The Less Interesting Times

הייתה לי שיחה לא מזמן עם עמית לעבודה בה בעיקר ניסיתי להסביר לו למה עדיף להשתמש בשואש ולמה אני דיי מתעב את מיקרוסופט. אני לא צבוע, אני כן משתמש ב-Word כי הוא מעבד תמלילים טוב יותר לדעתי. אני משתדל להתחשב בפורמטים אחרים ואני ממליץ על OpenOffice לאנשים עם מחשבים חלשים.

אבל כשחברה נראית כאילו היא רק נגד המשתמשים שלה אז אני לא יכול שלא לשנוא אותם. כמעט כל פעם שאני משתמש במשהו שלהם אני מרגיש שבנס ניצלתי מפגיעה פיזית או נפשית.

#1 – אחת הטענות של אותו בן אדם הייתה של-Internet Exploder יש שורת פקודה בדיוק כמו לשואש. אז דבר ראשון, לא. ה-Awesome Bar הוא way way more awesome מכל דבר של Exploder. ואם כבר חיפוש משורת הפקודה, שניהם עושים את זה אבל Exploder עושה את זה דרך Live Search והשואש עושה את זה דרך גוגל. זה עניין של יעילות גרידא. חיפוש שהרצתי ב-IE לא מצא שום דבר מתאים לי בין עשרת התוצאות הראשונות. חיפוש מגוגל מצא בדיוק את מה שרציתי בתוצאה השלישית.

#2 – עכבר של מיקרוסופט. לעכבר לא צריכות להיות הוראות איך לפרק, נכון? זה אמור להיות פשוט, לא? אז כנראה שלא. במעבר שלישי על ההוראות האלו הצלחתי למצוא איפה הברגים שלו (מאחורי הכריות שבטח לא ידבקו חזרה כמו שצריך). במעבר התשיעי בערך הצלחתי להבין ולבצע את הפירוק הסופי. כי התפסים של המאנייק מחזיקים כמו נחיל פיראנות בפרה טריה. ואז כשסיימתי, הוא פתאום החליט לעבוד.
מה קרה? אי אפשר לבנות עכבר נוח יותר? עדיף להשקיע בעוד נורה ובחתיכת פלסטיק מעצבנת בתחת שלו שתאיר באדום?

#3 – מדיניות האנטי-הומואים. משתמש X-Box Live שנחסם בגלל ששם המשתמש שלו הכיל את המילה Gay. אדם בשם Richard Gaywood (בלי צחוקים, זה השם שלו) נחסם בגלל שהשם שלו מכיל את המילה Gay. ועכשיו, משתמשת שזיהתה את עצמה בפרופיל שלה בתור לסבית נחסמה מ-X-Box Live אחרי שכל מה שהיא עשתה זה לצאת מהארון ברשת ולקבל הצקות וגידופים ממשתמשים אחרים.

אבל כן מגיע למיקרוסופט מילה טובה אחת. אם אתם זוכרים, לפני הרבה זמן דיווחתי פה על משתמש X-Box שניקו לו את כל החתימות שהוא אסף על הקונסולה שלו ולא קיבל שום דבר חוץ מ”אופס” ממיקרוסופט. אז החברה שלחה לו חבילת Halo 3 מגניבה יותר מכל גרסת Legendary קיימת הכוללת גם את הקסדה החתומה על ידי רוב, אם לא כל, הצוות של Halo, ואת פס-הקול של המשחק חתום על ידי Martin O’Donnel (עם אזהרה קטנה למטה: “Do Not Erase”) וגם קונסולה חדשה לחלוטין עם ציור חדש, חתימות של עובדי Bungie והצוות של ה-X-Box 360 ואפילו חתימה של ביל גייטס על הצד הקדמי (וקשה להשיג חתימה שלו) ועוד כמה וכמה משחקים.

הגעתי למסקנה: אני צריך שותף. אם אין לי מישהו לעשות משהו בשבילו, אני לא אעשה את זה בשביל עצמי.
אני לא יודע למה זה. אם אני צריך רק ללמוד למבחן, אני לא אקום מוקדם בבוקר אבל אם צריך לפגוש מישהו אני אקדים. אם אין מה לעשות (חוץ מלהשלים המון סדרות וסרטים) אז אני לא אתעורר אבל לעבודה אני מתייצב בשמונה וחצי בדיוק.

