תגים מול תארים

באוקטובר האחרון, אוניברסיטת סטנפורד החלה להציע את קורס המבוא לבינה מלאכותית שלה באינטרנט. זה היה מאוד נחמד לדעת חודש לפני כשנרשמתי לקורס מבוא לבינה מלאכותית בטכניון. אבל לא משנה. בסדר. כל הכבוד על היוזמה. מה שנראה עכשיו הוא שאוניברסיטת סטנפורד היא רק טיפה אחת במה שאולי יהיה גשם של אוניברסיטאות נחשבות יותר ונחשבות פחות שעולות לאינטרנט ובכך גם משנה את איך שציונים מוענקים כיום. מערכת התגים וההישגים מוכרת לכל משחקן כיום. אין כמעט משחק היום שלא מגיע עם מערכת של הישגים שניתן לזקוף לזכותכם. חלקם באנאלים וכוללים לאסוף עשרה דברים מסוימים או להרוג עשרים דברים אחרים. חלקם מעניינים יותר ושולחים אתכם לגלות דברים מעניינים בעולם או בסיפור שלא הייתם מגלים או מנסים לגלות אחרת (דוגמה טובה: Portal 2, Arkham Asylum). כתוצאה או במקביל לכך, מערכת התגים וההישגים הפכה להיות אחד מהמכניקות הפופלאריות יותר במשחוק (gamifacation), הפיכת פעולות יום-יומיות למשחק. והשאלה היא, האם זה טוב כשזה מגיע ללימודים אקדמאיים? לפי דעתי, שוב, זה תלוי באיך עושים את זה. הטענה נגד היא שיש מקומות, כמו ‘אקדמיית קאן‘, מין אוניברסיטה שמתבססת על הסברים קצרים על נושאים פופלאריים, שמחלקת תגים על הקשבה, תגים שאין להם ממש משמעות אקדמית. כמו כן, עומס של תגים שונים ומשונים בקורות החיים יכול בעיקר לבלבל ולא לשמש כמדד טוב. אבל יש תגים לא אקדמיים שכן יכולים להיות שווים משהו, כמו פעילות פורום בנושא ומענה על שאלות, משהו שמראה על ידע ועל יכולת הוראה מסוימת. ולעומת זאת, כשמוסדות ידועים כמו MIT עולי לאינטרנט עם אותו רעיון, אפשר לצפות שהתגים שהם יחלקו יהיו משמעותיים יותר וגם שווים יותר. הטענה בעד היא Continue Reading →


Posted in IT, Less Interesting News, Practice, School, Thinking Out Loud by with 6 comments.

2011 בתמונות אסטרונומיה

הגיע הזמן לסיכום השנתי שלי. אני לא מסכם משחקים ששיחקתי או סרטים שראיתי או אפילו אירועים מכוננים בהיסטוריה האנושית. או כל דבר כזה. אם אנשים אחרים רוצים, ואני סומך על זה שיש הרבה שרוצים, שהם יעשו את זה. הסיבה העיקרית שאני לא עושה את זה היא כי בשביל לעשות את זה אני צריך לעקוב אחרי זה כל השנה. ואם אני לא אז בסוף השנה אני לא זוכר דברים חשובים יותר מאשר החודשיים-שלושה האחרונים. אם זה היה מספיק מעניין אז דיברתי על זה כבר ואפשר לחפש את זה בארכיבים שלי או תחת הקטגוריות הרלוונטיות. מה שאני כן מסכם זה תמונות של Astronomy Picture of the Day. האתר הישן הזה שלא שינה את מראהו כמעט בכלל מאז צאתו ב-16 ליוני 1995 (כן, אני זוכר את התאריך המדויק, אני עוקב מההתחלה), מראה לי תמונה מגניבה של היקום שלנו כל יום ויום. אז קל לעקוב אחרי זה. כל יום אני מוסיף תמונה או שתיים למאגר ובסוף השנה אני בוחר את הטובות ביותר להצטרף למעגל הרקעים המשתנה שלי. אז לסיכום, 2011 הכילה כ-383 תמונות שונות (אני אומר הפעם ‘כ…’ כי לא שמרתי לפחות כפולה אחת, היא לא הוסיפה הרבה), זאת אומרת, 18 תמונות כפולות. ומתוכן 28 סרטונים. 86 תמונות היו מספיק יפות ומספיק איכותיות בשביל לשמש כרקעים, מה שמביא את מספר הרקעים האסטרונומיים שלי למספר המעט אסטרונומי של 777. זה לא רע, אני חושב. שלוש תמונות כבר הופיעו קודם. אחת מהן באיכות יותר גבוהה. ארבע שונות עם שם קיים. השנה היו קצת תהפוכות בתעשיית החלל והפיזיקה. חדשות מ-CERN, הטיסה האחרונה של המעבורות, תחרויות בצד הפרטי Continue Reading →


Posted in Art, Reviews by with 4 comments.

יום השנה לאסף

חזרנו לכאן שוב. בזמן פרסום שורות אלו, אנחנו כבר נהיה בדרך למרכז לאזכרה השלישית לאסף. אין לי כבר מה להגיד. אני חושב שהכל נאמר. הרגשתי את זה קצת פחות השנה. יום השנה האמיתי עבר לפני שבועיים ולא שמעתי שום דבר על מתי האזכרה. לא הייתה לי גם דרך קלה לברר. חשבתי לעצמי, אולי הפעם אני לא אלך. אולי הגיע הזמן להיפרד סופית. אבל אז הגיעה ההודעה, יש אזכרה, היום, ב-13:00. ואז ידעתי שאני חייב ללכת. אבא שלי מדבר לפעמים על חברים שהוא הכיר, והוא הכי הרבה לא רק בגלל מרום שנותיו, ועל כמה מהם הוא השאיר מאחור. מזקנה, ממחלה, על שדה הקרב, מאחורי גבולות. הוא לא הולך לאזכרות. לא לכולם, אני מניח. אבל אני מסוגל להבין את גודל המעמסה. אי אפשר ללכת לבקר את כולם. למעין גם יש אחת והיא גם נוהגת להגיע בקביעות. בפעם שעברה היא חשבה לוותר. אני התעקשתי שזה חשוב. לא רק לחלוק כבוד ולחזק אלא גם לזכור את הזמנים הטובים. לפגוש את החברים המשותפים ולהיזכר באנשים שטוב שהיו בחיים. לי יש רק שניים. לאחד מהם אני לא הולך, לא בקביעות, רק מבקר מדי פעם אם אני באזור. כי, למרות היותו בן אדם נהדר, לא היינו בקשר כל כך, בעיקר לקראת הסוף. זה כאב אבל זה עבר. את אסף הכרתי יותר. יותר זמן, יותר לעומק. היינו חברים קרובים, בילינו ביחד לפחות כל שבוע. עשינו עבודות ביחד. אני חייב ללכת. אין אפשרות אחרת. ביום שני הייתה מסיבת מטאל. יצא לי שם לדבר עם עוד אחד מהחברים. הוא היה גם שם חבר של כמעט כולם. ותהיתי אם צריך להזכיר Continue Reading →


Posted in No Category by with comments disabled.

שנה חדשה שמחה לכולם

בזמן כתיבת רשומה זאת, עדיין אין לי מושג מה עושים. אבל אני סומך על מעין שזה כיף. טוב, אני כן יודע שאנחנו הולכים לבדוק כמה טוב אפשר לראות זיקוקים מהדירה שלנו. ההימור הוא שטוב מאוד. בתקווה צילומים או וידאו או שניהם.


Posted in No Category by with comments disabled.

