If you get that sinking feeling, the dread that, in just a second, things are going to go horribly wrong, then switch to the Rocket Launcher or, better yet, the BFG.
Guaranteed to make everything OK again.
המשך קריאה »
משהו שעלה לי בראש כששמעתי את Into the Fire בפעם האחרונה.
השיר הזה, עד כמה שהצלחתי לגלות, מדבר על מערכת יחסים שהייתה לסולן של Disturbed, דיוויד דריימן. החברה שלו התאבדה והוא כל כך אהב אותה שהוא שקל להתאבד גם.
עכשיו, עד כמה שאני יודע, דיוויד הוא יהודי חילוני ולא מאמין באלים מומצאים. אני לא יודע, אולי הוא כן מאמין בעולם הבא. אבל, בכל מקרה, אני חושב שהשיר הזה מדגים יופי למה זה מסוכן להאמין בדברים האלו.
נכון, אמונה באלים או בתופעות על טבעיות לא בהכרח כוללת אמונה בעולם הבא או להפך אבל אני בכל מקרה חושב שאפשר להשתמש במקרה הזה כדי להדגים את הסכנה שבאמונה במשהו על-טבעי ולכן על-חומרי.
אין שום דבר מעבר, שום דבר לפני או אחרי חוץ מהריק, האין, הכלום. אם הוא היה מתאבד, הוא לא היה מגיע לגיהנום או לגן-עדן או למקום טוב יותר, הוא פשוט היה מת. הוא היה גורם למשפחתו הרבה צער, הוא היה גורם ל-Disturbed לאבד את הקול היחודי שלה והוא היה קוטע את החיים שלו (בגיל שלושים ומשהו) כשהם היו יכולים להיות הרבה יותר טובים.
למזלנו, הוא רק חשב, הוא לא ביצע.
אז, ילדים, אין טעם לגרום לעצמכם סבל ומוות כי כל מה שתעשו זה לגרום סבל ומוות, לא רק לכם אלא גם למשפחותיכם. אתם לא תגיעו לשום מקום טוב יותר אתם פשוט תחדלו להתקיים בכל מובן שהוא לא ערימת איברים ובשר משומשת. יש כל כך הרבה דברים טובים וחשובים לעשות בחיים וכל כך הרבה סיבות לחיות.
קחו דוגמה מכל האנשים במצב סופני שעושים כל שביכולתם כדי להישאר בחיים ובאמת לחיות.
1) משחקים בכותרות: מפתח משחקים פרטי שואל “למה גונבים ממני משחקים?” ובשיא הרצינות. הוא שולח קריאה לכל הפיראטים באשר הם ומנסה להבין למה גונבים לו משחקים. הוא רק רוצה להבין את הצד ההוא של הויכוח ואולי לפתור את הבעיה מהצד שלו. אני בהחלט מסוגל להבין את הסבר ה-OCD. גם לי יש קצת מזה.
Spore מושך ביקורת. מהאתאיסטים, דווקא. שזה מוזר. וזה גם מעניין. ואני מת לשחק את המשחק הזה כבר. 
מתי מותר לאסור על בן-אדם מלדבר על תחביביו? כשאותו בן אדם הוא שיג’רו מיאמוטו (יוצר ה-Wii Fit/Music/Brain) ולכן כל הצצה אל תוך מחשבותיו שווה מיליונים.
2) Text You Down! And Down Safe: פקח טיסה מהיר מחשבה הנחית מטוס עם הודעות טקסט אחרי שהאחרון איבד תקשורת וראדאר באמצע הטיסה.
3) כדור ארץ שטוח. לא סתם אמונה מטופשת, אלא אמונה מטופשת שעדיין קיימת ולא רק במוחם הקודח של מספר קטן של בורים ומשוגעים.
המשך קריאה »
המשחק הזה כבר אצלי כמה חודשים. ניסיתי להביס אותו לגמרי אבל אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים לא הצלחתי.
בקושי הצלחתי לרשום לעצמי את ההישג האחרון גם ככה. אז הנה, זאת טבלת ההישגים שלי ב-Ricochet Infinity.
ועכשיו מחקתי את בזבוז הזמן המטורף הזה מהמחשב שלי. אבל נוספה לי בעיה חדשה…
אתמול היה לנו המפגש הראשון לקראת פרויקט ה”פודיו-גפן”.
זה קצת קשה לתת שם למה שאנחנו עושים. Audiobook הוא ספר מוקרא. Podiobook הוא הוא ספר מוקרא בחלקים כמו podcast. שניהם באים באיכויות הפקה משתנות. EscapePod, Pseudopod ו-PodCastle עושים סיפורים קצרים אבל הם פשוט קוראים לה short fiction או flash fiction תלוי באורך הסיפור. אני מניח שהחדרת ה-podi לשם זה כדי להבהיר שזה יהיה שידור בהמשכים, כל שבוע אולי יצא סיפור אחר. למרות שאני חושב שכבר הקשר ל-iPod ונגזרותיו לא חשוב בכלל.
בכל מקרה, אתמול נפגש הצוות להקראה ראשונית, לנסות לראות, או יותר נכון – לשמוע, איך זה עובד ולהתחיל ללהק כמה תפקידים. כמה תפקידים לוהקו, כמה תפקידים לא, לא כל מי שהיה אמור להגיע הגיע אבל אני עדיין נהניתי. כנראה שכשיפרסמו את דף התודות להפקה הזאת אני אופיע תחת Other Voices By אבל עדיין… את התגובה הכללית שלי לכל הרעיון אפשר לסכם, כמו בהרבה מקרים, בציטוט. הפעם, מפי ביל מארי:
“I love this plan! I’m excited to be a part of it! LET’S DO IT!”