אני צריך למצוא מישהו לסמסטר הבא שעושה בדיוק אותם הדברים כמוני. ואני צריך גם לחזור להתעמל באופן קבוע.

1) שרתים מתפוצצים. יש אנשים ששונאים מחשבים או שחושבים שמחשבים שונאים אותם. אם מחשב חטא לכם ואתם רוצים להרביץ בו קצת תורה, למה לא לעשות את זה עם TNT?

2) מדע מגניב: טורנאדו חשמלי. במעבדת סערות בגרמניה מצאו שסערות מסתובבות חזקות, אלו שיוצרות טורנאדו, מייצרות שדה חשמלי, כנראה על ידי חיכוך חלקיקים אחד בשני. לכן, כל מה שצייד סופות צריך על הטנדר שלו הוא אנטנה כדי לקלוט את הקרינה. תדירות האות כנראה גם תעיד על אופי הסופה.
נתיחה וירטואלית. זה באמת ברמת ה-”OMFG זה מגניב”. באוניברסיטה בשוויצריה פיתחו שיטה של שילוב סריקות CT ו-MRI כדי לבצע נתיחת גופה וירטואלית בלי לגעת. ככה גם אפשר לשמור את המידע במחשב בתלת ממד לאחר כך. ביחד עם סריקות תלת ממד של זירות פשע והקרימינולוגיה עולה לרמת
Final Fantasy.
Space Based Solar Power. חברה בשם Space Energy אומרת שהם מצאו דרך ליישם את זה כלכלית ותוך עשר שנים לערך הפרויקט כבר ייצא לפועל. כל פעם שאני רואה דבר כזה אני נזכר בתחנת הכוח הכי טובה שהייתה ב-Sim City 2000 (שעבדה בדיוק אותו הדבר) ובתווית האזהרה שלה: “The effects of a misguided beam are as yet unknown.”
Test Your Blood Spatter Skills. כל מי שחושב את עצמו CSI מוזמן לנסות לזהות את כתמי הדם. ממוצע רגיל הוא 21%. המקצוענים מצליחים ב-97%. אני הצלחתי רק 80%.
המשך קריאה »

אני קורא ספרים. אני רואה סרטים. אולי טיפה יותר מדי טלוויזיה. בטח שלא מספיק קומיקס. לא משחק כמו שהייתי רוצה.

בכל מקרה, אני משתדל להתקדם, לעבור על היותר חשובים, היותר טובים, המועדפים, המדוברים, המומלצים. אז איך אמורים לקבוע מה אחרי? כשסגרתי את הספר, כשהכתוביות רצות, כשאני מסיר את ההתקנה ומתעלם מתגובות הקוראים, איך מחליטים על מה יהיה הבא?

אני, אם קיבולת הזיכרון המוגבלת שלי, לא מסוגל להחזיק בראש את הרשימה. בשביל זה יש לי נגן טקסט נייד שמאפשר לי להחזיק את רשימת ה’אז מה הבא בתור?’ שלי שלפיה אני עובד. היא משתנה כל הזמן אבל אני עובד לפיה. אני מסדר אותה לפי מה יותר דחוף לי, מה נשמע יותר מעניין. לפעמים מתחשק לי משהו מגניב ולפעמים משהו כבד, לפעמים סתם פעולה ולפעמים אסטרטגיה, לפעמים אמנות טובה ולפעמים סיפור רציני.

אם ספרי נייר זה דיי קל בשבילי, מה שיש על המדף אני קורא ולא ממלא מחדש עד שלא מסיים. משחקים יותר קשה כי הם דורשים הרבה זמן. קומיקס אני משתדל עדיין לעבור על הגדולים יותר (שמזכיר לי שעדיין לא קראתי את From Hell). טלוויזיה, מה שיוצא והדברים שנמצאים בתיק. סרטים בעיקר לפי איך שאח שלי רוצה אבל גם הדברים שבתיק. עם Audiobooks זה הכי קשה כי יש המון שאני רוצה עכשיו.

אז איך אתם קובעים מה הבא בתור?

