Dice Hunter – A Game

In an article I read about game designers, one tip was to start with tabletop games: Design one dice game, one card game and one board game and show those off. The guy who gave that tip said that that is immediately impressive. And if the games are good, that’s a guaranteed instant hire. So, right after finishing that paragraph the following game popped into my head. Dice Hunter! (Revision 3) This is a strategic guessing, press your luck dice game in which you try to get other player’s dice before they can get yours. Requirements: 2-whatever players and enough six-sided dice to give 3 to each. Setup: Give each player 3 dice and have every one roll them. Highest sum has first Turn. Reroll ties between those players. Game proceeds clockwise. Turn: Everyone rolls their dice in secret. The current player picks a target from the other players and Attacks that target. Attack: Current player selects one of his dice and shows it. If the target has a die with that number, they give it to the current player and game proceeds. If they don’t, the current player could give up and let the game proceed with no penalty (the target reveals their dice to deter cheating) or Press the Attack. Press the Attack: The current player may sacrifice one of his dice to change the number of the first die by +1 or -1. Place it near the first die. The current player may continue doing this until Continue Reading →


Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by with 7 comments.

הילד שקרא “לייק!”

או תופעת דילול העוצמה האישית באינטרנט. הרשתות החברתיות מאפשרות לנו, לפחות מאז הגל השני של התופעה (Facebook, Google+, YouTube…), להגיב על הודעות ב-Like, או מקבילתו. אני רואה את הלחיצה על הכפתור כסוג של “I Approve of this Message”, כמו אמרתי “כן, מה שהוא אמר. אין לי מה להוסיף.” או “כל הכבוד. אני בעדך.” ואצלי, מעט מאוד דברים נכנסים לקטגוריה הזאת. יש כאלו שיגידו שזה בגלל הרגשות נמוכי העוצמה שלי, שאני לא מתלהב כמו בן אדם ממוצע אבל אני חושב שזה לא נכון. או לפחות לא קשור לנושא. זה קשור לנושא של דילול העוצמה. כמו שנאמר, כשכולם מיוחדים, אף אחד מיוחד. או, בהשלכה למקרה שלנו, כשלוחצים Like על הכל then you don’t really Like anything. קוראינו המבוגרים יותר בטח זוכרים את הסיפור על הילד שקרא זאב. לטובת הקוראים הצעירים יותר, הנה התקציר: הסיפור הוא על ילד שמשעמום מחליט לרוץ לכפר ולצעוק שזאב תוקף את העדר שלו. הכפר כולו מתחמש לעזור להדוף את החיה אבל כשהם מגיעים, הילד צוחק עליהם כי הוא עבד עליהם והם האמינו לו. המקרה חוזר עוד פעמיים או שלוש עד שהכפר כבר לא מאמין לו. וחבל, כי זאת בדיוק הפעם שזאב כן מגיע וטורף את כל העדר. המשל שאני לוקח מזה הוא “תגיד משהו בקלילות יותר מדי פעמים, כשבאמת תתכוון לזה אז כבר לא יאמינו לך”. בהשלכה למקרה הרשתות החברתיות, אם לוחצים Like על כל דבר שזז, כשיבוא משהו שבאמת ילהיב אותך, כולם יגידו “כמובן שזה טוב, אתה לוחץ Like על כל דבר.” וזה הכל, זה לא צריך להיות נושא ארוך. רק הסבר ללמה אני ממעט להתלהב. למה Continue Reading →


Posted in Humanity, IT, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

And the correct answer is… Logitech!

ביום חמישי שלחתי את הדואל הראשון ל-Logitech. ה-G700 שלי עשה לי בעיות כבר חודש, בערך מאז שהחלפתי את הסוללה הישנה והמתה שהגיעה איתו. הוא היה עובד כשהיה טעון לחלוטין אבל מהר אחרי זה הוא היה מאבד את הקשר האלחוטי. הייתי יכול לעבוד איתו מחובר, אלחוטי לשעה-שעתיים ואז הייתי חייב לחבר אותו שוב. אז ביקשתי תמיכה. קיוויתי שהם ייעצו לי לגבי המצב, אולי להחליף לסוללה אחרת. התכתבתי איתם בחמישי ושישי. דבר ראשון, התשובות היו נהדרות. אדיבות, מקצועיות, לעניין וממש מהירות. הם ביקשו יותר מידע, סיפקתי יותר מידע. הם רצו תמונות של העכבר לווידוא, סיפקתי תמונות של העכבר, מספר דגם, מספר סידורי. ואז ביום שישי הם הודיעו לי שהעכבר שלי עדיין תחת אחריות והבקשה שלי התקבלה והמכשיר החלופי בדרך. מה?! לזה לא ציפיתי. אבל מתברר שזה מה שהם חשבו שצריך לעשות. הם אמרו לי שהמוצר יגיע אליי עד יום ראשון, סוף היום. יום ראשון! הוא היה פה ביום ראשון בבוקר. אבל זה לא היה ה-G700. זה היה ה-G700s, האח הצעיר והמגניב יותר של ה-G700. ועכשיו יש לי עכבר חדש. לסיכום: אחרי יום וחצי של שיחת דואר אלקטרוני עם Logitech, במהלך סוף השבוע, הם שלחו לי עכבר יותר טוב כדי להחליף את העכבר הישן שלי שעדיין, סוג של, עובד. אז בפעם הבאה שאתם חושבים על לקנות עכבר או מקלדת (או ג’ויסטיק או אוזניות או…) תחשבו על Logitech ותחשבו על שרות הלקוחות המדהים הזה. אחרי ה-G7, ה-G700, עכשיו ה-G700s וגם ה-G510s (או ה-G19s, עוד לא בטוח) שאני רוצה לקנות מהם, אני כנראה אקנה ציוד של Logitech כל החיים שלי. אולי כדאי גם לכם.


