The Less Interesting Times

זה משהו שיוצא לי לחשוב עליו לעתים קרובות: מצד אחד, אני כן מיוחד. מצד שני, לא ממש.
מבית הספר יצאתי עם בגרות של 90… אבל יכולתי להצביע אישית על לפחות ארבע יותר חכמים ממני.
אני לומד בטכניון במגמה הנחשקת ביותר… ביחד עם עוד 300 אנשים.
התקבלתי לבית ספר למחוננים… כמו עוד בערך 100 איש, לא כולל אלו שלא נכנסו כי פשוט לא היה מקום.
לפעמים אני מדהים אנשים עם היכולת שלי לקלוט דברים אינטואיטיבית וחזותית… אבל אני נופל על דברים פורמליים.

אני משתדל להתייחס לכל האנשים כחכמים כמוני או יותר למרות שאני יודע שזה לא נכון. יש דברים שאני יכול ואחרים לא ולהפך.
אני מתכנת, מתקן ובונה מחשבים, מנהל מערכת, מטפל באתר אינטרנט ומייעץ בנושאי אבטחה… כמו כל מי שהיה משקיע את אותה השקעה בתחום.
אני מדבר אנגלית שוטפת ומסגל לעצמי מבטאים בשניות משמיעה בלבד… כמו כל מי שהיה מקשיב מספיק.
אני מסוגל לדבר ולהסביר נושאים מביולוגיה סינטתית, דרך מערכות הפעלה ועד אסטרופיזיקה… כמו כל מי שמתעניין במדעים באופן כללי.

אני לא נוטה להחשיב את עצמי יותר מדי. אבל לפעמים אני מחשיב את עצמי פחות מדי ויוצא שאני חושב שמשהו הוא טריוויאלי וברור מאליו כשלאחרים הוא לא ממש. ולפעמים אני מתעקב עוד דקה על משהו שאחרים קלטו בהבזק. זה קורה.

מעניין אותי איפה זה עוד קורה ואיך ואיפה מבדילים. מתי זה ברור ש-Quartus 8.1 מרים צעקה על כך שהוא לא מתחבר עם הספריות הרגילות שלו בגלל שיש Quartus 8 ו-7.2 על אותה מערכת שמשתמשות באותן ספריות וצריך חשבון מנהל כדי לשחרר את זה וכדי להתקין את מנהל ההתקנים של הכבל והלוח של Altera אחרת אי אפשר לעבוד… ומתי זה לא כל כך?

זה דווקא משעשע משהו. אני חושב שחגגתי יום הולדת פעם אחת בצבא, כשהייתי בצמ”פ. ההורים שלי באו עד לגולן בשביל לקחת אותי לטיול. פעם אחרת, איפה שהוא בסביבות 1995 (שנת היציאה של Half-Life) חברים שלי הפתיעו אותי (תוך כדי שהם עובדים עליי ומשקרים לי לפנים) והגיעו אליי הביתה עם עוגת שוקולד עם ‘למבדה’ עליה ולקחו אותי לסחנה. זה גם היה זכור לטובה.

אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאני מחוץ לבית ביום ההולדת וגם יש לי דברים יותר חשובים לעשות. אח שלי סיפר לי כשהייתי בבית שביום ההולדת שלו השנה הוא לא הסכים לאבא שלי לצאת למסעדה וזה תסכל אותו ולכן הוא רוצה לעשות את זה לי (לאח שלי יש יום הולדת פחות משבועיים לפניי).
אני לא עושה מזה עניין גדול. עברתי את הגיל שבו חייבים מתנה ליום ההולדת. זה נחמד אבל לא נחוץ. כבר דיברתי עם כמה חברים וזה נשמע שוידאו איפה אפשר למצוא אותי. אם יעשו לי מסיבה או לא, לא ישנה לי הרבה. מספיק שאומרים מזל טוב, מספיק שזוכרים. כן, רבע מאה זה הישג לא רע אבל לא משהו כל כך ראוי לציון. בכל מקרה, למי שרוצה, אני בטכניון, מגורי סנט, בניין 168, דירה 4, חדר 2.

