ביקורות בשורות
והפעם, ערב סרטי ילדים ומשהו – Prince Caspian, Inkheart ו-City of Ember.
Prince Caspian: (פנטזיה, ילדים, לואיס) ראינו את TLTWATW (הסרט הקודם) בהילוך מהיר קודם כי היה לאח שלי את הגרסה המורחבת והוא אמר שכדאי למרות שלא היו הרבה שינויים. אני לא ממש שמתי לב לשום דבר שונה. וכשראינו כספיאן, גם לא ממש שמתי לב מה שונה… מהספר. את הספרים שמעתי לקראת סוף השירות שלי ב-2005 ואני חייב לציין שהנסיך כספיאן לא ממש נחרט אצלי. וגם הסרט מעורר בעיקר את התגובה “מהה…”. הוא דיי סטנדרטי, המוטיבים הנוצריים גם כאן דיי בולטים (למרות שאח שלי טוען שאם לא מחפשים אותם, אם לא יודעים עליהם, אז לא שמים לב). הקרבות דיי נחמדים, יש גם כמה שורות חביבות (“חשבתי שתהיו… מבוגרים יותר.” “אז נחזור עוד כמה שנים.”) אבל זה פחות או יותר מה שמעניין. מעבר לכך, סרט פנטזיה דיי סטנדרטי וטיפה מעצבן מרובם.
Inkheart: (פנטזיה, ילדים, הרפתקאות) לא ראיתי עדיין את Bedtime Stories אבל אני מניח שמדובר בגרסה הקומית של הסרט הזה. Inkheart לעומתו רציני יותר, אפל יותר, בוגר יותר. הסיפור מעניין וכתוב טוב. אני מניח שהעיבוד טוב אבל הבמאי וצוות השחקנים קצת איכזבו. אנדי סרקיס מגניב כמו תמיד, פול בטני יודע לעבוד ויש פוטנציאל גם בברנדן פרייז’ר וילדתו אבל ההרגשה הכללית היא שיש שם סיפור טוב שרוצה לצאת ולא ממש מצליח. זה סרט טוב אבל הוא היה יכול להיות הרבה יותר טוב. כנראה כדאי לקרוא את הספר.
City of Ember: (מד”ב, ילדים, פוסט-אפוקליפטי) את הסרט הזה פחות או יותר אפשר לצפות מראש ברגע שקוראים תקציר או רואים את כמה הדקות הראשונות. סיפור אפוקליפטי/פוסט-אפוקליפטי (זה לא כמו מודרניזם ופוסט-מודרניזם) מוכר וידוע מראש על עיר שמתפרקת סביב יושביה אבל אלו חונכו על כך שבחוץ רע וחייבים להישאר בפנים. ברגע שרואים מי מגלגל את העניינים, דיי ברור איך הכל הולך להסתיים. אבל הדרך לשם טובה. הסיפור עובר כמו אגדה ויש פה ושם דמויות חביבות כדי להסיח את תשומת ליבו של הצופה. אחרי הכל, כבר ראינו את זה. אבל אם עושים את זה טוב, למה לא לראות עוד פעם?
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.