The Less Interesting Times

היא תיקנה לי את האוזניות. וזה היה מאוד נחמד ומגניב מצידה. אז עכשיו אני שומע מוזיקה בלי בעיות של חיבורים ועוצמה, הודות לה.

כן, יש לי עיתוי מאוחר.

זאת הייתה אחת הטענות שצורפה לכתבה הבאה: ילד בן 11 הביא ניסוי מדעי לבית הספר. מדובר היה באלתור ביתי על מתקן לחישת תנועה ולסגל בית הספר הוא נראה מאוד מאיים. המשטרה ומכבי האש הגיעו כדי לבדוק את הילד, המצאתו וביתו. סיכום המקרה היה שלא תהיה תביעה או בקשה להחזרת הוצאות הפעולה אבל לילד ולמשפחתו הומלץ ללכת להסתכלות.

ואני חושב, בזה, אתם נותנים לטרוריסטים לנצח. הם לא מנצחים כשאנחנו מסרבים לתת דגימת דנ”א, טביעת אצבע או לפתוח את התיק לחיפוש. הם לא מנצחים כשהשומר בכניסה מעביר מטה אלקטרומגנטי על איזורינו הפרטיים.

הם מנצחים כשאנחנו חיים תחת טרור וככה זה נראה. אז אני מסרב לפחד וכולם יכולים ללכת להזדיין.

לא יודע מה איתכם, אבל ככה זה נשמע לי. מה שהאנשים עשו, בקיצור, הוא הם שיפצו מכונה שמייצרת פעימות אלקטרומגנטיות (יותר עוצמה, פחות זמן פריקה) ועשו ממנה מכונת הטבעה של מפעל מתכת. מדובר בפעימה אלקטרומגנטית ששוות ערך ל-3,500 אטמוספירות בזמן מאוד קצר.

האם זה מוזר שאני מיד חושב על רעיון לנשק?

לתחילת הסיפור. לתחילת הפרק. בפעם שעברה.

29/04/1994. 2232.
הרעש היה בלתי נסבל. נתנאל כבר התרגל לזמזום השקט והמווסת של מערכת האוורור בבסיס מאור. כשהיה הולך במסדרונות, הזמזום בא והלך כמו אפקט דופלר משונה ככל שהתקרב והתרחק מפתחי האוורור השונים. בחוץ, בסככה, ואפילו בפעמים המועטות שבהן יצא מהמתקן, לא שמע יותר מאשר את רחשי השדות ומדי פעם מכונית חולפת. אם שמר בבוקר היה יכול לשמוע לפעמים תרנגול קורא מקיבוץ מרוחק. כמובן שהמטווחים היו רועשים ובחדר האוכל אנשים דיברו ואפילו מכונות הבדיקה המשונות אליהן נכנסו בזמן כזה או אחר קרקשו ורעדו אבל רוב הזמן הקיף אותם שקט מבורח ועדין. לעומת זה, האזרחות הייתה רועשת. המשך קריאה »

התבקשתי לשים את הוידאו הזה פה כטובה. זאת הייתה אחת מההצעות האלו שאי אפשר לסרב להן, אבל כנראה לא מהסיבה שאתם חושבים. בכל מקרה, זה חביב וגם הבימוי עצמו טוב.

תושבי אזור קרייגאבון בצפון אירלנד התלוננו על מיחושים, כאבי ראש, פריחות ומגוון תופעות משעשעות אחרות לאחר שהוקם באזורם מגדל סלולרי. לטענתם, הקרינה המסיבית המגיעה מהמגדל היא מה שגורם לכל מחלותיהם והם מחזקים את טיעונם בכך שהבעיות שוככות לאחר נטישת המקום וחוזרות מיד עם התייצבותם מחדש לידו.

נציג החברה האחראית על המגדל בא לשמוע את טענותיהם והסביר להם שהקרינה שפולט המגדל לא משנה הרבה מעבר לקרינה שכבר קיימת באזור ממגדלים סלולריים סמוכים והקרינה שהמגדל עצמו פולט קטנה פי כמה אלפים מהסטנדרט הנדרש הבין לאומי.

התושבים ביקשו בכל זאת להפסיק את השימוש במגדל ושזמן ההחלמה מהבעיות יהיה כשישה שבועות. הבעיה היא שבזמן הפגישה, המגדל כבר היה כבוי וללא פעולה במשך יותר מאותם שישה שבועות.

