[עוד שבוע יום הולדת… [לפי המנגינה הידועה

אז יש לי עוד שבוע יום הולדת. אני חוזר על אותו השטיק כבר שנים: יש לי רשימה של דברים שאני אשמח לקבל (תחת דף ה-About) אבל, כמו שציינתי לפני כמה רשומות, גם דלי מלא בבייקון ג’רקי וצימוקים יהיה משהו שאני מאוד אוהב. רק כדאי שיהיו מופרדים. בעצם… לא חובה שיהיו מופרדים. אבל אפילו סתם מזל טוב יהיה מאוד מוערך. זהו. אמרתי מה שהיה לי להגיד. ’nuff said. [mic drop]


Posted in Me, No Category by with comments disabled.

זהו, זה סגור

אמרתי מה שהייתי צריך להגיד. ואיך אני מרגיש? רגיעה, שלווה, שקט נפשי.


Posted in No Category, Work by with comments disabled.

החתונה של עמית

אתמול היינו בחתונה של עמית ואורטל. חתונת שישי בצהריים, שזה משהו שלא ייצא לי לראות הרבה. אבל בהחלט היה כיף כי הם גם גיקים ויש לנו הרבה חברים טובים משותפים. לצפות בטקס שוב שלח אותי לרגע ההוא בחתונה קודמת שהיינו בה ובו לא יכולתי שלא לראות את זה מנקודת מבט אנתרופולוגית שמסתכלת על טקס מיושן ומוזר. במיוחד היה לי מוזר כי עמית אמר בעבר שהוא לא בדיוק מגדיר את עצמו כדתי כי הוא מאמין באיזה שהוא כוח עליון אבל הוא לא בהכרח אוהב את כל מה שבנו סביב זה. אני יכול לכבד את הדעה הזאת. הרי ככה פחות או יותר הגדרתי דמות שכתבתי שהיא דיי אני אם אני הייתי מאמין במשהו כזה. בכל מקרה, הם כן עשו את הכל מגניב יותר כשלפני כן התנגנו מנגינות מהארי פוטר ומלחמת הכוכבים והם ניקדו את ה”מקודשת מקודשת מקודשת” הדתי עם צליל מציאת האוצר ממשחקי זלדה. המוזיקה הייתה קצת לא אחידה ובעיקר מלאה בשירים שאני זוכר יותר בהקשר של בית ספר מאשר כל דבר אחר (אין לי ממש בעיה עם החלק השני. יש לי קצת בעיה עם החלק הראשון). והעוגה הייתה מאוד מגניבה רק חבל שחלק ממנה בסוף הגיע לרצפה. סך הכל, אני אוהב את האנשים האלו ומקווה שיהיו להם חיים טובים ביחד ואני מצפה להיות חבר שלהם לאורך זמן. וזאת גם תהיה חתונה שאני בטוח שהרבה מהאורחים גם ייזכרו להרבה זמן. שזה דבר מאוד חיובי בעיניי. כי זה גם אחד הדברים שאני כיוונתי אליהם בחתונה שלנו.


Posted in Humanity, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

An Attempt at Change

נחתנו אתמול ב-5:30 בבוקר. בגלל שקניתי שני בקבוקי סיידר, היינו צריכים להכניס תיק לבטן המטוס. זאת אומרת, גם לחכות עד שיוציאו אותו משם במקום מיד לצאת החוצה. שזה מבאס. אבל לא נורא. הצלחנו לתפוס את הרכבת של 6:00 ולהגיע הביתה בסדר גמור. זאת אומרת, מעין הייתה דיי גמורה. אבל אחד היתרונות של שינה פוליפאזית היא שאחרי תנומות באות והולכות במטוס, מוקדם בבוקר הייתי סבבה. אז קפצנו אל יערה לאסוף את מוצארט. האיחוד היה מרגש. לא יכולנו להישאר יותר מדי כי מיהרנו אז אמרנו שלום, תודה ולהתראות ויצאנו לדרך שוב. וכשהגענו הביתה, היה בערך מספיק זמן בשביל להתרחץ ולצאת שוב לדרך. כי היה לי ראיון אם ראש הצוות VR/AR של קופמדיה, איפה שעמית ורומן עובדים. אני חשבתי שמדובר בראיון “שלום, שלום” ולא ציפיתי למרכיב טכני. אם כן הייתי מצפה אז הייתי פותח את הקוד של הפרויקט שלי שוב ונזכר מה עשיתי שם. כנראה שלא אצליח למצוא את השינויים שעשיתי לקוד של Oculus אבל לפחות את הרעיון הכללי והמימוש של המשחק עצמו הייתי יכול לזכור. לכן, קצת השתנקתי כששאלו אותי שאלות עליו אבל ניסיתי לענות כפי יכולתי. ואני בדרך כלל נתקע כששואלים אותי שאלות שנראות לי מאוד פשוטות. כי אם שואלים דבר כמו “איך מחשבים אורך של וקטור תלת ממדי?” אני מתחיל לתהות אם אני זוכר את המתמטיקה שלי כמו שצריך. כי (x^2+y^2+z^2)^(1/3), לא? אבל אני מקווה שהעברתי רושם מספיק טוב ושהם לא חושבים שאני אידיוט. יהיה ממש מגניב ללכת לעבוד שם. וחשבתי על זה עוד קצת היום במהלך מסיבת הפורים שלא ממש היה לי כוח להשתתף בה. אני עייף? אני פשוט בקצה Continue Reading →


Posted in IT, No Category, Work by with comments disabled.

