כי שיחת טלפון היא דבר יקר — מבחינת תשומת לב
בן הטיפש עשרה הרגיל אולי לא יסכים איתי בדיוק אבל אני חושב שהסיבה שאנחנו כבר לא ממש מדברים בטלפון אלא שולחים הודעות או מסרוני קול כאלו ואחרים היא כי אחרי שהרבה אנשים כבר הבינו, לוגית, שזמן ותשומת לב הם המשאבים הכי יקרים שיש, השאר החלו להבין את זה אינטואיטיבית.
אני, דיי מאז ומתמיד, לא ממש אהבתי לדבר בטלפון. הכי העדפתי לדבר פנים אל פנים אבל, אם הדבר לא מתאפשר, אני מעדיף לשלוח הודעות. קודם דואל, תוך כדי זה מסרונים, ועכשיו יותר מסרים מידיים.
גם אני, עכשיו, מתקשר רק למעין או רק כשאני צריך תגובות בזמן אמת וגם זה, רק אם אני ממש חייב.
אני עדיין לא מבין את הקטע של לשלוח מסרוני קול הלוך חזור.
Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.