The Less Interesting Times

On the friday night out, my last night out, I made a series of mistakes that led to my earlier discharge from Echo Lake.

המשך קריאה »

היום הלכנו להנות באמת. התחלנו את היום בנסיעה לפארק שעשועים. מיד אחרי מסדר הבוקר (כן, יש מסדר בוקר אחרי הארוחה), עלינו על האוטובוסים ונסענו.
הפארק – Six Flags The Great Escape and Splashwater Kingdom – נמצא כמה קילומטרים אחרי Lake George והוא מאוד גדול. לפחות יחסית לפארקים בארץ. מדובר במשהו שהוא לפחות פי 4 מסופר-לנד בפעם האחרונה שראיתי אותה.

המשך קריאה »

אתמול היה היום הראשון של ה-Echo Lake Idea. אם עדיין לא אמרתי את זה, הרעיון הוא שארגוני רווחה איתם עובד המחנה, שולחים לפה ילדים שלא יכולים להרשות לעצמם להשתתף במחנה וכולם עושים את זה פה בהתנדבות ובתרומות. הילדים מגיעים בעיקר מאזור ניו-יורק אבל חלק גם מקנדה.

המשך קריאה »

ביום שישי הייתה מסיבת הילדים האחרונה. כולם הגיעו לשם כשהילדים עוזבים לפי קבוצה כל חצי שעה בערך. אני הגעתי קצת מאוחר כי סיימתי משמרת רק ב-22:00. סך הכל, היה מאוד כיף. הייתה מוזיקה, הייתה שתייה, אנשים מסביב מבסוטים ונהנים. אני רק חיכיתי שכולם ילכו חוץ מה-LITs כדי שאני אוכל להגיד להם לבד לילה טוב. הייתי צריך ללכת לישון כי בשבת הייתה לי המשמרת האחרונה שמתחילה על הבוקר.

אבל זה לא מה שהיה חשוב. מה שהיה חשוב זה מה שקרה אחרי זה.

המשך קריאה »

On friday was the final all-camp party. I was on duty from 14:00 to 22:00 so I came in a little late. There isn’t much to say about it. It was similiar to other parties. They took over the Senior Village Lodge. A.J., the radio guy, was DJing inside. The Senior Village Head Specialists were serving water and milkshakes. There was a TV running a movie that recaps days of the summer. The dance floor was flooded with smoke and dancing kids. Outside they had games and snacks. And it was on the point of freezing.

On the night before, the LITs had a last party all by themselves. I had night duty so I just stopped by to say hello. A while later, when they were back in their lounge, I went there for some goodbyes and group pics. I also read them something they later asked me to print so here it is, pretty much as I said it…

המשך קריאה »

אני עדיין נמצא פה והילדים עדיין לא עזבו. יש בלגנים של אריזה, ארגונים אחרונים וקיפול כל האזורים והמתקנים. אבל ברמת העיקרון, נגמר הקיץ.

המשך קריאה »

“האם יצאת מדעתך?”

זה פחות מה שחשבתי לעצמי אחרי שהרחבתי קצת את טווח המחקר שלי. ה-American Discovery Trail שהיה התכנון הראשון שלי התגלה כמאוד בלתי סביר. אחרי בדיקה קצת יותר ממוקדת, לא הבנתי איך לא חשבתי על זה קודם. מדובר בנתיב של 4800 מייל מחוף לחוף. איך בדיוק התכוונתי לסיים את זה בחודשיים? לא מזמן זוג אחד סיים אותו בהליכה אחת (גם לא עניין קל במיוחד) ב-231 יום. שני בריטים אחרים הפכו אותו לפרוייקט והם מתכננים הכל: ממאגרי מים מוכנים מראש אותם הם יאתרו ב-GPS ועד המחשב בו הם ישתמשו כדי לשמור את התמונות והוידאו שהם יצלמו.

המשך קריאה »

This picture is an unknown. I don’t know who’s on it and I don’t know who took it but I can say from first hand knowledge: This is the true face of Israel in general and the IDF in particular…

Tough when we need to be, gentle all the time.

Credit due: Boojie and AngelEyes

על זה אני מוכן להכריז כחם. כשהמחוג על אינדקס הטמפרטורה הוירטואלי אומר שהטמפרטורה מגרדת את ה-42, כשהלחות גורמת לי להרגיש כאילו אני בסאונה למרות שהספא האחרון שהייתי בו היה לפני שבוע וגם הוא היה בכאילו, כשהחום מגיע ועובר את חום הגוף שלי – ואצלי הוא בדרך כלל נמוך מהממוצע – ואין יותר לפלוט אלא רק לקלוט, כשכל כך חם שהגוף שלי רועד – לא כמו מקור אלא כמו חוסר תחושה – רעידות קטנות ומטרידות מכפות הרגליים ועד הלחיים, כשהתחזית אומרת שהלילה יהיה חם כמו אתמול באמצע היום, כשהיה כל כך חם שבבוקר ירד גשם(!)…

אז אני מוכן להכיר בעובדה שחם. וזה כל מה שיש לי כוח לכתוב עכשיו. אה כן, ומזל טוב, תומר.