ואולי זה גם המקום לציין איך אני מבזבז את זמני לריק וגם על מה עכשיו:
ספרים – לפי הסדר על המדף, הנייר הבא יהיה ‘סבריאל’, בין לבין אני קורא גם לאבקראפט. בעיקר לפני השינה ואם זה קרוב כשאני מחכה למשהו.
Audiobooks – כרגע The Daimond Age ואחריו Anathem. בכל נסיעה, הליכה, המתנה, עבודה משעממת אפשרית.
טלוויזיה – כל מה שזז כרגע. אחורה אני הולך עם Samurai Champloo. בארוחות ואולי לפני השינה.
קומיקס – Witchblade\Tomb Raider. לארוחת בוקר.
סרטים – אין לי שמץ. בסופי שבוע.
משחקים – Emperor – Battle for Dune. אין זמן.

לפני שבוע היו כמה ימים פתוחים בפקולטות בטכניון. במדמ”ח ראיתי כל מיני מצלמות תלת ממדיות, רובוטים ממפים, תוכנה שמייצרת תבניות הסוואה ועוד כל מיני דברים מגניבים. בפקולטה לחשמל הם מדמים מעבדים מרובי ליבות, מזהים חפצים חשודים מתמונה, שומרים מרחק מרכבים, מלמדים מחשב שפת סימנים וכאלו…

אז בעקבות זה ועוד שבוע של קצת בליסת ביסלי עלה במוחי רעיון לפרויקט בזיהוי תמונה. לא משהו נורא רציני, פרויקט קטן להדגמת יכולות תכנות או משהו. אז הנה הוא: אני רוצה תוכנה שיהיה אפשר להאכיל אותה בתמונה של שקית ביסלי פתוחה או של קערת מלאה ביסלי והיא תזהה את הביסלי השבורים.

אולי אני אלמד מערכות חכמות…

If at first you don’t succeed, go over your calculations from the top (even if they seem accurate).

Burgul: 4.5 NIS

Half a Cauliflower: 2.5 NIS

Together, a dinner that filled me more than any other I can recall. Whoa.

אני יודע שהסדרה הזאת חטפה הרבה. העונה הראשונה הייתה טובה, השנייה בסדר, מהשלישית לחמישית הם הדרדרו ממש, השישית הייתה גם בסדר אבל השביעית נהדרת. בשביעית הם חוזרים חזרה למקורות. כן, יש טרוריסטים שמאיימים על כל ארצות הברית, הם עושים את זה בצורה שתראה מטופשת לכל מי שמבין קצת אבל הם סוף סוף מתעסקים בדיוק בסיבה למה אני אוהב את הדמות של ג’ק באוור.
בתוכנית שראיתי לפני כמה שנים, תוכנית על חיילים, זוועות והלם קרב, חילקו אנשים לשלושה סוגים. רוב האנשים, לא זוכר כמה בדיוק, כנראה קרוב ל-90 אחוז, מסוגלים לעבוד על עצמם, מסוגלים שיעבדו עליהם כדי שהם יעשו דברים נוראיים, יסכנו את עצמם ויצאו לקרב. לאנשים האלו, אם הם באמת יראו זוועות, זה יעשה להם סיוטים לכל החיים. באמת סיוטים ובאמת לכל החיים. הם דיברו שם עם חייל תאילנדי אני חושב שדיבר על מרחץ דמים שהוא היה בו וכל פעם שהוא הולך לישון, כל לילה ולילה מאז אותו היום, הוא חוזר לשם שוב ורואה את הגופות.
בערך 10 אחוז נוספים מהאנשים הם פסיכופטים, אנשים שמפתחים את אותה התגובה הרגשית למישהו שפושטים לו את העור בחיים ולגלידה. הם אנשים עם מחסום רגשי מסוים או חוסר אמפתיה או משהו שפשוט מנתק אותם לגמרי מלהרגיש משהו אנושי לגבי דברים שהם עושים.
אבל יש בערך אחוז אחד נוסף של ‘גיבורים’. אנשים רגילים מכל מובן אחר אבל שמסוגלים להתחבר רגשית למה שהם עושים, לעשות את הדברים הכי גרועים למען המטרות הכי נכונות ועדיין לחזור הביתה ולהצליח לישון כמו שצריך. וזה למה אני אוהב את הדמות של ג’ק באוור, כי הוא גיבור.
ובעונה השביעית של 24, מעבר לכל הטרוריסטים והגנרלים המהפכנים, תיאוריות הקשר והבוגדים, הסדרה חוזרת לעסוק, דרך ג’ק באוור, במה אנשים מוכנים לעשות בשביל משהו שהם מאמינים בו, בשביל הדבר הנכון. מומלץ להתחיל עם הסרט, שהוא כנראה הפרק הכי טוב של 24 אי פעם, שם באמת מדובר על מתי בן-אדם הופך את המטרה לשלו ובאיזה שלב הוא חוצה את הקו מאנוכיות בסיסית להקרבה עצמית. ואז צריך להמשיך לעונה השביעית, גם אם לא ראיתם את כל הסדרה, שם שמים את ג’ק והחברים שלו מול סוכני FBI חדשים. הם מעמתים אותו כל הזמן עם מי שהוא ואיך שהוא חוצה את הקווים כל פעם מחדש ויורד לרמה שלהם והוא מעמת אותם עם כך שלפעמים צריך לחצות את הקווים כדי לעשות את מה שצריך.

