1) שוטרים רוסים עומדים לעבור לנשק אחר למען פיזור הפגנות. כדורי גומי ושקים עדיין יכולים לפגוע בבן-אדם אותו אתה מבקש לשתק. אבל הנה בא הנשק שישנה את כל זה. המקבילה ההידרואלקטרית לרובה המסילה – רובה מים לפיזור הפגנות.
שכחתי לעדכן קצת לאחרונה אז הנה מה קרה.
כנראה, בתזמון מדהים עם העובדה שאני מפסיק לעבוד במפעל, הם החליטו לקחת את כל המפעל לטיול. כל המפעל. אוטובוס, מיניבוס והייאס. הרבה אנשים מבוגרים ויותר. התחלנו את היום… באיחור.
1) קארל סייגן מקבל את מבוקשו. טוב מאוחר ממעולם לא. סוף סוף האמריקנים מבינים שהעתיד שייך לצעירים והעתיד נמצא בחינוך. במשך שלוש השנים הבאות יושקעו 33 מיליארד דולר בשיפור החינוך. מורים ישכרו, השלמות יעברו והמחקר יורחב.
תנו לו כבוד ותנו לו ייקר. אור החליט להרים את פורום הסיפורים של האגודה מהמקום בו רבץ.
שיהיה בהצלחה כי זה כנראה לא יהיה קל. כל מי שקורא מוזמן לבוא ולעזור.
וזה באמת חלקית מועתק מהשאלון של ברנארד פיבו שחביב על המנחה של ‘סטודיו למשחק’.
מילה אהובה: באמת. יש לה משמעות. אני משתמש בה כדי לודא דברים וגם בתור תחליף לקללות. היא שימושית כמעט כמו Fuck.
צליל אהוב: מנוע טוב או שריקה עדינה.
צליל שנוא: חריקה של ציפורניים על לוח או שפשוף נייר זכוכית.
ריח אהוב: לחם טרי או שוקולד חם.
ריח שנוא: הגיינה לקויה.
מראה אהוב: טבע, פריחה, נופים אדירי מימדים.
מראה שנוא: זלזול בנ”ל.
מילת קללה בשימוש מופרז: “!Gotdamn it” אני יודע שאומרים God אבל אני אתאיסט.
מקצוע שהייתי רוצה לעסוק בו: מקצוע שבו ישלמו לי על משהו שאני מוכן לעשות גם חינם בשביל הכיף.
מקצוע שלא הייתי רוצה לעסוק בו: מקצוע שבו אין התקדמות, שאני לא מרגיש ששיפרתי משהו לעומת אתמול.
תחביב שאימצתי לאחרונה (אפשר גם וותיק): צניחה חופשית, דיאלוגים עם דתיים.
פחד בינוני: בינוני? מה זאת אומרת בינוני? אני לא מפחד מהרבה דברים. אני לא מפחד מפגיעה גופנית אלא אם כן זה יהרוג אותי בוודאות. אני מפחד מלפגוע באנשים שאני אוהב. אני מפחד ששיקרו לי. אני חושש לעולם הזה ולתושבים שלו.
דבר אחד שאני אוהב בי: רק אחד? אני מתגאה בזה שאני אוהב הרבה דברים בעצמי, ככה אני מסוגל לחיות. אני אוהב את הגישה הניטרלית שלי, שאני לא מניח הנחות על כלום. אני אוהב את הסקרנות שלי. אני אוהב את הרצון שלי לנסות הכל. אני אוהב את גישת ה’יהיה בסדר’ שלי למרות שהיא סיבכה אותי בעבר. אני אפילו… דיי בסדר עם איך שאני נראה.
דבר וחצי שהייתי משנה בי: את הביישנות שלי והפחד לרושם רע.
שלושה דברים שהייתי לוקח איתי לאי בודד: הכל נחשב? לא? אז מה עם… מחשב, פס רחב וסניף של פד-אקס?
אם קיים גן עדן, מה הייתי רוצה לשמוע את אלוהים אומר לי בהגיעי אליו: בהנחה המופרעת הזאת… “רוצה עוד סיבוב?”
