ראש השנה
שנה הייתה, שנה עברה. נראה לי שזאת הדרך הכי טובה לתאר אותה. היא הייתה. הספקתי לדבר עם טים פאוורס ולהחתים אותו על ספרים. מאוד נהניתי באייקון הקודם. רדפתי אחרי מחבלים מסתננים בעזה וברמת הגולן. השתחררתי. עבדתי (ואני גם ששיפרתי) בכלבו. נהנתי מאוד גם בעולמות. הצטלמתי עם קלאודיה כריסטיאן. עבדתי במחנה קיץ. הייתי בניאגרה. טיילתי באדירונדקס. הייתי בניו-יורק והייתי רק במקום אחד מרבים שתכננתי אבל עדיין מאוד נהנתי. ועכשיו מתחילה שנה חדשה עם אייקון חדש. ניל גיימן מגיע לארץ. ועכשיו כשאני חושב על זה, אין לי ספר להחתים אותו עליו. אולי אני אמצא משהו חדש באייקון. שלשום היה טקס ראש השנה. מעט פחות מרשים מהפעמים הקודמות. כן הספקתי לראות את סיילנט היל ואת בריק. שני סרטים מאוד מעניינים. כל אחד בדרכים משלו. אתמול אבא ביקש ממני לשמור במגרש החניה. אמרתי שאין בעיה וביליתי 7 שעות במשמרת. הספקתי לקרוא קצת, לראות עוד פרקים של סטארגייט. הייתי קצת עייף בהתחלה אבל בסוף עברתי את הלילה ואת הבוקר ואני עדיין ער. האם כדאי לי לעבור בכלל לשעון של 48 שעות? לישון מעט יותר מהרגיל אבל רק פעם אחת ביומיים. אולי 10 או 11 שעות כל 48, האם זה יעבוד? ומה אני יעשה בשנה החדשה? דבר ראשון אני אעבור קורס צניחה חופשית. בתקווה יעסיקו אותי שם. אני אצטרך גם לעשות פסיכומטרי השנה. אולי אני אחזור למחנה קיץ עוד פעם, אם ירצו אותי, אולי לא. אני חושב על ללמוד קרימינולוגיה, מדע משטרתי. אבל אני לא יודע איך זה יעבוד ואת זה אני עוד צריך לברר, מה הקורסים ומה אפשרויות התעסוקה. שנה טובה, מוצלחת, פתוחה ורבת אפשרויות Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
ניו יורק בזריזות
הבוקר קמנו שוב באותה שעה (ואיתן התלונן שהצלצול המעורר שלי עושה לו התקפי לב) ואחרי ארוחת בוקר ובדיקת דואל מהירה יצאנו אל מזח 45 לבדוק עם אפשר לתפוס מונית מים. מסתבר שהמוניות מתחילות לעבוד רק ב-11 ולנו לא התחשק לחכות שעה אז התחלנו ללכת לאורך מזרח האי מנהטן לכיוון באטרי פארק. היינו אמורים לפגוש שם את החבורה באחת-עשרה.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
וושינגטון – עיר שצריך לחזור אליה
אז זהו, נגמר הטיול בוושינגטון. אני לא יכול להגיד שהתאכזבתי למרות בעיות ולמרות שלא הספקתי הכל. אני בהחלט צריך לחזור לפה עוד פעם כשאני אחזור פעם הבאה לארצות הברית.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
וושינגטון – עיר הגלריות
היום ניסיתי להתחבר לאינטרנט בבית ההארחה שוב ללא הצלחה. כך שלא יכולתי לקבל את התשובות שרציתי מהבית. בארוחת בוקר, אן-מארי ורות אמרו לי שכדאי לי ללכת למרכז אדבר-הייזי כי זה מה שיהיה מעניין. הם אמרו שהמוזיאון להיסטוריה הוא כמו כל מוזיאון להיסטוריה רק יותר גדול. יש הרבה כאלו והוא עדיין יהיה שם כשאני אחזור.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
וושינגטון – עיר הבירה
This seems to be the start of a very bad day. בהתחלה, החיבור לאינטרנט שהראה חוזק אתמול לא עובד בקומה השלישית. כנראה בגלל שהמשדר איפה שהוא במרתף. בבוקר, הקישור קרס לגמרי. כשירדתי לעיר על האופניים, כמעט נדרסתי כמה פעמים בגלל מערכת התנועה המחורבנת.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
וושינגטון – עיר האנדרטאות
את היום התחלתי… מאוחר. משום מה, השעון לא העיר אותי והגעתי לארוחת הבוקר באיחור. שם הסתבר לי שיש פה בחורה חדשה מצ’כיה בשם פטרה והיא חובבת אומנות. את האוטובוס לקחתי עד המקום הרגיל במשולש הפדרלי אחרי שביקשתי מרות, המנהלת הראשית פה, להישאר עוד יום. ירדתי ברחוב 12 והלכתי להשכיר אופניים. סידור לא רע, כפי שמסתבר.
