוח לחלוטין אבל Continue Reading →
Posted in Stories by Eran with .
זה פחות או יותר הדבר היחידי שעולה לי בראש כשאני רואה את הציון הסופי שלי בתכן לוגי. 95? Holy fuck! ואז אני רואה, “בחינה סופית לפני פקטור” לא 95 אלא 70. נו, באמת…
Posted in No Category by Eran with .
בצבא, כשתפסנו את בסיס יפתח, בגבול הצפוני של הרצועה, התחלתי להרגיש שהשינה שלי הולכת קאפוט, שאני ישן רע וקם רע, אם קם בכלל, לא מצליח לתפקד וכן הלאה. הלכתי לרופא הגדוד וסיפרתי לו את כל זה ושאלתי אותו מה לעשות. הוא אמר לי שאני צריך לעשות יותר התעמלות. אמרתי לו שהוא כנראה צודק ומכולת הכושר הנהדרת שהייתה לנו הייתה ראויה לשימוש אבל מה הקשר? הוא אמר לסמוך עליו ולצאת להתעמל. אז זה מה שעשיתי. הצטרפתי לריצות הליליות (לא משהו נורא מרשים, מהשער שלנו לשער של השב”כ וחזרה עד שנמאס) והתחלתי להשתמש במכולת כושר לעוד שעה בערך אחרי כל ריצה. השינה שלי השתפרה פלאים והרגשתי עם הרבה יותר מרץ. והשתדלתי לשמור על זה לכל יתר השירות. עכשיו, עברה לפחות שנה מאז התעמלתי באיזו שהיא צורה ששווה משהו והשינה שלי הדרדרה למצב שאני צריך לגרור את עצמי מהמיטה בבוקר, עייף כל היום וישן יותר מדי בלילה. אתמול הגעתי לשיעור חינוך גופני הראשון. קרעו לנו את הצורה אירובית במשך חצי שעה שלאחריה הלכתי לעוד ארבעים דקות לחדר כושר של הטכניון. ועכשיו, למחרת, ישנתי טוב, קמתי בלי בעיות ואני מרגיש נמרץ לקראת יום חדש. אז צריך להוסיף עוד משפט או משהו לחולצות XKCD והוא: “Exercise! It Works, Bitches!”
Posted in No Category, Stories of My Life by Eran with .
בעקבות כמות האנשים שמשתמשים במילה הזאת וכמות הפעמים שאני שומע אותה, אני מנסה לחשוב ולנסח דרכי פעולה מתאימות. אני חושב שלהפריע לאנשים באמצע הדיבור כדי לתקן אותם היא אולי לא דרך הפעולה הטובה ביותר כי זה בעיקר יעצבן אנשים. אני עדיין סופר את כמות ה’כאילו’ כשזאת מגיעה לכמות מגוכחת אבל לפעמים אי אפשר כי אנשים לא רואים. אז אני חושב להפעיל יוזמת נגד: אני אתחיל להכניס את המילה ‘באמת’ במקומות בהם בדרך כלל אנשים יגידו ‘כאילו’. זה יעבוד?
Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with .