בכתבה הזאת הם טוענים שיש הורמון מסויים שהגוף שלנו מייצר שגורם לאוכל להיות טעים או לא. ולכן יכול להיות אנשים שהמסיביות שלהם היא באמת מחלה. זה מובן, אין שום בעיה.
הבעיה שלי היא שהם טוענים שהבעיה הזאת גורמת לכרובית ולברוקולי לקבל טעם טוב בניגוד לטעם המשעמם שיש להם. ואני חושב, רגע… כרובית וברוקולי משעממים? כרובית וברוקולי הם שניים מהמאכלים שאין לי בעיה לאכול עוד ועוד ועוד. אני מאוד אוהב אותם והם מאוד טעימים. האם גם לי יש בעיה כזאת, כמו שמדובר, או שהם פשוט לא מבינים באוכל? כי אני שומר על המשקל שלי כמו שצריך.
יום ראשון: יצאתי בבוקר אחרי שווידאתי שעשיתי כל מה שרציתי. לקראת 12:00 הגעתי למחנה החטיבה. את האימון הם כבר התחילו אבל הצטרפתי להסבר על חלוקת אחריות בחירום. הלכנו להסתכל על מחסן הקשר של הגדוד וגם על הנגמ”שים והטנקים שלנו ואיך שמאחסנים אותם יבש. קיבלנו הסבר על נוהל הגעה ופריסה ואז חזרנו לבסיס.
בערב, אחרי סופה שפירקנו וסופה שהרכבנו, אכלנו ארוחת ערב על האש והרצנו צחוקים עד מאוחר. משום מה, ההשכמה שלי לא עבדה אז אנסה לתפוס את המטר היום בלילה.
והנה משהו שיעסיק אתכם בזמן שאני נמצא במילואים. לא יהיו שום עדכונים במשך עוד שבוע אז אין צורך למהר לקרוא את זה. אפשר לעצור בין קטע לקטע. והנה התקציר: שרק השלישי (כי זה מצחיק), רטטוי (כי זה בראד בירד), רובוטריקים (כי זה מייקל ביי), Flushed Away (כי זה אארדמן), Happy Feet (כי כולם אמרו לי), Happily N’ever After (כי היה אפשר), Apocalypto (כי צריך גם סרטים גרועים), רובוטריקים: הסרט (כי סיימנו לראות את הסדרה), טבעת הניבלונגים (כי אף פעם לא ראיתי ביצוע של זה), The Simpsons Movie (כי אמרו לי שזה מצחיק), 1408 (כי אמרו שזה טוב), Holy Blood Holy Grail (כי זה נורא מעניין), הסיפור שאינו נגמר (כי הגיע הזמן), Harry Potter and the Deathly Hallows (כדי לסיים את הסיפור), רובוטריקים G1 (כי ראינו את הסרט החדש), Kyle XY (כי זה נשמע מעניין), Trapt – Unreleased Tracks (כי אני אוהב את הלהקה), The Simpsons Movie OST (כי רצינו לראות את הסרט וזה האנס זימר), Harry Potter and the Order of the Phoenix OST (כי זה בדרך כלל טוב), Perfume – Story of a Murderer OST (כי הסרט בקנה)
ביום ראשון בבוקר, אחרי שוידאתי שעשיתי כל מה שרציתי לעשות, יצאתי לכיוון יריחו. בסביבות 12:30 הגעתי לבסיס הגדודי ומשם שלח אותי הקצין שלי לפלוגה מ’. אל פלוגה מ’, החוסמת את היציאה הדרומית מיריחו, הגעתי לקראת אחת בצהריים. אכלתי ארוחת צהריים ועליתי למגדל, במטרה לשמוע את הארי פוטר האחרון. היו כמה חמורים וכבשים, לא משהו רציני.
ירדתי בשבע בערב ואחרי ארוחת הערב ניסיתי לישון קצת כי ידעתי שיש לי משמרת באחת בלילה. עליתי למשמרת לילה באחת, לאחר מקלחת, ושם ניסיתי רק להישאר ער. בין אם זה לשמוע ספר, לקרוא סיפור, ללכת הלוך חזור בתוך המגדל או אפילו לשמוע מוזיקה ולקפוץ, כולל לא ללכת לשירותים, עשיתי כל שביכולתי להישאר עירני ונראה לי שהצלחתי.