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
Washington – City of Sights
The wake up call in this house is 7 in the morning, breakfast at 8. It’s all pretty nice. Like I said, a little bit more expensive but worth it. So far, I’m having a good time. I met the Chinesse girl who stayed here but she always seemed to be in the middle of an anxiety attack and I couldn’t understand much of what she said. Still haven’t figured out her name. Last night, after I came back from town, we sat down and had tea and cookies and I met Sarah and Sarah who are also staying here. One is Scottish, the other English. I played a game of Cannibal Pigmies with Anne-Marrie, one of the employees here, which I declared victorious on her part because it was too late and she was better off.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
וושינגטון – עיר מתוכננת מראש
היום הגעתי לוושינגטון אחרי אוטובוס לילה שלא היה כזה נורא, למען האמת. הצלחתי לישון קצת. אני לא בטוח כמה באמת ישנתי אבל כנראה שזה היה מספיק כי עכשיו חצות הלילה ואני עדיין לא כזה עייף. לא הייתי בטוח כל כך כשהגעתי כי ההוסטל שקיבל אותי היה השלישי ברשימה שלי. השניים הקודמים היו מלאים. פעם הבאה, להזמין מאוד מראש, במיוחד בערים הגדולות, במיוחד בתקופת החזרה ללימודים. בסוף גם חיפשתי את תחנת הרכבת בשני כיוונים הפוכים ממנה. אבל בסוף הגעתי למקום אחרי נסיעה ברכבת ובאוטובוס וגיליתי שלמרות שזה קצת רחוק, הגישה לא כל כך קשה. אחרי שקיבלתי סיור והתמקמתי בחדר, אחרי שניערתי קצת את הרגליים וסימנתי נקודות Wi-Fi על המפה, יצאתי בדרכי חזרה לעיר במטרה לראות את בית הקברות בארלינגטון ואת האנדרטה של המארינס. בהנחה שזה רק חצי יום, אני אלך הכי רחוק.
Posted in No Category by Eran with 6 comments.
איך להמר ו(לא)להפסיד (יותר מדי)
אחרי הדיווח של אתמול, המשכתי למפלי הניאגרה, לצפות בהם בחושך. הם נראים מאוד יפים מוארים בצבעים מקנדה אבל קיוויתי שיכבו אותם. לאי לונה קוראים ככה כי ממנו הערפל מהמפלים נמצא במצב כזה שעם ירח מלא מאחורה (כמו שהיה אתמול) אפשר לראות קשתות ירח. זאת אומרת, אם המים לא היו מוארים כל כך באכזריות. אז אחרי שנמאס לי לחכות למצב שהירח אולי כן יאיר את המים, הלכתי לאכול ארוחת ערב, בהארד רוק קפה. זה בהחלט מותג שצריכים ליבא לארץ. האוכל טעים, לא נורא יקר אם רוצים והמוזיקה מצויינת. כשסיימתי לאכול הסתכלתי מסביב יותר בעיון וראיתי גיטרה של איירון מיידן… גיטרה של ג’ימי הנדריקס ו… גיטרה של סטיב ואי! הם צריכים לשים שלט בכניסה: “של נעליך מעל רגליך כי המקום בו אתה דורך, קדוש הוא.”
Posted in No Category by Eran with 5 comments.