זה הוא ממלא מקום

אני לא יודע מה קורה היום. אני רק יודע שהפעם מעין מתכננת את הבילוי שלנו לערב השנה החדשה. והיא אמרה משהו על כך שלא רק יום שבת יכיל הפתעות אלא גם יום שישי. מה שהיא לא יודעת הוא שגם אני לא ישבתי על הידיים שלי וגם הכנתי הפתעה קטנה שתתגלה מאוחר יותר. בתקווה, הרשומה הזאת תצא מוקדם מספיק בשביל שאנשים יקראו אותה היום אבל לא מספיק מוקדם בשביל שמעין תתפוס אותה לפני שאני מוכן. ואם כן אז “אני אוהב אותך, מותק. עכשיו חכי עד הערב.” כי היום אמורה להיות לנו ארוחה משפחתית נחמדה וזרחין לאחר מכן. יום הולדת שמח, קרן. נראה מה יקרה אחר כך.


Posted in No Category by with 1 comment.

מאורות וקרמי.קון

חשוב מאוד לדעת: בחמישי הבא, מאורות 2011 בגבעת רם בירושלים. צריך להיות כיף כרגיל. למרות העומס, אני עורך את חידון המד”ב השלישי. הפעם על רובוטים ומחולק לשלושה חלקים שונים. צריך להיות כיף. אני רק מקווה שהפאנל במקביל לא יגנוב את _כל_ האנשים. וגם חבל שהפאנל במקביל כי אני גם אוהב אותו. טוב, אני אגיע לחלק השני. בראשון ושני שאחרי, 25-26, יש את קרמי.קון, כנס משחקי התפקידים של הצפון. אני מריץ משחק אימה hack&slash בסבב ינשופים אז אני גם מקווה שיהיו אנשים. בכל מקרה, קרמי.קון הוא אירוע חנוכה כיפי בפני עצמו עם אנשים ומשחקים ושירים וסופגניות. אני יודע שיש אנשים שקשה להם להגיע אבל הוא בכוונה בצפון. מקווה שיהיה הרבה קהל. המשחק צריך להיות כיפי. ואני עדיין מחפש דרכים להגיע לכרמיאל וחזרה אם מישהו מתכוון להגיע.


Posted in No Category by with comments disabled.

חרטות, למה לא

מאמר בשם Top Five Regrets of the Dying גרם לי לחשוב קצת. מדובר בסיכום של מישהו שעבד הרבה זמן עם אנשים גוססים. מסיבות שונות, היה להם לכל היותר שבועות לחיות. והוא דיבר אותם ושאל אותם על החיים שלהם, על מה הם מתחרטים, מה הם היו עושים אחרת? אז יש המון תשובות אבל כאן מובאות חמש הנפוצות ביותר. 1) הלוואי וחייתי יותר את החיים שלי, אמיתי לעצמי, ופחות את מה שציפו ממני. 2) הלוואי ולא הייתי עובד כל כך קשה [ומפנה יותר זמן למשפחה]. 3) הלוואי והיה לי את האומץ לבטא יותר את הרגשות שלי. 4) הלוואי והייתי נשאר יותר בקשר עם חברים. 5) הלוואי והייתי נותן לעצמי להיות יותר מאושר. אני מעלה את זה כי אני חושב על הדברים האלו על בסיס דיי קבוע. חלק מהם מנחים את החיים שלי. אחד הקווים המנחים שאני אפילו לא ממש יכול לעשות משהו נגדו זה הצורך שלי לעשות דברים בדרך שלי, גם אם זה מוזר, גם אם זה הפוך ממה שכולם עושים ולפעמים גם אם אני יודע שהדרך המקובלת יותר טובה. אני יודע שצריך לעבוד קשה ואני מסוגל לעבודה קשה אבל בשום מצב אני לא מוכן לוותר על ‘החיים’ שלי. אני לא מוכן לוותר על משפחה וחברים והדברים שגורמים לי להרגיש יותר טוב. אני מוכן להקריב חלק למען מטרה טובה יותר אבל אני לא מוכן להפוך ל-drone. בנושא הרגשות אני מטפל מאז בית הספר. הצבא עזר אבל אני חושב שהתרומה הכי גדולה בנושא הזה הייתה מעין. בגלל שאני סומך עליה לחלוטין ומרגיש איתה חופשי לחלוטין, אני יכול לשחרר את הרגשות. והיא גם עזרה Continue Reading →


Posted in Humanity, Life Lessons, No Category, Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.