ועל זה נאמר: “?’Funny ‘haha’ or funny ‘peculiar”

כן, הוא ענק, היקף החומר עצום והדברים שצריכים להיות מסוגלים לשלוט בהם ממש לא נגמרים אבל השאלות עצמן, לדעתי, לא נורא מסובכות. וזה נראה לי גם איך הנושא עובד באמת, צריך רק להכיר את תיבת הכלים שלך ולדעת במה להשתמש באיזה זמן ואיך להשתמש בו כמו שצריך.

אני חושב שאני עובר את זה.

רק 42 מיליון דולר.

כן, נאסא כבר מוכרת את אחד מסימני ההיכר הידועים ביותר שלה. Discovery, Atlantis, והחביבה עליי, Endeavour כבר מוצאות למכירה בין 28 ל-42 מיליון דולר. ה-Discovery כבר מובטחת לסמית’סוניאן אבל אולי תוכלו לקבל את אחת האחרות. הן רק צריכות לסיים את עבודתן בהקמת ה-ISS ואז יקבלו אותן הקונים המאושרים.

שלום קוראים יקרים,
ברגע פרסום הודעה זאת, עבדכם הנאמן כבר יישב באולמן 305 ויהיה עמוק במבחן המסכם של מערכות הפעלה. כדי להבין את הטראומה שעבדכם עובר ברגעים אלו, הרשו לי לספר לכם כמה פרטים מעניינים לגבי הקורס המדובר על מנת תוכלו להבין את סיוטי הלילה של סטודנטים למדעי המחשב בטכניון בשנה השנייה לקיומם.

- מערכות הפעלה הוא הקורס הגדול ביותר של הפקולטה למדעי המחשב.
- אין בפקולטה קורס אחר שהוא 4.5 נקודות או יותר.
- הקורסים היחידים ברשימה שלי שעוברים אותו בחשיבות הם הקורסים המדעיים הבסיסיים כגון אלגברה א’, חדוו”א 1 ו-2ת, פיזיקה 2ממ, קוונטית וכימיה אורגנית.
- את רוב העבודות בקורסים יש להגיש ביחידים. כאשר הקורס גדול ועומס העבודה שלו גדול במיוחד (או כשהמתרגלים עצלנים) אז מבקשים להגיש בזוגות. את מערכות הפעלה צריך להגיש בשלשות.
- מערכות ההפעלה של היום הן בנות כמה מיליוני שורות קוד. בתרגילי הבית, תפקידנו הוא לחפור בערימת השחת הענקית הזאת בחיפוש אחר מחט מאוד מסוימת ולשים לידה עוד אחת.

אבל בסיום הקורס, בין אם עברנו אותו או לא, אנו יוצאים עם הסיפוק שלפחות הבנו מה הקטע עם המסך הכחול של חלונות.

אני בדרך כלל משתדל לשמור את החיים הפרטיים שלי לעצמי בין אם זה כבוד למי שאיתי במערכת היחסים ואולי לא רוצה שהיא תתפרסם באינטרנט ובין אם זה ‘כבוד’ לקוראים שאולי לא ממש רוצים לדעת או שזה ממש לא עניינם אבל הפעם דיברנו על משהו שאני חושב שהוא לפחות מספיק חשוב כדי לחקוק במשהו טיפה יותר אמין מהזיכרון שלי.

כשנסענו חזרה מההורים, אהובתי ואני, דיברנו על כל מיני דברים בדרך. ואחד הדברים שאני חושב שהיה לי הכי חשוב להבהיר הוא שאין נושא שלא מדברים עליו. גם אם זה לא נורמלי, מוזר, לא הזמן, או מכל סיבה אחרת, אין נושאים שלא מדברים עליהם. צריך לדבר על הכל. אם זה עולה לך בראש, זה כנראה מעניין.

וכן, אמרתי, אפילו על פרידה צריך לדבר. אני צריך להגיד שאם תיפרדי ממני אני אתפורר. שכנראה אקים אוהל מחוץ לבית שלך ואתחנן שתקחי אותי בחזרה. שתצטרכי להוציא נגדי צו מניעה אם באמת תרצי שלא לראות אותי. ואפילו במצב הכי גרוע של בגידה באמון אני עדיין אתאמץ לחפש דרכים לקחת אותך בחזרה.

כי אני שלך ואת שלי ובכל דבר שאני עושה, במיוחד כשזה הדבר היחידי החשוב לי ביותר, יש לי רק הילוך אחד חוץ מ’סרק’ ואני קורא לו “Full Afterburner Overdrive”.