24 הפכה להיות דיי מושא ללעג בחוגים בהם אני מסתובב אבל מדי פעם צריך להסתכל שוב על דברים שלא אוהבים ולבדוק מחדש אם באמת לא אוהבים אותם או שאולי משהו השתנה. זה הזמן לעשות את זה עם 24.

1) צעצועים מגניבים השבוע: בולמי זעזועים מחדשים. בלמים מחדשים זאת כבר דרישה בסיסית במכוניות חשמליות אבל מה עם בולמי זעזועים? אלו לא יזעזעו את עולמכם אלא יחליקו את הנסיעה בצורה יותר טובה תוך כדי שהם מנצלים את הקפיצות בשביל לייצר אנרגיה.
Come Back One Hour. דואגים לחברים ובני משפחה? הם מבלים יותר מדי זמן ב-Facebook? התקינו להם בחשאי תוסף שחוסם את האתר למשך 45 דקות מתוך כל שעה. זה יבטיח שהם יחשבו על זה מחדש. וגם אם אתם סטודנטים, זה מומלץ.
סיגריה אלקטרונית. מותר לעשן אותה במקומות סגורים, היא מפיקה עשן אבל היא לא בוערת והיחיד שמקבל ניקוטין הוא המשתמש. מעשנים מסוג חדש?
Kindle 2. חדש יותר, חלק יותר, מגניב יותר, מקריא טקסטים בקול, גורר סערת האשמות מגילדת הסופרים על כך שהקראת ספר בקול היא יצירה נגזרת ולא נכללת תחת הרשיון הניתן לקינדל והם צריכים להפסיק את זה עכשיו ומיד.
Bullet Dodging Bionic Armor. זה הפטנט האחרון שרשמו IBM. הרעיון הוא שהשריון יזהה כדורים שנורו מרחוק ויתן פעימות חשמליות לשרירים הנחוצים של הלובש ויגרום לו לזוז. לא יגרום לכם להפוך ל-Neo אבל אם זה יעבוד, זה כן יכול להציל חיים.
The Greenest Phone. סמסונג מעלה את הרף עכשיו עם טלפון ה-Blue Earth החדש שלהם. תאים סולריים מכסים את הגב שלו, הוא עשוי מבקבוקים ממוחזרים, ללא חומרים רעילים, מכיל מד צעידות, מחשבון פליטת פחמן והם גם ישלחו אותו באריזה קטנה מנייר ממוחזר. זה טלפון שצריך לגרום לירוקים לאורגזמה או שתיים.
BaR2D2. הרבה יותר מגניב מ-R2D2, גם כשהוא מגיש משקאות.
iPhone סופר קלפים. תוכנה חדשה בחנות של אפל מאפשר לטלפון שלכם לספור קלפים במשחק בלאקג’ק. במועצת ההימורים של נבאדה כבר לא מתלהבים. אני לא מבין למה צריך. זה מספיק קל בשביל לעשות בראש.
The Bar of Soap. לא, סבון זה לא המצאה חדשה וגם לא צעצוע מגניב במיוחד. אבל המכשיר החדש הזה שמזהה בדיוק מה אתה רוצה שהוא יעשה לפי איך שאתה מחזיק אותו, זה כן מגניב. כרגע רק הדגמת יכולות אבל הרעיון יפה.
המשך קריאה »