Starship Troopers – Marauder: (פעולה, המשכון, STV) קצת קשה למצוא B-Movies היום אבל אם מתעקשים אז אפשר. הרשו לי לא להמליץ לכם על Bloodspit, ולפי חברים, גם על Toxic Avenger. הקטע הוא שאהבתי את הסרט הראשון. הוא לא היה מדהים אבל הוא היה סרט פעולה לא רע. הוא לא היה הספר אבל לא באמת ציפינו שהוא יהיה, נכון?
הסרט השני היה עוול לראשון וכן, זה אפשרי. הוא היה ממש ממש רע. הסרט הזה, טיפה יותר גרוע. הוא משוחק גרוע, התסריט הוא טוב בבסיסו אבל כל המסביב זוועה, ההתייחסות שלהם לדת מגוכחת אפילו לנהל מלחמה הם לא יודעים. אני לא יודע מי אמר שהסרט דוחף רעיונות פוליטיים כי לא זיהיתי אף אחד כזה. לפחות לא אחד קוהרנטי.
ומה הכי מעצבן? חליפות הקרב. חליפות הקרב המגניבות שהיוו את הנשק העיקרי של ה-Mobile Infantry בספר ונשכחו בשני הסרטים הקודמים פתאום מופיעות בתור ה-Marauder. כאילו הם אומרים, תראו איזה נשק חדש וטוב יש לנו. הוא כל כך חדש וטוב שהוא סודי בהחלט ורק עכשיו יוצא לפעילות ראשונה. You fucking dolt. היינליין וחבריו כבר חשבו על זה לפני חצי מאה.
Scorpion King – Rise of a Warrior: (פעולה, טרמשכון) זה אמור היה להיות סיפור המקור של מלך העקרבים והוא לא היה גרוע כמו שציפיתי. כן, הוא היה טיפשי, איטי, לא מספיק קטעי פעולה, רע מגוחך ובדיחות שלא עובדות אבל ציפיתי להרבה יותר גרוע. מישהו ב-Rotten Tomatoes השווה אותו למומיה, במיוחד לקבר קיסר הדרקון אבל אפילו אם הסרט הזה היה טרילוגיה, כל אחד מהמומיות היה יותר טוב ממנה. זה היה פשוט סרט סתם. למרות שהעקרב הענקי הבלתי נראה היה חמוד. אבל שמישהו יזכיר לי לא לעשות את זה יותר לעולם.
Capricorn One: (מד”ב ישן) קצת קשה להגדיר את זה כקלאסי אז הלכתי על ישן. הוא מאוד דומה לשאר סרטי המד”ב שנעשו בשנות ה-70. רעיון מעניין אבל הם משקיעים יותר מדי זמן בלטחון לנו את איך הם עושים את זה ולמה ולא במה ההשלכות של זה ואיך זה משפיע מסביב. הרעיון של הסרט מעניין, למען האמת קצת צפוי, אבל אני בהחלט חושב שהגיע זמנו של ה-Remake.
המשך קריאה »
1) סם התעמלות. זה מה שביולוג מקליפורניה מצא. שילוב של שני חומרים, מוכרים וידועים, ביחד יכול לגרום לתוצאות של התעמלות ארוכה ללא מאמץ.
2) איכות הסביבה השבוע: סין ירוקה? מסתבר. האומה המזהמת ביותר בעולם לוקחת צעדים לכיוון ירוק יותר.
כוח סולארי הוא לא יעיל. No More! עכשיו יש דרך חדשה וטובה לשמור אותו על ידי שילוב עם תאי דלק וזרז.
3) היקום שלנו? לא כזה מיוחד. אפילו בריאן גרין (עד כמה שאני זוכר) אמר שהיקום הנחמד, מקיים החיים, שלנו תלוי מאוד בקבועים הבסיסיים של הפיזיקה/כימיה/ביולוגיה (מחק את המיותר) ושינוי קטן בהם יביא ליקום ריק או לא מזמין. אז מישהו טרח לעשות את החישובים ומצא שאפשר לשנות את קבוע הכבידה (וגם כמה אחרים) בסדר גודל 100 ועדיין יווצרו כוכבים מקיימי חיים. אלה כנראה לא יהיו חיים שדומים לנו באיזו שהיא צורה אבל האנרגיה תהיה שם.
4) מעניין להסתכל על חור שחור. ממרחק בטוח של מספר שנות אור, כמובן. כי חור שחור שנפלט מהגלקסיה שלו בדרך כלל יגרור אחריו מספר כוכבים ואלו יפיקו מופע אורי מרהיב.
המשך קריאה »
הוספתי את המוזיקה שלהם ל-sidebar מתחת לסמל של השואש.
הנושא עדיין בבדיקה. אני אעריך סבלנות והערות.
כל זמן המבחן הרגשתי כאילו אני על ספיד (ואפילו לא לקחתי את הגינקוזן בבוקר). הלכתי לשירותים ארבע פעמים מהזמן שנכנסתי לבניין ועד שיצאתי. רוקנתי את בקבוק המים שלי כמעט לגמרי.
ניק אמר את זה: “זה היה מבחן טוב.”
גם אני חושב ככה. מה שהצחיק אותי זה שההוכחה שהופיעה במבחן הראשון, שלמדתי ולא זכרתי למבחן השני, הופיעה גם פה (בצורה קצת אחרת) והפעם סגרתי אותה כמו שצריך.
כשאני מרגיש טוב עם עצמי, כשאני מרוצה/שמח/נהנה(מחק את המיותר) צורת ההתנהגות שלי ובעיקר הדרך שבה אני מדבר הופכת להיות הזויה יותר. זה בדרך כלל עובר תוך כמה שעות בלי תחזוקה קבועה אבל בכל מקרה, ראו הוזהרתם.
מה אנשים אומרים