התחלה חדשה
אז כמו שערן כתב אתמול, להתחתן עם חיילת זה אכן סיפור בעייתי. מה שהוא לא אמר זה שלחיילת כנראה יהיו קצת יותר צרות מלבחור האומלל שמתחתן איתה.
למרות כל הטפסים המיותרים והכפולים, למרות כל הפעמים שבהן הצקתי לקצינת ת”ש/מש”קית ת”ש/קצינת שלישות בשביל שיבררו לי מה לעזאזל אומרות הפקודות, ולמרות כל הטפסים שנאלצתי להחתים את המפקד שלי עליהם, ולמרות כל כאבי הראש – זה שווה כל שניה.
אמא שלי אמרה לי לפני כמה ימים שפשוט רואים עליו כמה הוא אוהב אותי, ששומעים את זה בקול שלו ורואים בעיניים שלו, ואני נאלצת להסכים עם זה. קצת קשה לי לראות את זה לפעמים, כי זו אהבה כל כך חזקה, שזה מכאיב לו לפעמים. ונכון שזה קצת יהרוס לו את הדימוי הגברי והמסוקס, אבל אני מעריכה את היכולת שלו להביע רגשות, וכשהוא בוכה זה שובר אותי לחלוטין.
אני חושבת שהדרך הכי טובה לפתוח את הפרק החדש הזה בבלוג היא לספר לכם את הצד שלי, לספר כמה שהאהבה הזו הדדית ולנסות לנסח את כל זה, אבל קשה לי לבטא את עצמי בהקשר הזה. קשה להסביר כמה ואיך אני אוהבת את הבחור המדהים הזה, כמה הוא מרגש אותי כל יום מחדש. קשה לתאר במילים משהו שנראה כאילו לא קיים באף מקום אחר בעולם, או לפחות לא בעוצמה כזו.
כל עוד זה תלוי בי, אני נשארת ולא אעזוב אפילו לרגע, ואני לא רוצה שאתה תלך לשום מקום אחר. אני רוצה אותך כאן, איתי, לנצח. לא משנה כמה תפשל או כמה שטויות אני אעשה.
ערני שלי, אני אוהבת אותך.
Posted in Maayan by Yvaine with 1 comment.
אני כל כך אוהב אותך. :)