סופו של עולם
במערכת פארט שבזרוע הרביעית היה כוכב לכת סגול ויפה בשם קארנאס. באותו זמן, היה קארנאס מוצב החזית, על קצה באר הכבידה היחודית של פלונטסל, משמש כמשפך היורק החוצה את כל משלחות המחקר, הסיור והמיפוי ומוכן, באותה מידה, לקבל משלחות זהות של תבוניים אפשריים. עם כתמי אדמה של סגול וזהוב מכסים את ימיו הכחולים והעמוקים וכוכב האב שלו מנצנץ בכתום עמוק, קארנאס זהר כמו אבן יקרה תחת אור בן-ערביים. בהיותו תוספת צעירה למגמת ההתפשטות הבין כוכבית, קארנאס היה לא מפותח יחסית לשאר כוכבי הלכת ברי היישוב הידועים ובנוסף לזאת היה הקרוב ביותר לענן הטופר הזוהר בכחול של היוולדות כוכבים. לכן היווה קארנאס גם משיכה תיירותית ניכרת לחובבי הטבע מכל הסוגים, המינים והמעמדות הכלכליים. חלליות מכל תכלית, מין ועיצוב, מיאכטות פרטיות וסירות עצמאיות קצרות טווח של העשירים והמתבודדים, דרך ספינות דגל של מחלקות אקדמיות ומעבורות ממשלתיות ועד ספינות שיט אדירות ממדים המכילות אלפי מטיילים סקרנים, נחתו והמריאו יום ולילה, פורקות ציוד, מכונות ואנשים פעורי עיניים ומלאי התלהבות.
אני הייתי פקידת תקשורת בבסיס התיאום והייתי אחראית לכך שכל הרשומות וכל היומנים וכל הדיווחים הרלוונטים יגיעו חזרה הביתה. בתור מי שמתוקף תפקידה עברה על כמעט כל פיסת מידע שיצאה או נכנסה לכוכב הלכת, הייתי במקום האידיאלי לעקוב אחרי ההשתלשלוית.
היה זה עוד מוקדם בתקופת היישוב של קארנאס שאותה נקודה לא מזוהה ומעוררת יראה הופיעה בשמי המערכת. היא הגיעה מכיוונה של פלונטסל, נקודת הקפיצה הקרובה שהתגלתה ברגע שהוקמו תצפיות ארוכות טווח על הפלנטה. הנצנוץ המוזר שירד אל המישור האליפטי לא ענה לשום תשדורות אוטומטית וכשנכנס לטווח זיהוי חזותי גם לא התאים לשום כרטיסיית מרכב במאגר הנתונים הרשמי. גשוש מחקר אוטונומי שעבר ליד העצם הבלתי מזוהה בדרך למשימה רחוקה יותר שידר בחזרה את התמונות הראשונות. גוף מתכת מעוות שזרועותיו נשלחות לכל כיוון ממבנה מרכזי כלשהו, מערכים אדירי ממדים של מה שנראו כמו תאים פוטו-וולטאים פרימיטיביים הקיפו את היחידות הפנימיות הקטנות, ארבע מנועי פלזמה זעירים בערו במערך רחב בנחישות אדומה וכל העצם נראה כאילו הולחם בזריזות מחלקים שנשלפו ממזבלות רבות.
שום ניסיון ליצירת קשר באופן ידני לא נענה והעצם החליק למסלול יציב מעל חוג הקוטב הדרומי של קארנאס. שום זמן לא בוזבז וכל חללית חמושה הורתה להצטרף למעגלי האבטחה סביב העצם, ללא נקיטת שום פעולה עויינת לאותו הרגע. תושבי קארנאס לא רצו להפחיד את מי או מה שהיה בתוך החללית, במקרה ונהלי המגע שלהם היום שונים לחלוטין. ואכן הם היו שונים.
לאחר שעה קלה של תיקוני מיקום ובעירות קטנות של מנועי הייצוב שלו, התייצב העצם בנקודה גיאוסינכרונית וחלק ממנו התפרק ונפל במורד האטמוספירה, הופך לכדור של אש כחולה וירוקה בנפילתו. להפתעת כולם הוא שרד את הכניסה ללא נזק נראה לעין וכיוון לנחיתה על אחד האיים בדרום כוכב הלכת. ולשם התקבצו הכוחות הקרקעיים שחברו למבצע. עשרות כלי רכב תוך אטמוספריים סגרו על נקודת הפגיעה מכיוונים שונים והמתינו בסבלנות אין סופית לאיזושהיא פעולה יזומה, אם מצד הפולשים המשונים ואם מצד הסמכות המקומית.
אחרי תקופת המתנה קצרה אך מורטת עצבים, בה מספר קלים מאוויר שייטו להם במרחק בטוח וצילמו תמונות באיכות גבוהה ותקריב צר של התת-עצם והתנהלותו, צד אחד של הכלי נפתח ונפרש מלפניו. על הכבש המאולתר התגלגל החוצה מתקן שד%
Posted in Stories, Thinking Out Loud by Eran with 8 comments.
זה היה הסיפור שהגשתי לתחרות הסיפורים של עולמות. הוא לא היה מספיק טוב והנה למה:
כשכותבים סיפור, מתחילים עם רעיון. הרעיון פה היה ה-Planet Buster, נשק שמחסל עולם שלם. כשיש רעיון, צריך לחשוב על כל הדברים שהוא גורר, מה הוא יעשה לתושבי אותו עולם, למי שמשתמש בו ומה יכול להביא שימוש שלו.
אבל מעבר לזה, מה שלא עשיתי והזוכות בתחרות כן, הוא להביא את נקודת המבט האישית יותר של מישהו שחובה את כל ההשלכות בצורה הכי חזקה שאפשר. בתקווה וישתפר בסיפורים הבאים.
מי נתן לך את חוות הדעת הזאת?
זה נשמע מוכר באופן חשוד…
וזה שייך לאסכולה שטוענת שמה שהכי חשוב בסיפור זה האנשים שבו על פני כל שאר אלמנטי הסיפור- העולם, הרעיון, החוויה ומה שבעצם רצית להעביר.
אני, בהסתמך על מה שראיתי. כשרוצים להעביר משהו, הוא עבור הרבה יותר טוב דרך עיניים של דמות שאפשר להזדהות איתה.
טוב זה כבר סיפור אחר :)
חשוב לי לדעת שההחלטות על הכיוון שאתה לוקח אליו את הכישרון שלך הן שלך.
התחרות חוזרת שוב?
שנה הבאה עם נושא אחר. מה אתה חשבת על הסיפור?
הבחורה מדברת, אבל זה מוזר, כי היא לא אומרת שום דבר על עצמה. זה כאילו שהיא לא ממש מתייחסת לעצמה, ועם ככה, למה היא שם בכלל?
חוץ מזה, זה נראה כאילו אתה באמת רואה עולם שלם על כל יושביו, התרבות שלו, הטכנולגיה שם, פשוט מהצורה של התיאורים (“עשרות כלי רכב תוך אטמוספריים…), שזה נחמד.
אני אהבתי את הסיפור, אבל לכח לי רגע להבין מזה שד%…
זאת אומרת, הדמות לא מספיק מורגשת. אני נוטה להסכים.