השתדלתי להגיע מוקדם והצלחתי להיות במתחם בערך ב-10:30. מה שהשאיר לי בדיוק מספיק זמן לקצת ארגון ולהתכונן לחידון. אני לא רוצה להישמע פסימי אבל אמרתי מראש שאני לא צופה לאודיטוריום אפילו חצי מלא באירוע כזה שעל הבוקר. אמרו לי לא לדאוג יהיה קהל. האולם כן היה רבע מלא. בערך.
אני למדתי: לא להעלות ילדים אם אני רוצה שהחידון יתקדם בקצב סביר (אבל כן היה מצחיק). זה צריך להיות עדיין יותר קל, אני מכיר כנראה הרבה יותר דברים מהחובב הממוצע (האם X-Files כבר ישן מדי?). לא לדחוף כל כך הרבה או לדחוף את המשתתפים יותר. אולי אני צריך להגביל השתתפות, גם בטורנירים, ל-14 ומעלה או משהו כזה.
התכוונתי ללכת אחרי זה להרצאה על חוסר התחדשות במדע אבל בהתראה, שלפחות מבחינתי נראתה כמו ברגע האחרון, כן התכוונו לעשות את התרגיל הפרסומי לביגור. אז הלכתי לעירוני לעבוד על כוריאוגרפיה. הצלחנו דיי הרבה בשלושת רבעי השעה וזה לא היה קטע סופר-פשוט. גם אם התפקיד שלי היה דיי קטן.
הגעתי לשעה האחרונה של ההרצאה. הוא דיבר אז על הפרדיגמה של האקדמיה המדעית ואיך היא מכווצת אנשים לתבנית הקשוחה שלה וגם על אנשים שמנסים לפרוץ את המוסכמות, כמו לערער על
כך ש-F=ma.
משם יצאתי להסתובב קצת, לראות מה קורה. ולמרות שפחות או יותר נגמרו הכרטיסים לסדנת הכתיבה, תפסתי את יעל בפונדק והיא נתנה לי את אחד הכרטיסים שלה. טוב להכיר את המנחות של הסדנה. 
בניגוד למה שהן אולי רצו שנאמין, זאת לא הייתה אותה סדנה כמו מקודם. לפחות לא דומה לסדנה האחרונה שאני הייתי בה. כן, לראות שחקנים מבצעים את הקטע שכתבתי היה מגניב אבל אני חושב שסדנה כמו זאת יכולה לעזור הרבה יותר לכותבים מתקשים. הרי מה עשינו שם, ישבנו בעיגול כעשרים איש וזרקנו רעיונות לאוויר. רותם ויעל עזרו לנו למקד אותם למה שחשוב ומה שיעבוד ולמצוא איפה הבעיה ואיפה הסיפור. אני אומר: יותר מצומצם אבל בכל כנס ואולי אפילו פעמיים. זה רק דורש מהן קצת זמן. באמת, לחזור עם אותה תבנית, זה הכל.
לקראת ארבע, אני ודותן נאלצנו לפרוש כדי להתארגן לקטע. יצאנו החוצה כדי להתלבש ולהתארגן. חשבתי שזה יתחיל תוך 20 דקות אבל היינו צריכים להתאפס על כולם, לחזור על זה שוב, והתברר לי שבכלל עוד אין לנו אקדחים. בזמן שהתאמנו, הגיעו שלושה אקדחים. קיווינו לחמישה אבל הצלחנו להסתדר עם שלושה.
את הקטע עצמו התחלנו לקראת חמש. הוא היה יחסית פשוט אבל עדיין מגניב. חבל שפספסתי אבל מה שנדרש ממני זה בעיקר לשכב עם הפנים ברצפה ואז להתרכז בדבר אחד. אז את רוב האקשן לא
ראיתי. אמרו לי שהיה טוב אבל אני מקווה שמישהו צילם. ואז עשינו את זה שוב בחוץ.