Polyphasic Addiction

I posted on the Facebook group about my situation and asked for advice before seeing the doctor and everyone pretty much said to get a blood test, that I should just rest more, etc… But nothing really helped. On Thursday, I’ve had enough of the headaches so I decided to do pretty much the one thing I thought of doing in the last three weeks but haven’t done yet: go back to polyphasic sleeping. On Friday, I felt much better. Just a residual kind of headache. Still there but not very bothersome. I kept Maayan company at work and then we went to meet some friends for dinner. On Saturday, the only thing that was left of the headache was a tiny fraction I could ignore. Everything felt better. The world looked better. I had more energy than I had in a while. I felt less stressed. Then we stayed up until 4:00 to finish a puzzle. <shrug> And Sunday I went back to work. I’m not at a 100% yet but I put in a full day with no problem. I even napped properly and benefited from it. And now I’m sitting here writing this. Yes, it’s after 2:00. But, besides some tiredness because, well, it’s 2:00 and I’m not reacclimated yet, I feel great. I don’t even feel a headache. I posted an update to my Facebook thread about what I did and what happened. Then someone replied and said I’m addicted to polyphasic sleeping. I’m not sure Continue Reading →


Posted in Me, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 2 comments.

מחשבה על מתנות

אז יום ההולדת שלי עוד חודשיים וקצת. והיה סנטה סודי לפני חודשיים (פחות קצת). וזה גורם לי לחשוב קצת על מתנות. מה שקיבלתי לסנטה הסודי היה מטורף… אבל, למען האמת, הייתי מסתפק בהרבה פחות. מבחינתי, אם מישהו היה יודע שאני מאוד אוהב משהו, גם אם הוא פשוט, ורק מביא לי המון ממנו, אני אהיה שמח. זאת אומרת, אם כל מה שמעין תביא לי ליום ההולדת הוא דלי אחד מלא פלאפל ועוד דלי לידו מלא בצימוקים אז אני אהיה ממש שמח. רמז, רמז… לא, לא באמת. זאת אומרת, אני אשמח אבל זה לא משהו שאני דורש. זהו. פריים מסטארגייט המקורי זה פשוט מדהים. אבל צנצנת של לוטוס ומשקה מארס גם היה משמח אותי מאוד.


Posted in Me, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

How bad is my headache?

I’m drinking coffee. That’s how bad. This is maybe my fourth or fifth cup of coffee in three or four years. Coffee usually helps with headache. I hope it will.


Posted in No Category by with comments disabled.

Looking Back a Week

I’ve been out of it since roughly Thursday before last. It’s annoying. I, basically, felt shitty, tired, coughing and with a pounding headache. This is something that shouldn’t last a week. And now it’s about a week and a half since and I still feel pretty bad. The doctor said it’s a bug. But I don’t think it’s just a bug. I think stress has something to do with it. Stress is hard to measure and I am very impervious to outside stress, very good at stressing myself out and exceedingly good at ignoring the effects. Until they bring me down. I’ve said before that I don’t know when to quit. I still don’t (i.e. The time I stayed at work until 23:00 just because there was stuff to do. Not even urgent stuff). And so Maayan suggested something I’m seriously considering. Maayan is working now. It’s just us and a pup. We live modestly. We don’t need much. And even moving to a new place a year from now won’t change much. Our situation is stable and quite ok. We don’t really need two full high-tech size paychecks. So, to reduce stress, I might want to dial it back a bit. About a day. With another day a week, I could focus on the last course of the degree I just can’t seem to finish. I could work on personal projects. I could branch out a bit. Learn more. Improve my skills. And mostly, do something without a deadline. Hopefully, Continue Reading →


Posted in No Category by with comments disabled.

Sick.

Staying home. Will try to not die.


Posted in No Category by with comments disabled.

Don’t You Just Love it When a Plan Comes Together

Yesterday was interesting. I was doing my thing, as usual. I knew there were problems with the latest store version we uploaded but I was practicing not shoving my nose in to things I probably shouldn’t. It happens to me quite a lot that I try to help but I really shouldn’t, for various reasons. So, this time, I did that. I don’t know exactly how much time has passed but I noticed the rest of the team wasn’t getting any progress. So, I joined in, took a look at what they were doing, suggested some things that didn’t quite help, and then decide to investigate it on my own. I pushed some breakpoints in the flow and spent about 15 minutes looking at exactly what was happening. Then I said: “I can tell you exactly what is happening!” Then everyone crowded around my station while I explained why it happens and what I think we should do to fix it. The response was stunned silence. So, I said “No objections or suggestions? Ok, I’ll do what I said.” Then some stayed to watch. :) It doesn’t happen all the time. But it’s fun when it does.


Posted in IT, Programming, Work by with comments disabled.