Posted in Gaming, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 1 comment.

RSS Feed for Google+

מבחינתי, הבלוג הוא המקום הפרטי שלי בשביל לשמור דברים שמעניינים אותי, לדבר על דברים שחשובים לי, לשמור זכרונות חשובים. אבל עכשיו, יש לי גם חשבון Google+ וחשבון Facebook שבהם אני גם משתמש. לחודית, אני כותב ל-Google+ וכלי מגניב בשם MagentaRiver מטפל בלהעביר את זה ל-Facebook. ועכשיו גיליתי ש-Magenta River שומר לי גם RSS של כל מה שהוא לקח מ-Google+. אחד הדברים שמאוד אהבתי ב-Google Reader (עד שהם הסירו את זה, והסירו את Google Reader) היא האפשרות לחלוק עם חברים ולעקוב אחרי חברים. ככה יכולתי לחלוק את הדברים המעניינים אותי ישירות ב-Reader. אז עכשיו, כשאני חולק ב-Google+, אפשר לעקוב אחרי זה עם RSS, למי שלא רוצה להצטרף ל-Google+. אני יודע מי אתם, אני מקווה שאולי תעקבו אחרי ה-RSS הזה. רק חבל לי שאי אפשר להגיב אליו ושהוא עדיין קצת עקום.


Posted in Less Interesting News, No Category, Practice by with comments disabled.

זכויות יוצרים על משחקים ולמה הם צריכות להיפסק

לפני כחודשיים היה דיון ארוך, גדול ורועש בקהילת מפתחי המשחקים על זכויות יוצרים על משחקים ומה הן עושות לתעשייה ולהיסטוריה שלה. הכל התחיל עם ה-GOG Time Machine Sale, מבצע שהחזיר משחקים ישנים (עד 30 שנה!) אל אור הזרקורים, וכתבה ב-Rock, Paper Shotgun על כמה זה רע לתעשיית המשחקים עצמה ולשימור ההיסטוריה שלה שלמשחקים יש זכויות יוצרים כל כך ארוכות. זה המשיך עם סטיב גיינור, ראש הצוות שפיתח את Gone Home, שמעיר על כמה זה חשוב למימון פיתוח משחקים ולעתיד התעשייה שכן יהיו זכויות יוצרים ופול טיילור מ-Mode 7 Games שאמר שזה טוב ליוצרים שהיצירות שלהם הופכות לחופשיות. אבל מה שמסכם את הנושא מבחינתי היא התגובה האחרונה של זכארי נייט שאמר, שעם זכויות יוצרים כל כך ארוכות, היכולת שלנו לשמר את ההיסטוריה של המשחקים נשברת. זאת אומרת, מתוך אלפי המשחקים שיצאו לקונסולות מדורות עבר, היום אפשר לשחק בפחות מאחוז מהם. זה מה שהכי מפריע לי: למשחקים יש זכויות יוצרים. אחרי כמה זמן לא מוכרים אותם יותר אבל גם לא משחררים אותם לחופשי. וכשהטכנולוגיה שלהם מתיישנו מספיק, אי אפשר לשחק אותם יותר אבל גם אי אפשר להמיר אותם לטכנולוגיה חדשה יותר או אפילו להריץ אותם על מדמה באופן חוקי. וקצת זמן אחרי זה, המשחק נעלם, נשכח במרתפים של חברה גדולה שלא אכפת לה מספיק בשביל לתחזק אותם והיא חמדנית מדי מכדי לשחרר אותם. ואז, תעשייה שקיימת פחות מ-60 שנה מאבדת 99% ממה שהיא יצרה ככה סתם. אני לא מנסה לטעון שלא צריכות להיות זכויות יוצרים על משחקים. אבל הן צריכות להיות הגיוניות. מבחינתי, כיוצר פרטי, אחרי 40, 30 או אפילו 20 שנה, המשחק שיצרתי Continue Reading →


Posted in Gaming, Geekdom, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Reading Through the Shadowrun Timeline

יש לי כמה חברים שאוהבים את העולם של מרוצללים כמוני. מדי פעם אנחנו גם מדברים על דברים מעניינים בעולם, על אירועים שקרו ברצף הזמן. רצף הזמן שלו עמוס מאוד בהרבה דברים מעניינים. אז אמרתי לעצמי, יאללה, נקרא את רצף הזמן מההתחלה ועד הסוף, זה כמו סיפור מעניין. וזאת הייתה המסקנה שלי. ואז החלטתי, למה לא? נראה את כל רצף הזמן בצורה שיטתית ונראה אילו רעיונות אני יכול לשלוף ממנו. מתברר שלא מעט. כרגע אני בשנות ה-2010 אבל אני לאט לאט מוסיף.


Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing by with comments disabled.

Fun With LINQ Expressions, Lambda Functions and Ternary Operators

At work, we work with Unity. Unity comes with its own IDE, MonoDevelop. MonoDevelop sucks. I hate the way it looks. I hate the way it folds code. I hate the way it unfolds everything every time you save. I like the way it finds files and classes but that’s about the only thing I like about it. And I have to use it for debugging. However, I don’t have to use it for actual coding. I use Visual Studio 2013 because we already have it and it’s a pretty good tool. It does lack some advanced capabilities and so I installed the ReSharper plugin which adds a lot of power to VS and makes it even much more useful. What I like about ReSharper is that it suggested a lot of improvements to my code and actually taught me more about LINQ expssions and Lamda functions. I already knew and much liked Ternary operators. I think that all of them make code more lean and prettier and easier to read as it makes it more legible in actual English. The C Trenary operator is “?”. You use it like this: “(condition) ? (variable if true) : (variable if false)”. Much easier than “if (condition) then return variable1 else return variable2”. Lambda functions are a kind of anonymous function that is much easier and shorter to write. So, instead of writing “delegate(KeyValuePair<long, string> pair) { do something with pair }” and shoving all that into a callback, you just write Continue Reading →


Posted in No Category, Practice, Programming, Thinking Out Loud, Work by with 2 comments.

Earth Day 2014

Also, check out today’s Google Doodle.


Posted in Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

רק יום אחד

לא תכננו משהו מיוחד לעשות ביום ההולדת שלי. שזה טוב. כי לא הרגשתי יותר מדי טוב ורציתי בעיקר לנוח. אז נחתי. ראיתי תוכניות שחיכו לי, קראתי חדשות שרציתי ושיחקתי משחקים כשהתחשק לי. מה שמעין רצתה להכין לי אתמול אבל הכינה שלשום הוא מעדן מסקרפונה מוקצפת עם שוקולד וצימוקים. וואו! ובאותו הערב ראינו Frozen עם עמית ואמלי. בשישי בערב הכנו פיצה וראינו עוד כמה פרקים. אני אוהב דברים פשוטים. ואת מעין. :) עדכון: והנה המתנות שקיבלתי ליום ההולדת. זה ממש מגניב!


Posted in Maayan, No Category by with 2 comments.

להסתכל לאחור

יש אנשים שמסתכלים אחורה בגילאים כאלו, גילאים של החלפת קידומת, ומנתחים את החיים שלהם, מתלוננים על איך החיים ברחו מהם, על כמה רחוק גיל 18 מאחוריהם וכמה הם לא מרוצים מכל הדברים שהם אמרו שהם יעשו לטובת עצמם כשיהיה להם זמן אבל לא עשו. אבל אני חושב, במבט לאחור, שאני מאוד מרוצה מאיפה שאני נמצא כרגע. מחר אני אהיה בן 30 רשמית. המצב הבריאותי שלי, פחות כמה דברים שאני צריך בשביל לשפר את ההתעמלות שלי, הוא בסדר גמור. ה-BMI שלי עדיין בצד הנמוך של האזור הבריא. ואם אני מתגלח אז רוב האנשים יניחו שאני איפה שהוא בין 5 ל-10 שנים צעיר יותר ממה שאני באמת (תלוי כמה נדיבים הם מרגישים באותו הרגע). יש לי אישה מדהימה בחיים שלי שעושה לי המון טוב. מישהי שכשאנחנו בנפרד אני חושב על איך אפשר שכן וכמה טוב יהיה לנו להיות ביחד, שלדבר איתה תמיד גורם לי לחייך. יש לי כלב חמוד ומקסים שתמיד שמח לראות אותי כשאני חוזר הביתה, אוהב שמחבקים אותו ולא מהסס ללקק לי את האוזן אם ניתנת לו ההזדמנות. יש לי חברים נהדרים שתמיד כיף לי לבלות איתם או לדבר איתם או לשחק משחקים ביחד. יש לי עבודה שאני אוהב עם אנשים טובים ואני שש לצאת לעבודה כל יום, לעשות את מה שהוא, פחות או יותר, עבודת החלומות שלי, עד כדי כך שאני שוקל ללכת לעבודה גם בימים שבהם אמרתי לעצמי שאני חולה וכדאי שאשאר בבית לנוח. סך הכל, להיות בן 30 זה לא כזה נורא. אני שמח בחלקי ואוהב את איפה שאני נמצא. ואני משוכנע שיהיה אפילו יותר טוב בעתיד. Continue Reading →


Posted in Maayan, No Category by with 2 comments.