The Quiet Place vs. Notifications

לאחרונה נתקלתי במשהו מעניין שנקרא The Quiet Place. זה אתר מעניין של אמיתי טוויטו (ששמו מוכר לי מאיפה שהוא ואני לא זוכר מאיפה). מדובר באתר שמנסה להרחיק אתכם מחיי האינטרנט הסוערים וחסרי התוכלת שלכם לכמה דקות. וגם משעשע שאת הקישור הזה פרסמה פלישיה דיי. בכל מקרה, אני מעריך את הנסיון, אני בעד מה שהוא מנסה לעשות. אני חושב שזה חשוב מאוד להתרחק ולהרגע מדי פעם, למצוא את המקום השקט ופשוט לנשום ולא לדאוג. אבל אני לא חושב שכל ההודעות שאנחנו מקבלים כל יום הן שטויות. כן, אנחנו מקבלים היום הרבה יותר הודעות, הרבה יותר התראות וזרם מידע הרבה יותר גדול ממה שהיינו מקבלים לפני עשר או עשרים שנה. אבל אני רואה את זה ככה: גם לפני עשר שנים רציתי את המידע הזה פשוט לא היה לי! כן, היה אפשר לעקוב אחרי חדשות מפורסמים בעיתון או “לעקוב” אחריהם במדורי הרכילות. אבל אחרי האנשים שבאמת רציתי לעקוב, המשפחה והחברים הקרובים, לא ממש יכולתי לעקוב. ועכשיו, אני מקבל את המידע הזה. אני רואה כל יום מה החברים שלי חושבים שחמוד, מגניב או ראוי לתשומת לב. אני בתקשורת כמעט מתמדת עם אנשים שלפני חמש שנים הייתי איתם בקשר אולי פעם-פעמיים בשנה. ועכשיו, עם רשתות חברתיות, אני רואה את זה. כן, אני לא אגיד שהכל טוב, יש כמה מאפיינים של הרשתות האלו שמעצבנים אותי והלוואי ולא היו אבל יש בהן גם טוב. אני רוצה את העדכונים האלו.


Posted in Humanity, IT, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

אין הרבה זמן לעדכן.

לחץ בלימודים ועוד דברים. בתקווה ישתחרר קצת בשבוע הבא. מדי פעם אני מעדכן בגוגל+.


Posted in No Category by with comments disabled.

שדרוג חשוב

קיבלתי את הטלפון החדש שלי, סוף סוף. אפילו את הרשומה הזאת אני כותב ממנו עם תוכנת WordPress שהורדתי. יש לי Milestone 2 חדש ומגניב. טוב, הוא כבר לא כל כך חדש. הוא כבר לא הכי טוב, אפילו לא בקטגוריה שלו. אבל אם הייתי מנסה להשיג את ההכי טוב, עד שהייתי משיג אותו, הוא כבר לא היה הכי טוב בכל מקרה. אבל הוא עדיין מגניב ואני נורא נהנה מהכוח שיש לי עכשיו בידיים. }:-) [Evil Laugh] ואם רק נחשוב, הטלפון הזה, ה-HTC Wizard, שהיה מוצלח מאוד ויקר יותר מה-Milestone 2 היום, היום לא שווה יותר מדי בשוק. זה קצת עצוב. אבל אני בסדר. יש לי עוד כמה תוכנות להתקין ולבדוק.


Posted in No Category by with comments disabled.