וכמו שנאמר, לשאלה ‘אז מסיבה או לא?’ אני עונה, ‘תפתיעו אותי’.

דברים שאני רוצה אבל עדיין לא אקנה בעצמי
1) Wii. עם לפחות שני שלטים+נונצ’קו, עמדת עגינה מאווררת ותיק.
2) שעון שמכיל גם מד-גובה ומכשירים נוספים המתאימים במיוחד לצניחה.
3) משהו שיהפוך את הסבכה שיש לי על הראש לשיער חלק.
4) בובה של שואש.
5) חולצה של שואש.
6) חולצות חדשות במידה Large.
7) מצנח, קסדה ומשקפיים משלי.
Force Feedback Shock Vest!
10) גיטרת אוויר.
9) מחשב חדש.
10) מצלמה חדשה. אולי אחרי 7 שנים, צריך להחליף אותה? במיוחד עכשיו כשמלחמות הפיקסלים מסתיימות?

האתר הטכני Tom’s Hardware ראיין עוד אחד ממומחי האבטחה המוכרים ביותר היום: דינו דאי זובי. קצת על אבטחה, מה היא המערכת המומלצת מבחינת אבטחה, כמה אסור לדבר כשעובדים בשביל משרד הביטחון וה-NSA, והפצצה הגדולה: הפרוטוקולים שאחראים על התנועה הגדולה שאנחנו נוהגים לקרוא לה ‘אינטרנט’ לא ממש חזקים מבחינת האבטחה – צוות רציני של פורצים יכול עדיין להפיל את כל האינטרנט ב-30 דקות. אבל יותר מזה עדיף שלא לדעת.

—-====—-

לפני שנה, InfoWorld פרסמו את רשימת שבע העבודות הגרועות/המלוכלכות/השחורות/הקשות ביותר מנטלית בעולם טכנולוגיית המידע. עכשיו, יש להם רשימה של עבודות עוד יותר שחורות. אבל בזמנים של כלכלה מתפרקת, לפעמים אין ברירה אלא לוותר על החלום של לעבוד בגוגל ולשחק את היד שחילקו לך. לא לבעלי לב חלש.
ואם אני חושב על זה…
“האם בקבוק רוטב לסלט בן שנתיים שנשפך על החיבורים מפריע לך לקחת את המחשב?”
“האם אתה מסוגל לראות את הפורנוגרפיה המוזרה והמטרידה ביותר אפשרית במהלך עבודתך?”
“האם אתה מסוגל לצפות בדוחות תנועת רשת ונורות מסופים מהבהות במשך שעות על גבי שעות?
“האם אתה מסוגל לעבור מאות דפי מידע זהים בחיפוש אחר שגיאות? OCD עוזר.”
“האם גופות מרוטשות של מחשבים שאחריותם פגה לפני מאות שנים מפריעות לך?”
“האם יש לך התנגדות מוסרית לחקור את עברם האינטרנטי של שותפיך לעבודה, לחפור בתנועת הרשת שלהם ולעקוב אחריהם?”
אני מסוגל לעשות את רוב העבודות האלו…

—-====—-

הרובוט החרקי המגניב ביותר היום. אני רוצה אחד כזה. יהיה נהדר בשביל להפחיד את השכנים.

—-====—-

למי שזוכר, לפני כמה שבועות התפרסמו שלושת ניחוחות הבשמים החדשים שייצאו בהתאם ובהקשר לסרט החדש של Star Trek. אז מישהו החליט לקחת את העניין לידיים שלו ועשה פרסומת לבושם בסגנון Star Wars.

