The Less Interesting Times

אני בעד. הרי מי צריך ++C עם תבניות וירושה משולשת כשאפשר לעשות את זה פשוט יותר? וזה בדיוק מה שאני חושב עכשיו. כן, לבנות אלגוריתם מושלם עם הוכחת נכונות וסיבוכיות של n*0.5 יהיה מאוד מגניב אבל זה לא הגיוני בלחץ זמן. כשיש זמן השקה והוא מתקרב בשריקות רוח וסערות ברקים, צריך משהו שיעבוד וצריך אותו עכשיו.

הם משתמשים במשפט אחר אבל אני עדיין מאוד אוהב את המשפט ההוא מ-The Edge שאומר: “A good plan today is better than a perfect plan tomorrow.”
אז אני מעדיף פתרון חזק שמטפל בכמעט כל המקרים עכשיו מאשר פתרון מושלם שמטפל בהכל במקרה הטוב בעוד כמה ימים.

מישהו החליט שזה רעיון טוב לעשות טריילר עם שחקנים חיים למשחק החדש בסדרת Halo.

אני נוטה להסכים שזה רעיון טוב.

זה היה אחד מימי הכיפור הקשים ביותר שהיו לי. הייתי אפילו מסתכן ואומר הקשה ביותר שאני זוכר. עכשיו, ברגעים אלו ממש, אני מתאמץ להישאר ער כדי לתת לקיבה שלי עוד קצת זמן להתמודד עם מה שקרה לה. כי זה לא בריא ללכת לישון על בטן מלאה מדי.
המשך קריאה »

נעשו כמה ניסויים בזמן האחרון כדי לבדוק האם רצון חופשי הוא באמת אשלייה או לא. הניסויים שטוענים שכן הראו שלפני ההחלטה לבצע משהו (כמו ללחוץ על כפתור) יש שינוי נראה לעין בפעילות מוח. עכשיו, מחקר חדש, טוען שהתוצאות שראו היו יותר תצוגה של “המוח שם לב” יותר מאשר החלטה כזאת או אחרת.

אני רואה רק בלגן אחד גדול וניסויים לא שלמים. בקיצור, צריך לתכנן עוד כמה ניסויים. למישהו יש גישה לכמה אלקטרודות?

סקר דעת קהל לכותבים וגם לקוראים שבו: כמה חשובים השמות בסיפור? מה זה משנה עם לדמות יש שם כזה או אחר ואיך מחליטים איזה שם לתת לאיזה דמות?

בתור קורא, הכי חשוב לי שהשמות יהיו קלים להבחנה כך שאני לא אצטרך יותר מאת השם של הדמות כדי לדעת במי מדובר ואני מעדיף שמות פשוטים ויום יומיים, יחסית למקום ההתרחשות, בעיקר כי כל דבר אחר נראה לי כמו סופר שמנסה יותר מדי.

בתור כותב, אלא אם כן חשוב לי שלדמות מגניבה יהיה שם מגניב (כמו נתנאל אור-שחר או להב ושאר הכינויים המחתרתיים) או שם שקשור אליה באופן יחודי (לא קורה הרבה) אז אני פשוט זורק את השם הראשון שעולה לי בראש, שהוא בדרך כלל שם של מישהו שראיתי לאחרונה. ותלוי מה בא לי קודם, השם גורר את הדמות או הדמות את השם או איזה שהוא שילוב כזה. וכמובן שיש מקרים שבו אני רוצה שהדמות הזאת תהיה רוסיה או דרוזית או משהו אחר ואז אני בוחר שם בהתאם.
וחוץ מזה, יש לי רשימה של שמות מגניבים (די מעט שמות פרטיים, דיי הרבה משפחה) שאני משתמש בהם כשאני צריך.

מכולת בבריטניה החליטה לסלק ג’דיי מהמקום בגלל שהוא לא הסכים להוריד את כיסוי הראש שלו. דניאל ג’ונס, מייסד כנסיית הג’דייאיזם הבין-לאומית, טוען שלפי הדת שלו, ג’דיי צריך לכסות את ראשו כשהוא מוקף ביותר מדי אנשים. והוא טוען שהצוות לעג לו וצחק עליו ולאישה המוסלמית לבושת הרעלה שעבר בדרך החוצה לא עשו כלום.

עכשיו, אני מסכים עם הטיעון שלו שאם כבר מכבדים את המוסלמים אז שיכבדו את הג’דיי ושלבקש ממישהו להוריד את כיסוי הראש שלו כי הוא לא רואה את המבצעים זה מטופש. אבל בהנחה והוא עדיין לא מאסטר והכוח לא אומר לו מתי מתקיפים אותו כמו חוש עכביש שימושי אז אני במקומו הייתי מוריד את כיסוי הראש כדי לתצפת סביב יותר טוב.

לתחילת הסיפור. לתחילת הפרק. בפעם שעברה.

27/04/1994. 0334.
“תסבירי, במילים שלך, מה את עושה.”
“אין לי אפילו שמץ קלוש. אני פשוט מבצעת.”
“את צריכה להגיד משהו.”
“הייתי אומרת אם הייתי יכולה. אני לא יודעת באילו חושים ובאילו שרירים אני משתמשת אבל אני דיי בטוחה שלבני אנוש אין אותם.”
המשך קריאה »

לא ממש עכשיו אבל מאוד בקרוב. זה הסוף ואני מניח שהוא לא היה בלתי צפוי. עדיין חבל שהאתר שאני מחשיב כמקור הראשון שלי לסרטים בישראל נועל את הדלתות.

בכל מקרה, בזמן האחרון הוא היה בשבילי בעיקר כבידור ולא הרבה יותר. את רוב החדשות כבר קראתי במקומות אחרים והכתבות היו רק תוספת לדירוג העגבניות ו-IMDb.

אבל כמו Sentenced והרבה פרויקטים אחרים, פשוט הגיע הזמן לעשות משהו אחר.

יצאתי ממבחן באלגוריתמים ואני חייב להגיד שיש לי הרגשה טובה בקשר לקורס הזה. כנראה בפעם הראשונה מאז התחלתי ללמוד את התואר. אלגוריתמים זה קורס טוב. החומר מעניין וחשוב. הבעיה שלי הייתה שזאת כנראה הייתה העברת הקורס הפחות טובה שעברתי. אולי זה בגלל קורס הקיץ ואולי לא.

טוב, יש עוד אחד ביום שישי.

חשבתי על משהו: משחקי לוח כבדים ומסובכים מרגשים אותי וצניחה חופשית פעם אחר פעם מרגיעה אותי.

Isn’t That Vierd?

עריכה: מנפלאות ערב המשחקים של אתמול… ארץ עיר חי צומח The Boardgame!
“עצים… הרדוף.”
“הרדוף זה לא עץ.”
“הרדוף זה שיח.”
“ומה אם תשים את ההרדוף על העץ.”
“אז יהיה לך שיח על עץ.”
“אז אולי צריך קטגוריה של שיחים על עצים.”
המשך קריאה »