אז אלו היו מילואים…
הצלחתי להוריד את הקצין שלי לשישה ימים ולשחרר אותי, כדי שאני אוכל להגיע למבחן. אני כבר מתחיל לפקפק בכמה זה יעזור לי. לא קרה הרבה. ניצלתי את הזמן לעבור על מבחנים, לפתור שאלות. זרקו בקת”בים על אחד הסיורים ואני נכנסתי לתוך הקו הירוק בשביל לתקן מכשיר קשר. חוץ מזה לא היה משהו מעניין במיוחד. גם זה לא היה מעניין במיוחד. ועכשיו הגיעו הציונים של המבחן בחדוו”א 1ת. אם אני לא טועה, זה נחשב “עובר בקושי”. האם אני בכלל לא יודע איך להתכונן? איך זה שיש לי חברים שמוציאים 90 ו-100? חלקם גם בקורסים מתקדמים יותר. חלקם גם מוציאים יותר גרוע. אבל זה רק הסמסטר הראשון. זה לא אמור להיות נורא קשה, נכון? או שאולי אני כבר התרגלתי לכך שהכל הולך לי בקלות. חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ואלגברה א’ זה כבר לא לוח הכפל. אני כבר לא ממש זוכר מה למדנו במתמטיקה בתיכון. אני רק יודע שלא אהבתי גיאומטריה. אז מכאן אני צריך להתחיל ללמוד לעוד מבחן באלגברה וחדוו”א שמתקיימים באותו שבוע בתחילת יוני. זאת אומרת, לסיים את המבחן בספרתיות, שבאמת לא אמור להיות כל כך קשה, ואז לחרוש את החומר תוך כדי הסמסטר השני. ואני עוד רוצה גם לראות את ההרצאות של הסמסטר השני לפני הכיתה כדי שאני אוכל לכתוב את החומר. להוסיף לזה עוד סיפור שאני רוצה לסיים לקראת בדיון שאני לא בטוח אם אני בכלל יכול להגיע אליו. וגם לא הגעתי לאף בדיון אחר. ועוד שלוש הרצאות שאני רוצה לכתוב ועוד שני סיפורים לשפץ ולתקן. וכמובן גם מפגשים של אור ירוק שאני צריך להעביר בתדירות מטרידה לפעמים. לא בשביל Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 6 comments.
גיל היקום
אחת המחלוקות היותר גדולות בין המדע והדת, אחד הנושאים שאם אליו מגיעים הוא נוטה לשתק את הדיון או להביא אותו לאלימות (למזלי לא ראיתי יותר מאשר מילולית), הוא גיל היקום. יש מביניכם שיחשבו שקליפת השום יותר חשובה לאדם הממוצע מאשר בן כמה המרחב שבו הוא חי אך גיל היקום מגלם מספר קושיות נוקשות וכואבות יותר.
Posted in No Category by Eran with 11 comments.
מה עשיתי אתמול…
אתמול הלכתי לתקן את הטלפון, התקנתי אותו שוב פעם מאפס, קניתי לי אוכל לשבוע הבא, סיימתי לשמוע את פרנקנשטיין, לראות הרצאה על חקר הדת ובתקווה הצלתי את חייהם של שלושה אנשים. אז למה אני מרגיש כאילו לא עשיתי כלום. אני חושב שזה בגלל שהאוטו שלי עדיין מלוכלך. כדאי שאלך לנקות אותו.
Posted in No Category by Eran with 9 comments.
משעזעי ומענייני השבוע – 02/05/2k8
1) זאת אהבה של ממש: ילדה בת שבע חטפה שישה כדורים כשהגנה על אימה. זה דיי ברור, ואחד הדברים היפים ביותר בילדים קטנים, שהם כמעט ולא מפחדים. לפעמים זה מוגזם. 2) בשיקגו הם מחסלים את הגישה לרשת מכיתות האוניברסיטה. המרצים שם מנסים למנוע מהתלמידים להסיח את דעת עצמם. ואני שואל? למי אכפת מה הסטודנטים עושים. אם הם לא עוברים את המבחן, זאת בעיה שלהם. 3) רובוט השבוע… משחק הוקי-אוויר; הוא חליפת Iron Man; קוטף תותים של יפנים זקנים. 4) יש מדען אחד שטוען שמתרגם אוניברסלי (או דג-בבל) לא יהיה קשה לבנות. הוא טוען ששפה קשורה באופן ישיר למציאות והוא מזכיר את המדריך ואת קונטקט. אבל אני חושב שהוא מתעלם מסיפור חשוב אחר: סיפור חייך של טד צ’יאנג. אם התפיסה של החייזרים את המציאות שונה לחלוטין משלנו, הדרך לדג בבל ארוכה ביותר. 5) כתבה באתר אבטחה אומרת שהנשיא הבא של ארצות הברית צריך ללמוד מהנשיא ג’פרסון ולהשליך את הלקחים מהמלחמה בפיראטים של המאה ה-18 אל”הימים הוירטואלים” של האינטרנט. משעשע ומעניין.