—-====—-

עוד כתבה על כמה המנגנונים המוזרים להגנת אתרים הנקראים CAPTCHA הם חסרי תועלת וחסרי תוחלת. ואני מסכים חלקית, יש כאלו שהם סתם מעצבנים אבל עדיין לא שמעתי מישהו אחד שמתלונן עליהם שמתייחס ל-Re-CAPTCHA כמו שאני מתייחס אליה.
Re-CAPTCHA, ממה שאני יודע, היא מנגנון כמו כל CAPTCHA אחרת, שדורש מהמשתמש לזהות את שתי המילים בתמונה ולכתוב אותן בשורת טקסט. אבל היא שונה ממנגנונים רגילים. אחרי הכנסת המילים, היא דורשת מהמשתמש גם להעתיק בלוק של טקסט ממקום אחד בדף למקום אחר ולאשר. זה, לפי דעתי, מה שמוודא שמישהו בן-אדם ולא רובוט, ולא זיהוי המילים. זיהוי המילים הוא כדי לעזור להיסטוריונים לפענח כתבים מלוכלכים. כבר בדקתי את זה. הכנסתי ל-Re-CAPTCHA מילים שלא היה להן שום קשר למה שהיה כתוב בתמונה והוא נתן לי לעבור.

—-====—-

צמח שמשחק משחק יריות מגוף ראשון. האור מהטלוויזיה מוגבר אל תוך החדר שבו הצמח נמצא וחיישנים קולטים את שינוי התגובה מהצמח. בכך הם יוצרים לולאת משוב בה הצמח משחק משחק מחשב.

—-====—-

הכלכלה של אייסלנד התרסקה כמעט לחלוטין. לא לגמרי. כי אייסלנד היא ארץ המקור של EVE Online, משחק מרובה משתתפים פופולארי שהכסף שלו הוא ISK, קרונה אייסלנדית. בתור אחד המשחקים שמעודד החלפת כסף אמיתי עם כסף וירטואלי, אנשים יכולים להשקיע ולהרוויח מהמשחק הזה. והכסף במשחק נשאר יציב מאוד יחסית למטבעות אחרים. האם הגענו למצב שבו היצוא החזק ביותר של מדינה הוא עולם וירטואלי והכלכלה שלה תלויה בפיראטים וירטואלים בחלל?

—-====—-

סקר חדש בין תלמידי קולג’ מצא קשר סטטיסטי בין כמות הלימודים המושקעת והציונים של משתמשי Facebook מול אלו שלא משתמשים. המחקר לא נורא חזק אבל התוצאות עדיין מעניינות. היזהרו לכם, סטודנטים עם Facebook.

נסיון ראשון לפרסום עצמי של סיפור מוקרא. אני מקריא בקצב הרגיל שלי וניסיתי לנקות רעשים וזבל. אם זה עדיין מהיר מדי או שיש עוד הצעות לשיפור, זה המקום.

Eran Arbel – Satan and Me

עולמות השנה התחיל מעניין עוד לפני שהתחיל. משום מה, בעיקר באשמתי והמסננים המטופשים שלי, בגלל שדיברתי על ה-MIBs בעולמות באותן הודעות כמו שדיברתי על ההרצאה שלי, הגעתי לקרוא את הודעת ה”אז מתי לשבץ אותך?” בערך שלוש שעות לפני ההזדמנות האחרונה לתת תשובה.
את ההרצאה עצמה סיימתי לכתוב, כולל לערוך את הסרטונים ולשבץ את כל התמונות וההערות במצגת, לא כולל אנימציות, בערך בשתיים בלילה ביום שבו הייתי אמור לקום ולסוע לתל-אביב. אני לא חושב שניצחתי את קרן עדיין אבל אין לי שום כוונה.
המשך קריאה »

מנסה להקליט קטע וידאו. כנראה עושה צחוק מעצמי אבל ננסה.

