קאמינו דה סנטיאגו – החלק של הלבד
2015-10-01 הימים הבאים לא מכילים תיאור טקסט בגלל שכל הנושא הזה התעכב ואז לא השלמתי את זה ועכשיו אני כבר לא זוכר את הכל. על זה אני כן חייב להגיד משהו: זה המקום בו עצרנו למנוחת לילה ואחותה של מעין וחבר שלה היו בקומה העליונה. הוא נשען על המעקה של המרפסת והמרפסת קרסה. הוא קיבל טיפול ויצא בסדר אבל זאת לא הייתה חווייה נעימה והשאיר דיי את כולם עם טראומה ממרפסות.
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
קאמינו דה סנטיאגו – אחרי הקתדרלה
2015-09-27 יצאנו רק שלושתנו מוקדם בבוקר מסנטיאגו דה קומפוסטלה בעקבות המשך הנתיב. לקח לנו קצת זמן למצוא את הדרך החוצה מהעיר (זה תמיד קשה יותר בערים) אבל בסוף עלינו על הנתיב הקטן שאמר פיסטרה. טיפסנו על הגבעה השכנה וצפינו על העיר מבחוץ. בדרך גם ראיתי במו עיניי מה קורה כששי נתקל במכשול “שאי אפשר לעבור” עם אופניי ידיים. המנדט ליום הזה היה בשבילי להתקדם בקצב שאני רוצה כי מעין רצתה בעיקר לעשות את זה עם אבא שלה ואני רציתי לראות למה אני מסוגל. התקדמתי וחיכיתי והתקדמתי וחיכיתי. עד שהגיעה דרך עם המון אבנים גדולות. דבר כזה בבירור מאט את שי אבל אני מתקדם הכי בקלות כשאני יכול לעשות את זה מהר. אז התקדמתי מהר ועצרתי בסוף העלייה הגדולה עם האבנים. ידעתי שייקח למעין ושי עוד זמן אז תהיתי אם לחכות או לא. אחרי הבן אדם השלישי שאמר לי שראה אותם מתקדמים אז המשכתי. מצאתי אכסניה באמצע שום מקום והצלחתי להתחבר לרשת שלהם כדי לשאול מצב. המשכתי עוד עד המסעדה בסוף השביל ושם התחברתי שוב וחיכיתי. הם הגיעו אחרי כמה דקות ומשם המשכנו חצי כביש חצי שטח דיי ביחד עד הסוף. עברנו ערים וכפרים ומפל כל כך מגניב שכשסיפרנו עליו לשאר אז הם קפצו לאוטו לחזור לראות אותו. טיפסנו וירדנו עד שכבר ממש התקרבנו לעיר היעד. שם הייתה עלייה אחרונה שאני טיפסתי מהר והגעתי לעיר. לפני שהספקתי להתחבר לרשת מקומית כבר ראיתי את יפה וקיבלתי הוראות להגיע למלון. מעין ושי הגיעו כמה דקות אחריי ואז נכנסנו והתמקמנו. נשנשנו משהו בקפיטריה שהגישה רק כריכים קרים ואז קפצנו לסופר ממול לקנות מילקי לקינוח. Continue Reading →
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
קאמינו דה סנטיאגו – הלאה ומעבר
2015-09-26 שי, מעין ואני יצאנו מוקדם על הבוקר וניסינו למצוא את הדרך החוצה מהעיר. אחרי כמה ניסיונות כמעט מוצלחים, מצאנו את היציאה ואת השביל. אחרי העיר הוא הפך לדרך כפרית קטנה ואז לדרך עפר ואז לשביל בין העצים. עברנו כמה מכשולים וכמה עליות ומצאנו את עצמנו מסתכלים חזרה אל העיר ממרום הגבעה הראשונה. מעין אמרה שהיא רוצה לרכב עם אבא ושאני יכול לרכב בקצב שלי אז התקדמתי קדימה מדי פעם. ומדי פעם חיכיתי. באחד הכפרים אחרי סנטיאגו, נתקלנו בדרך מלאה אבנים גדולות. אני עברתי אותן. זה לא היה קל אבל השארתי את מעין ושי מאחוריי. בסוף העלייה הגדולה עם האבנים עמדתי וחיכיתי. כי היא הייתה עלייה קשה אבל ידעתי שהם כבר הסתדרו בלעדיי. באותה מידה דאגתי וידעתי שאני לא ממש צריך לדאוג. אז אחרי שקיבלתי דיווח מהולכים אחרים ששי ומעין כבר עולים את העלייה, ידעתי שהם יצליחו. ואם זה לגמרי בלתי אפשרי אז יש כביש ליד. המשכתי. רכבתי בין חוות וליד כפרים. הצלחתי להשיג קצת אינטרנט מאכסנייה