מחוננים – אואטר: זיקית (3), חלק ז’

אואטר ישב על כיסא קשה במשרד מפקד הנוטרים. הוא הספיק להחליף בגדים למשהו יותר נוח למרות שלא היה קל להשיג משהו שמתאים למידות החדשות שלו. הוא לא הספיק להתרחץ או לישון אבל, לפחות, הוא נפטר מנעלי העקב הבלתי אפשריות ההן. לידו עמדו סטטית ומפקד היחידה ושניהם הסתכלו עליו באופן שכבר התחיל להיות מטריד.
“ככה זיקית נראית?” המפקד שאל לבסוף.
“ככה זיקית נראתה,” סטטית תיקנה אותו. “עכשיו זה אואטר.”
המפקד התכופף כדי להסתכל לו בפנים. “אתה בסדר, ילד?”
“עד כמה שאפשר, המפקד,” אואטר ענה, עדיין לא מסוגל לקבל את הקול הגבוה. “שיווי המשקל שלי מוזר עכשיו.”
“אתה יכול להשתנות לגוף המקורי שלך?”
“עוד לא. זה בדרך כלל לוקח קצת זמן להתרגל וללמוד עד שאני מצליח להשתלט על זה.”
“אואטר עשה עבודה מצוינת, המפקד,” סטטית הוסיפה. “הוא לקח יוזמה וסיכון על עצמו שמאוד השתלם ו–”
המפקד הרים את ידו וסטטית השתתקה. רגע מתוח עבר בחדר כשסטטית ואואטר חיכו שיגיד משהו.
“אתה,” הוא הסתכל על אואטר, “לך למגורים. תתרחץ. לך לישון.” הוא הסתכל על שעון היד שלו והחמיץ פרצוף על השעה. “אתה לא חייב לקום לתדריך בוקר. אבל, ברגע שאתה יכול, תתייצב אצל דוקטור ליבנשטיין לבדיקה מלאה. בסדר?”
“כן, המפקד,” אואטר אמר חלושות, נעמד ופיהק.
“משוחרר. ואת,” אואטר שמע את המפקד פונה לסטטית כשהלך אל הדלת, “אני רוצה סיכום מלא של מה קרה הלילה. ואל תדלגי על שום פרט.”

“נו, מה פספסנו?” דממה שאל כשאייל הגיע למגורים. הדף עמדה לידו, זרועותיה משולבות, מסתכלת על אייל.
“לא משהו נורא חשוב, אהמ,” אייל כחכח בגרונו, כאילו זה יעזור לו להוריד אוקטבה. “כנראה שסטטית עכשיו מקבלת שטיפה אבל אני חושב שיהיה בסדר. אני רק צריך למצוא דרך לשלוט בגוף הזה. בינתיים, אני בעיקר רוצה לישון.”
“רעיון טוב,” הדף אומרת ומיד מסתובבת והולכת, נכנסת לאחד החדרים.
“כן,” דממה מוסיף. “נראה מה יהיה המצב בבוקר.”


Posted in From the Writing Desk, Stories by with no comments yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *