וושינגטון – עיר שצריך לחזור אליה
אז זהו, נגמר הטיול בוושינגטון. אני לא יכול להגיד שהתאכזבתי למרות בעיות ולמרות שלא הספקתי הכל. אני בהחלט צריך לחזור לפה עוד פעם כשאני אחזור פעם הבאה לארצות הברית.
היום אחרי ארוחת הבוקר, הלכתי לעשות כביסה – עניין יקר במעט. עד שהצלחתי להבין איך מוציאים אבקת כביסה ממכונת האבקות, מכניסים אותה למכונת הכביסה, מפעילים את מכונת הכביסה, מעבירים את הכביסה לייבוש ומקבלים בחזרה בגדים קצת יבשים, המאזן שלי ירד ב-4.5 דולר.
בסוף גם נכנסה איזו זקנה מיובשת שהתחילה לצעוק עליי שישבתי על מכונה כבויה. המבטא שלה היה כל כך נוראי שכל מה שהבנתי היה Fucking machine. וזה בכלל לא המקום שלה.
אחרי המפגש הזה, חזרתי לבית האירוח והתקפלתי מהחדר שלי לכיוון חדר הצוות שלמטה. שם השארתי את הציוד כשהלכתי לטייל בעיר. אתמול בחדשות, אמרו שירד גשם בלילה ויפסק בבוקר. כשיצאתי על האופניים כבר היו כאלו משקעים ברחובות שלא הספקתי לעבור 4 בלוקים לפני שהייתי רטוב כולי. אז חציתי בזריזות לרחוב 16 ורדפתי אחרי האוטובוס, להעלות עליו את האופניים ולסוע לעיר.
כשהגעתי, מיד החזרתי את האופניים לחנות והלכתי למרכז המבקרים, לבדוק דואר ולעדכן. כשסיימתי, ראיתי שיש לי רק רבע שע לפני הסרט במרכז ההנצחה של חיל הים. הגעתי לשם כמעט בול בשתיים-עשרה רק כדי שיגידו לי שיש טקס הענקה היום ואין סרט. אז רק הסתובבתי שם כמה דקות לפני שיצאתי החוצה. מה אתם יודעים? באמת יש מפה של העולם על הרצפה של האנדרטה. בערך.
בסביבות שתיים- עשרה וחצי עליתי על האוטובוס ולקראת אחת כבר הייתי חזרה בבית האירוח. ארזתי מחדש את כל הדברים שלי, אמרתי להתראות למארחים החביבים שלי, רות וקלייטון ויצאתי לכיוון התחנה.
אחרי ארוחת צהריים מעניינת ב-Union Station, הלכתי לתחנת האוטובוס ועם 4 דקות על השעון, התמקמתי לי במושב הכחול בדרך לתפוח הגדול.
הגעתי לתחנה בחצי שעה איחור. חבל היה לי על איתן שחיכה לי אז מיהרתי החוצה והתחלתי לחפש אותו ברחוב 42. אחרי דקה הוא וחבר שלו, נבות, הגיעו ומתברר שהאוטובוס שלהם מג’רזי גם איחר. כמה נחמד. אז נפרדנו מנבות שם ולקחנו את הרכבת התחתית לתוך גרינוויץ’ וילאג’ לדירה של ידידה של אמא של איתן. שם התארגנו על מקום לישון, היכרויות, דואל וסרט לפני שהלכנו לישון באמת.
למחרת קמנו בסביבות תשע בבוקר ויצאנו מהדירה באזור 10:00. ב-11:00 הגענו ל-Union Square לפגוש את נבות שוב. התכנון היה ללכת ל-Salvation Army לבדוק את הציוד אבל איך שהוא המשכנו ללכת בגשם בברודווי. מצאנו את עצמנו בחנות למוצרים מערביים ישנים, בחנות למוצרים צבאיים (עוד יותר משעשע) ואחר כך בחנות בגדים גדולה.
מה הקטע הטוב? הם אתמול היו בניו-ג’רזי לקנות בגדים ואיתן מצא מעיל גשם מצוין בשני חלקים עם חיצוני חסין גשם, פליס וכובע ופנימי פליס כפול, מאוד שימושי ב-40 דולר. אני מצאתי מעיל בשלושה חלקים עם חיצוני חסין גשם, פליס וכובע, פנימי חסין גשם ופליס ושאפשר להוריד לו את השרוולים ולהשאיר רק ווסט. מאוד מגניב ב-30 דולר.
משם המשכנו לטייל. חיפשנו חנות שעונים ולא בדיוק מצאנו. ראינו את אזור התאומים והוא חסום לגמרי. מצאנו חנות שנקראת J&R שהיא חנות אלקטרוניקה וציוד דומה ענקית אבל לא מצאתי שריון רק חצובה בשביל המצלמה שלי.
המשכנו לטייל בגשם, אכלנו במסעדה סינית בצ’יינהטאון שלא הייתה מי-יודע-מה אבל עוד לא הקאתי. אכלנו גלידה סינית שהייתה יותר טעימה והמשכנו לטייל בגשם. חוץ מזה לא עשינו הרבה.
אחרי שויתרנו על ה-Salvation Army להיום בגלל שכנראה מאוחר מדי, וגם ראינו מופע ברייקדאנס ברכבת התחתית, נפרדנו מנבות וחזרנו לדירה. שם התארגנו מחדש ליציאה החוצה. התחלנו במחשבה שנפגש עם כמה בנות בדרך אבל הם נתקעו בתנועה ולא הגיעו. התחלנו לחפש מקום לבלות קצת. לא הצלחנו למצוא את מה שחיפשנו אבל מצאנו פאב חביב עם במת סטנד-אפ במרתף. אז ראינו את המופע וחזרנו לדירה לישון.
יום שבת, בתכנון לפגוש מישהי שאיתן מכיר וחברים שלה. קמנו בשמונה וחצי ואחרי שהתארגנו יצאנו לכיוון Port Authority. בעשר הגענו לשם ומצאנו את מורן, אורטל וליאור בפינה. אחר שיצאנו, חזרנו לרכבת התחתית ונסענו למוזיאון הגוגנהיים. זה מוזיאון אומנות. רוב הציורים הייתי אומר עליהם “איזה יופי!” ותולה אותם על המקרר לשבוע. חלק היו יצירות ארכיטקטיות לא רעות. לא בילינו שם הרבה זמן.
שם גם פגשנו את שרי ויצאנו לחצות את Central Park לחפש חומוסיה ישראלית אמיתי בשדרת אמסטרדם. את Hummus Place מצאנו מעט צפונית לרחוב 74. החומוס היה טעים וממלא, אבל רואים שהשירות לא מקצועי. המחשבה עלתה שהעובדים שם לא חוקיים. לא יודע.
בשתיים נפרדנו משרי והמשכנו לכיוון הפארק. בסוף מצאנו את עצמנו במוזיאון המטרופוליטן לאמנות. שם היו כמה דברים יפים, אחרי שעזבנו את האמנות האפריקאית והמודרני ועברנו למאה ה-19 והחרבות. יצאנו משם והלכנו לחפש גלידה בפארק ולהתחרדן קצת. לימודים מוקדמים במגמה הסולארית.
מהפארק יצאנו לרכבת אותה לקחנו עד רחוב 34 ויצאנו החוצה אל מייסי’ס. הם טוענים שהם החנות הכי גדולה בעולם. ברוחב 50 מטר, באורך של בלוק שדרה ובגובה של 9 קומות, עדיין לא ראיתי מתחרה ראויה. אחרי זה התחלנו לשוטט.
שיטוט הסתיים לקראת 21:00 ואז חזרנו לדירה. עצרנו לקנות ירקות ולארוחת ערב איתן הכין סטייק והמבורגר כשאני חתכתי סלט דק. דיברנו בעיקר על שטויות שעשינו בעבר וקבענו לפגוש את החבורה שוב למחרת.
מה למדתי בגן היום: ניו-יורק בנויה בצורה דומה לוושינגטון אבל עם מספור בתים שונה.
הרעיון היומי: מה יחשוב ואיך יתנהג בן-אדם שמומחה ומיומן בחלומות צלולים, בעולם שבו פתאום חלומות מתגשמים?
Posted in No Category by Eran with comments disabled.