Posted in Less Interesting News by Eran with 9 comments.
חברים קרובים רחוקים ובלוגים
בלוגים זה רעיון טוב. לא רק לגרפומנים אלא לכל אחד. לפי דעתי, כל אחד צריך לכתוב בלוג. בין אם הוא מעדכן אותו פעם ביום או פעם בשנתיים זה לבחירתו שלו אבל אני חושב שבלוג זאת המצאה נהדרת. וכמובן שעדיף שיהיה לו גם רסס. אני התחלתי לכתוב את הבלוג שלי בערך בגיל 14 או 15. אז עוד לא הייתה קיימת המילה בלוג או Weblog. אני קראתי לזה יומן אישי… אבל ברשת. איזה עתידן אני, הא? המטרה שלי הייתה ליצור כר למחשבות ומקום בו אני יכול לעקוב אחרי החיים שלי כי הזיכרון שלי נוראי. אני אפילו לא זוכר איפה שמתי אותו אז והוא גם נראה דיי חובבני. לא כמו דף של MySpace אבל לא בדיוק Facebook. הוא עבר כמה וכמה גלגולים מאז עד שקם מחדש עם וורדפרס טוב ויפה תחת חסות האתר של אח שלי לפני כמה שנים. בערך חצי ממה שכתבתי מאז שהתחלתי הלך קאפוט ולחלק גדול מזה גם באמת מגיע אבל עכשיו אני יציב והבלוג כבר התפתח קצת מעבר ליומן אישי. אבל זאת המטרה העיקרית שלו וזה למה אני חושב שהוא טוב. במיוחד לאנשים ששומרים על קשר מרוחק. לדוגמה, אני ורוב החברים שלי שאני באמת אוהב. אני גר במקום דיי נידח בצפון ומעביר את רוב הזמן בחיפה. בערך 70% מהחברים שלי נמצאים במרכז או דרומה יותר. חלק מה-30% הנותרים נמצאים במקום בו התחלתי ומי שנשאר נמצא פה באזור אבל עסוק מאוד בענייניו גם כן. העניין הוא שהאנשים האלו מעניינים אותי. אני רוצה לדעת מה קורה איתם, אני רוצה לדעת מה הם עושים, האם הם מרגישים טוב, מתקדמים בחיים שלהם או Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 6 comments.
Weaponless: The Beast
Dorus climbed up the rock face to where Torin was crouching. His upper left hand was carrying the bag over his back, the bag containing the wretched armor which was getting heavier and heavier, and all of the rest were sinking claws into the stone in order to climb. He placed one hand on the end of the boulder and pulled himself up so he could see what Torin was watching. “Over by the second cliff,” The illusionist whispered. “Behind the boulder. See?” In this state of the world, with the clouds constantly covering the skies, with ash and rubble omnipresent in the air, Dorus’ eyes were better than Torin and he spotted the creatures easily. They looked like a pack of mongrel, mangled dogs with some important parts subtracted and some strange parts added. They hovered over something, presumably the carcass of the last unfortunate being to travel through these passes.
Posted in From the Writing Desk by Eran with comments disabled.
עולמות 2008 – גוף ראשון עבר
תקציר הפרקים… (כי אין לי כוח לכתוב שלושה ימים בפירוט) ויהי יום ויהי לילה – יום שני נתקעתי קצת בפקקים אז הגעתי לסדנת הנחיית מועדוני קריאה באיחור. חיכו לי! כמה נחמד. טוב, ציפיתי לקצת יותר. זה היה תרגול כמו הסדנה של גיא חסון על סיפורים נושכים באייקון. לא יודע כמה אבל אני מקווה שזה עזר. הסדנה שהייתה אמורה להיות ארבע שעות התקצרה לפחות משעתיים אז ניצלתי את ההזדמנות לקפוץ להרצאה של קרן לנדסמן. היה מרתק ומשעשע ובאמת הייתה צריכה להרחיב יותר על מחלות כי זה באמת מה שמעניין. :) קשת שולתת!!!1 אחרי ההרצאה לא היו לי הרבה תוכניות אז, אחרי שליוויתי את לילי ואלישבע לקנות אוכל, תפסתי את לירן, ידיד מהטכניון וישבנו לשחק משחקים. החרמנו את השולחן של האגודה לחקר העב”מים בטענה שאנחנו עב”מים אז מותר לנו. משכנו עוד כמה אנשים ושיחקנו עד אחת בלילה בערך כשהייתי צריך ללכת לישון. שרדתי את הדרך לדירה של עודד וקרן בהרצליה שם ציפיתי שאנשים יהיו ישנים או בדרך אבל מצאתי את אחי משלים קומיקסים. העברתי בלבדוק אינטרנט ובלי לשים לב היה ארבע בבוקר ו”מי הפליל את רוג’ר ראביט” נגמר. החלטנו שנגמרה לנו הסבלנות לחכות לקרן והגיע הזמן לישון. לא הספקתי יותר מלהתמקם והיא הגיע והסבירה שהיא הייתה עסוקה בלהכין דמויות למשחק שאמור להתרחש מחר.