פעם כתבתי ברשימת הציטוטים שלי את “לא מפריע לי במיוחד” בתור משהו שאני נוטה להגיד. אבל אני לא ממש נוטה להגיד את זה וזה היה יותר דרך להתריס, להגיד שאני ממשיך עד שאני באמת לא מסוגל יותר. וזה באמת נכון. עד לאחרונה, כשהכרחתי את עצמי לשים לב לזה יותר, אם הייתי חולה אז לא הייתי מתייחס לזה עד שבאמת כבר לא הייתי מסוגל לעמוד יותר.
ואני גם אומר את זה כבר הרבה זמן שאני לא מתייחס ל-Encumbrance. כן, אם אני סוחב דברים כבדים זה מאיט אותי אבל אני לא מתבכיין על זה וחוץ מזה, צריך הרבה כדי להאיט אותי. ממש לא אכפת לי שהתיק שלי שוקל כמעט 10 קילו. 10 קילו אפילו לא מפריע לי לרוץ.
בנוסף לזה, גם חום לא ממש מזיז לי. אני לא מדבר על מחבת לוהטת אלא על טמפרטורה סביבתית. בדרך לטכניון, האיוורור במכונית היה מכוון למקסימום קירור וחברים שלי עדיין ישבו עם חלונות פתוחים בזמן שאני עדיין הייתי עם מעיל, מתעלם במופגן.

אז החלטתי להחליף את המשפט הישן במשהו טיפה יותר משעשע, טיפה יותר רלוונטי וטיפה יותר שמיש. אז זה מה שאני אומר.
שקית מלאה קניות וצריך לעלות את כל הטכניון כדי להגיע לדירה? “עלייה! I shall not be foiled by the likes of you!”
יש הפסקת חשמל ואין שביב של אור בדירה? “I shall not be foiled by the likes of you! אני הולך להתרחץ!”
וכן הלאה וכן הלאה. You get the picture.

כמו ה-Awesome Bar של השואש. כל דבר שהוא עובר הוא זוכר. בשביל לשלוף משהו צריך מילת מפתח, כמה שהיא יותר משמעותית, יותר טוב. וככל שמשתמשים במשהו פחות ופחות אז הוא נופל ברשימת ההצעות הפופלאריות.

אבל עדיין יש לי בעיה עם שמות ותאריכים.

Mutant Chronicles: (Post Apocalyptic Scifi) With Ron Perlman and Thomas Jane I was expecting a little bit better. The end result just doesn’t look that good. If I didn’t know better I might have classified it as a Boll film. Some action scenes, nothing spectacular. The idea is somewhat stupid and poorly executed. The actors, although not of grade A stock, still didn’t have much to work with. Only a few shockers made this movie somewhat memorable. The overall feeling I got was a big “meh…” If you have a long list of priorities, this belongs somewhere on the bottom. If it’s short, forget it.

Punisher – War Zone: (Action) They call it the movie that spelled the end for the Rated R Superhero. The new Punisher is ultra-violent and not all of it is called for. Yes, the factory scene at the start was gruesome with shock and awe but no one needed to see grandma’s half-blown face front and center. The movie is cool, slightly cliched, some characters are stupid but the action is solid. Ray Stevenson, I think, is better than given credit for but I do agree that this movie could have held back a bit, without decrementing the punch, to get a better rating than “For Adults Only” in most countries. Too bad. There are still some things that are great about it, like the first two actions scenes and the to-be-immortal-phrase: “Would you like to swear on an imaginary friend, too?”

Transporter 3: (Action) Having seen the first two Transporter flicks back to back you can’t help but think that although the choreography is good, they tend to repeat and the first two are basically copies from the same mold. The third spices it up a bit, getting some more involvement from the inspector but in the end, it’s pretty much the same movie. They added a new gimmick, added some characters whose only reason is to annoy our serious, cynical, rule-guided Frank Martin and some are just token plot-devices. And this one didn’t even have a lot of spectacular fight scenes though it did compensate with some fancy driving and vehicle stunts. It’s another one in the series. If you liked the first two, this one is a lot of the same. If you didn’t, here’s another to skip.
המשך קריאה »