העולם שאני בונה לסיפור של להב הוא מושפע בכבדות ממרוצללים אבל אני לא רוצה שהוא יהיה מרוצללים. חלק מהסיבות הן עניין של זכויות יוצרים אבל לא רק. בכל מקרה, אני לא אתכחש גם להשפעות מניורומנסר ו-Snow Crash ויצירות דומות אחרות. אבל בכל מקרה אני רוצה שיהיה כוחות על טבעיים בעולם אבל אני לא רוצה שזה יהיה קסם באמת כמו שיש במרוצללים (למרות שמכניקת הקסם שם מאוד מגניבה).
בהתחלה חשבתי על ה-Spell Slingers בתור פסיונים, אנשים בעלי כוחות מנטליים על טבעיים שמסוגלים לתמרן את הפיזיקה ולעבור מעבר לה בעזרת ‘מוח על חומר’. אבל זה יוצר לי בעיות כשאני רוצה לדבר על גזעים פנטסטיים. אז עכשיו, נראה לי שאני כן אכניס את זה כקסם אמיתי אבל עם אלמנט מדעי בעזרת סינסתזה.

אז הקסם קיים אבל האנושות איבדה איתו את הקשר. היו סינסתזים בעבר שראו אותו, שתפסו אותו דרך החושים האנושיים המוגבלים ופירשו אותו בצורה מוגבלת כמו שרק אנושיים יכולים. חלק הצליחו להשתמש בו ולהפעיל קסמים. כמעט את כולם אם לא את כולם השמידו האינקוויזיציות השונות. את מי שלא, הן כנראה דחפו למחתרת עד שהקסם נעלם מהעולם המודע. מאז, המוטציה הגורמתי לסינסתזות השונות התפשטה או התפתחה מחדש והקסם חזר בטפטוף, בעיקר לכתות שהתמחו בו, שמרו עליו והסתירו אותו.
במאה ה-21, כשאוטיזם נהיה נפוץ יותר אבל פחות קריטי ממה שעשו ממנו, קמו כמה וכמה גאונים אוטיסטים בעלי יכולות מדהימות מהמתמטיקה ועד האמנות. הסינסתזה, אוטיזם וגם אפילפסיה באו לרוב בשילובים ועד אותו הזמן לא התייחסו אליהם כיותר ממוזריות מדעיות. רק כמה עשורים אל תוך המאה ה-21 החלו לערוך ניסויים רציניים בנושא, ניסו לגרום למוטציות האלו, לפתח גאונים על ידי תמרון גנטי וניצול המוזריות הקיימת. תוך עשור כבר היו בידיהם כמה וכמה אנשים שהיו מסוגלים לתפוס את המישור הנוסף, את הממד האסטרלי, ואיך שהוא לתרגם אותו לצבעים וצורות, צלילים ורעשים או טעמים נוספים. משם, הדרך הייתה קצרה ליישומים מעשיים. חלק נשארו עם הפרויקט, חלק יצאו ממנו, חלק שמעו עליו ועשו ניסויים באופן עצמאי, חלק למדו להשתמש בכישורים שלהם על ידי מיקוד עצמי ומדיטציה. עד אמצע המאה ה-21, רוחות ושדים, אלים וחיים אחרי המוות עדיין היו בגדר דיון תאורטי לא מוכח אבל הקסם כבר היה מוכר לכולם. כשכמות הגאונים המוזרים בעולם בקושי עובר את מאית האחוז מהאוכלוסיה ומתוכם רק חלק קטן מסוגלים לקסם פעיל, מטילי לחשים הם לא כוח אדיר אבל הם כזאה שאי אפשר להתעלם ממנו.

עכשיו אני רק צריך לחשוב איך הגזעים הפנטסטיים משתלבים בזה. אולי בתור ניסוי קסום שיצא מכלל שליטה? אולי השפעות קסומות מהממד האסטרלי אחרי שהסחר נפרץ שוב? הערות? הארות? רעיונות נוספים?

עדכון: והנה בדיוק מה שהייתי צריך. היפנוזה לגרימת סינסתזה. לא לכל אחד יש את האפשרות לקבל סינסתזה אבל זה לא בהכרח מלידה.