Posted in No Category by Eran with 11 comments.
ביקורות בשורות
Awake: אי אפשר לצפות הרבה מסרט של היידן כריסטנסן במיוחד אם מופיעה בו גם ג’סיקה אלבה (לא שיש לי משהו נגדה אבל היא בוחרת גרוע בזמן האחרון). הרעיון של הסרט הוא טוב ומעניין אבל כל הסרט מרגיש כמו הכנה להנחתה והנחתה מפוספסת. ממש לא חובה.The Mist: רוב הסרטים שנעשו לפי סטיבן קינג יצאו גרועים. זה למה חששתי מהסרט הזה, במיוחד בתור הסרט המרכזי של הערב. אבל דיי התבדיתי. הערפל והיצורים עשויים יפה מאוד והכתיבה המצויינת בנוסף למשחק המתאים מוציאים את הסיפור האנושי המרתק הזה כמו שצריך. ואחרי הכל, למרות שזה היה דיי צפוי, כזה סנסאבעסה לא הייתה לי כבר הרבה זמן.30 Days of Night: הרעיון עצמו חביב אבל הביצוע ממש גרוע. הסיפורים האנושיים כמעט לא יוצאים החוצה. הסרט ממהר. קטעי הפעולה לא מצדיקים את עצמם. והערפדים הם פשוט חיות ולא מעניינים בכלל. הסיום היה לא רע אם רק היה אכפת לי מהדמויות.Frostbiten: כאן, לפי מה שאמרו לי, לוקחים את הרעיון של ערפדים בחוג הארקטי ועושים אותו כמו שצריך. כן, הם מתייחסים לעובדה שיש להם לילה באורך חודש אבל זה לא החלק החשוב של הסרט. יש שם סיפור, לא סיפור חדש ומקורי אבל סיפור קיים ומבוצע בצורה סבירה ביותר. הציק לי שחלק גדול מהדמויות פשוט מטומטמות אבל אני מניח שאפשר לתרץ את זה בכך שרובם ילדים. סך הכל סרט חביב ואם הרעיון הזה מעניין אז הוא בהחלט עדיף על 30 Days of Night.ודרך אגב, שם הסרט לא מתרגם ל”נכווה מקור”. הוא בגרמנית או שוודית או משהו כזה ומתרגם פשוט ל”כוויית קור”.
Posted in Reviews by Eran with 4 comments.
Weaponless: The Alien
ואחזור שוב פעם על הרעיון למען אצה מסוימת שכנראה לא עקבה מההתחלה. :) הקטעים האלו הם כמו קטעים לסדנאות כתיבה, הם רעיונות שמתרוצצים לי בראש ושאני רוצה לשמור ולבחון איפה שהוא. הם מדברים על דמויות שיצרתי ושעדיין לא שווים סיפור מלא או לא יחזיקו אותו. אבל הם כנראה יופיעו בצורה כזאת או אחרת בהמשך אם וכאשר אחליט באמת לכתוב אותם כמו שצריך. בינתיים הם ברמה אחת יותר מלוטשים ממחשבות קלות. אני לא מצפה שישרדו מפגש של סדנת כתיבה בלי נזק נרחב אז כמובן שהם דורשים עריכה נרחבת. “Please, man. I need the stuff.” “What you need is to get me my money.” The two men, one in a much better shape than the other, were whispering their arguments away near a green dumpster and a pile of black nylon trash bags. What none of them considered, when this fight began, was that they would soon have a third party. “I don’t have it right now. I need the stuff, man. Or I’ll die.” “I don’t care if you died right here. All I care about is my money.” “What’s going on here?” Asked the tall guy with the flaming red hair. The man who was standing and whose clothes had been washed more than once in the past year turned a grumpy face towards the newcomer and uttered the most probable response. “What the fuck do you care?” Velorum, who was already ticked off as it is, stuck on this planet with its dominant inhabitants being the poor excuse for Continue Reading →
Posted in From the Writing Desk by Eran with 2 comments.
היום שאחרי
אז הייתה לי אתמול יום הולדת. כמה אנשים נחמדים זכרו לשלוח הודעה או לדרוש לשלומי. תודה לכולם. אני עדיין בסדר. היה לי חלום שאיך שהוא המשיך מחלומות קודמים שהיו לי. הייתי בטירה עתיקה אבל עדיין בשימוש. בחלומות הקודמים הייתי רק סוג של גופר של הבעלים אבל הפעם אני הייתי מסמר המסיבה. קיבלתי המון דברים ביניהם את האינציקלופדיה בריטניקה החדשה בכריכה אדומה מרהיבה (זה היה מגניב מאוד בחלום) ו-B2 על שלט רחוק. במציאות לא קיבלתי כלום.
Posted in No Category by Eran with 5 comments.