בשבע בבוקר זינקתי עם הראש קודם חזרה אל המיטה, שכבר הייתה קפואה מהמיזוג המוגזם שהופעל בחדר, וניסיתי להשלים קצת שעות. בסביבות אחת עשרה וקצת הרס”פ העיר אותי ואמר לי שיש לי תורנות מטבח בצהריים. נו, טוב. ביליתי שעתיים וקצת במטבח עם כמה אנשים מוזרים ומשעשעים ועשיתי את מה שאני יודע לעשות. לאחר התורנות הלכתי לבדוק מה יש לעשות בפלוגה ואחרי ששיחקתי קצת עם החתולות הצטרפתי למועדון לצפייה בסרט המומיה. הוא עדיין משעשע, לא משנה מה תגידו. אחריו ראיתי שיש את ‘טבעת הניבלונגים’, סרט שאני מחפש מאז שיצא ב-2004. זה היה רק חלק ראשון אז תיזכרתי לעצמי לראות גם את החלק השני שלו. בשבע בערב עליתי למשמרת ערב במגדל. הכלבים ששמרו על הצד המערבי של הבסיס היו מאוד חמודים ומאוד עייפים ואני ניסיתי שוב להעביר את שש השעות המייגעות.
כשירדתי באחת אז ראיתי שאין עדיין דף שמירות למחר. אז התרחצתי והלכתי לישון במחשבה שיעירו אותי אם יהיו צריכים אותי ושיש את החלק השני של הסרט בתשע בבוקר.
בשבע העירו אותי ואמרו לי שאני צריך לעלות למגדל. אז זה שש-שש-שש-שתיים עשרה. טוב שאומרים. עליתי למגדל לעוד שש שעות בהם הכלבים נבחו על חיילים שניסו להקים גדר ואני ניסיתי להתקדם קצת בספר. מסתבר שמישהו שם מכונית כמה מטרים מהמחסום והם התלוננו על זה. אני חשבתי, למרות המרחק, שזאת קורסה ולא אסקורט. אני יודע איך אסקורט נראית. באחת בצהריים ירדתי מהמגדל והלכתי לאכול ולישון, מכוון לעצמי תזכורת לארבע, לחלק השני של הסרט. אחרי זה רציתי ללכת לישון אבל היה עוד תדריך כוננות. אחרי ארוחת הערב ניסיתי גם לישון אבל זה לא כל כך פשוט בפלוגה כזאת (קטנה, תזזיתית ושבחירת האקלים היא בין מדבר הגובי לטונדרה ארקטית) הצלחתי לדחוף איזו שהיא מנוחה של כמה שעות. ניסיתי אפילו לישון קצת במכונית ללא הצלחה. ב-23:00 בערך הלכתי להתרחץ וחזרתי לישון. כי לקראת אחת בלילה העירו אותי לעוד משמרת. הפעם עליתי לסיור. היה דווקא משעשע והצלחתי לישון פה ושם. הלכנו לעתף, עצרנו פלסטינים שיכורים, תצפתנו על יריחו, עזרנו למשפחה להחליף גלגל, שילחנו כמה שב”חים חזרה הביתה וחינכתי אותם קצת באסטרונומיה.
בשבע בבוקר, אחרי לילה משעשע במיוחד, אכלתי והלכתי לישון. לקראת 12:00 הגיעו המחליפים שלי ושל הקשר השני ואנחנו יצאנו. נסעתי לגדוד שוב פעם כדי לברר לגבי חופשה ועבודה בסוף השבוע, שבסוף קיבלתי את המידע מהקצין שלי שהיה בבית, ולאחר מכן יצאתי הביתה.
רק שמתי את הרובה במקום בטוח והלכתי לעבודה כי ידעתי שלדותן לא היה קל רק הוא והילדים. בסוף גם לא עבדנו נורא קשה, היה כיף וקיבלתי משכורת יפה של החודש שעבר.
Bonus Stuff
מה אנשים אומרים