רציתי ללכת לסדנת בניית דמויות למנחה אבל הציעו לי ללכת לאכול. אז הנחתי שזה לא יחדש לי והרבה ו/או אני יכול ללמוד את זה אחר כך. הלכנו לאכול, דיברנו על כל מיני דברים, ראינו גלעד שליט בטלוויזיה, הסתכלנו על המצב המחפיר של הדבר בסינמטק. באמת, עם זאת כמות האנשים שמגיעה, לא נראה לי שיהיה אפשר להמשיך עם זה עוד הרבה זמן. הסינמטק בטוח יבין בקרוב שזה לא משתלם. וזה כשבאייקון, כך מוסרים מקורות יודעי דבר, אירועים שאפילו לא שמעתי על מי שמנחה אותם ולא ציפיתי ליותר מדי דרישה להם היו מלאים עד אפס מקום.
חזרנו לאירוע סיום בשש שהיה, כצפוי, גם מלא עד אפס מקום. אני כן נוטה להסכים, הפקות מקור וגם אירועים כמו מופעי הפתיחה והסיום צריכים רווח של שעה לפניהם או להגיד שהם מתחילים חצי שעה אחרי. כנראה שעדיף שניהם.
אלעד נראה בעיקר עייף מאוד במהלך הטקס אבל אני מניח שכולנו הרגשנו ככה אחרי שלושה ימי כנס. חוץ מזה, באמת ראוי לציון המצב בו לקרן לנדסמן אין מה להגיד והיא לא מסוגלת לעשות כלום חוץ מלחייך ולחבק את ליאת. אבל כן, מגיע לה. התלבטתי בין הגורגונה לבין מרק עם שקדיות שגם אהבתי אבל של קרן היה יותר טוב.
אחרי מופע הסיום נשארתי רק להרצאה קצרה וחביבה על איך לשקר בעזרת סטטיסטיקה (הערות בסוף) ואז כבר היינו צריכים לסוע הביתה.
לסיכום, יצאתי עם שתי תובנות עיקריות מהכנס הזה. אחת, איכות ההפקה של הכנס עלתה מאוד מאז פעם שעברה והכל נראה יותר טוב. קמפיין הפרסום היה מגניב וכנראה עבד כי המקום היה מפוצץ כמעט כל הזמן. כמו שאמרתי, אם ניקח את כל האנשים שראינו בסינמטק בגיחה לשם ונשים מולם את כל האנשים שהיו באשכול פיס בזמן שפל, זה עדיין לא היה קרב הוגן. ושוב בקשר לפרסום, אני מאוד שמח לראות שיש מישהו שמקבל נקודות אקדמיות על תרומה לכנס. בתקווה לשיתוף פעולה נוסף בעתיד.
דבר שני, יש יותר מדי אנשים לעקוב אחריהם באייקון. יותר מדי אנשים שהייתי יכול לשבת איתם לשיחה של שעה לפחות על הא ועל דא אבל אין מספיק זמן.
וכמובן, תודה רבה לתומר, שהיה במצב רוח נהדר למרות כל העבודה הקשה, גם בפעמים שהצקתי לו, ולכל הצוות הענק של אנשים שהרים את הכנס המגניב הזה. ובמילותיה של ליאת: “בשנה הבאה
באייקון הבנוי”.
אז איך משקרים בעזרת סטטיסטיקה?
- מדגם מוטה (בהתאם לאיך אתה פונה לאנשים) מוביל לתוצאה מוטית.
- כשמדברים על אחוזים צריך לדעת מה הבסיס איתו עבדו.
- שימו לב לקבוצות מספרים. כדאי לדעת מה ההגדרות המדויקות של ממוצע, חציון ושכיח ומאיפה הגיעו המספרים לקבוצה הזאת.
- הדרך שבה מציגים את המידע, כמו הצירים של הגרף שלך, מאוד משנה את איך שהוא נראה.
- תזהרו מאוד עם אקסטרפולציה, מדובר על הנחות שלרוב יוצאות לא נכון.
- התאמה היא לא סיבה ותוצאה.
- In god we trust, all the others bring data.
- בעיקר, לבדוק את המקורות, להסתכל איך זה מוצג ולבחון את הסקאלות.
מה אנשים אומרים