באמצע שום מקום ושלחתי הודעות לבדוק מה קורה. בסוף הדרך הכפרית הגעתי למסעדה בה עצרו הולכים בשביל לנוח. התחברתי לרשת שלהם ובדקתי מה קורה. שי ומעין הצליחו לעבור את העלייה והם בדרך – מרחק של 10-15 דקות. אז התיישבתי לנוח קצת וחיכיתי. הם הגיעו, שי המשיך, מעין גם עצרה לשתות מיץ תפוזים ויצאנו לדרך שוב. מצאנו כפר קטן עם נהר ומפל יפהפה, השגנו את שי שוב, עלינו על דרך יער, דרך שדות, עלייה מאוד עלייתית וירידה בהתאם, הדרך הראשית ואז שוב דרך צדדית של עיירה ואחרי שמיהרתי בעלייה בזמן שמעין ושי לקחו קיצור Continue Reading →
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
קאמינו דה סנטיאגו – עוד יום מנוחה
2015-09-25 מכיוון שבאופניים אנחנו מתקדמים בערך פי שתיים מהר יותר מההולכים אז הפעם חיכינו יום בסנטיאגו עד שכולם הגיעו. בינתיים, הלכנו למיסה… בקתדרלה… ביום כיפור… היה מעניין. :-) לאחר מכן, הלכנו לחפש את התור לקבלת התעודה על סיום המסלול. מעין, אחרי הכל, עשתה כמעט 300 קילומטרים באופניים ודאגה לסמן זאת בתחילת וסוף כל יום. אז מצאנו את משרד הצליינים המקומי וראינו תור של שעה שנשפך אל הרחוב. אז הלכנו לשבת קצת, לשתות משהו ולנוח. בזמן שאני חזרתי לנוח צהריים במלון, מעין נכנסה לתור. שעה לאחר מכן, הלכנו אני וההורים לחפש אותה ולראות מה קורה. מה שקרה הוא שמעין התקדמה קצת, מצאה מישהי שפגשנו בדרך יום קודם והתיידדה עם עוד שתי גרמניות נחמדות על הדרך. זאת אומרת, שעה ממוצעת בחיים. עם תעודה ביד, חזרנו למלון לחכות לכולם ואז התארגנו לארוחת ערב במסעדה טבעונית כדי שיהיה ליותר מה לאכול. ובזאת סגרנו את הבילוי בסנטיאגו.
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
קאמינו דה סנטיאגו – החלק של סנטיאגו
2015-09-25 קמנו בבוקר ואכלנו ארוחת בוקר קלה. שי מהר יצא לדרך בזמן שאנחנו לקחנו קצת יותר זמן ויצאנו כמעט שעה אחריו. ציפיתי שנשיג אותו עד הצהריים. בינתיים עברנו דרך עיירות וכפרים, פגשנו הרבה אנשים מעניינים וכבשים ואפילו מצאנו חברים שלא ידעתי שנמצאים פה. עמית, חבר שאני מכיר מהטכניון ובעיקר דרך ירון ורומן, עושה את הקאמינו עם אחותו הקטנה. אז דיברנו, קבענו להיפגש במדריד בסוף החודש ואחר כך גם עצרנו לנשנוש צהריים ביחד. אז גילינו שהיא רוצה להיכנס לתחום התכנות אז מעין הסבירה לה על She Codes ואני מאוד מקווה שהיא תלך, אם לשפוט לפי כמה שמחה זה עושה את מעין. היה קצת טיפוס אחרי, עד שהגענו לפסגה הגבוהה אבל אז זה היה בעיקר בירידות אז היה מאוד כיף, וכמובן, גם הרבה דברים לצלם. לבסוף הגענו גם לסנטיאגו דה קומפוסטלה. קצת הסתבכנו עם הנתיב בתוך העיר אבל הצלחנו להגיע לאן שסימן לנו שי שכבר הגיע שעתיים לפנינו. אבל GPS הוא מה שהוא והחטאנו בכמה מטרים ולא ראינו את המלון עד שההורים הגיעו והצביעו עליו. היה קצת סיפור עם להביא את האוטו ולפרוק אותו כי המלון, טכנית, בתוך העיר העתיקה אבל בסוף הסתדרנו למרות שעשיתי טיול קצר עם יפה כדי למצוא חנייה. המלון היה מאוד מגניב, אכלנו ערב במסעדה לא משהו אבל אחרי זה מצאנו “מפעל” שוקולד קטן וחמוד וקינחנו בשוקו מדהים.
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
קאמינו דה סנטיאגו – האופניים קדימה
2015-09-25 התחלנו את היום מוקדם בבוקר. יצאנו כל המשפחה ביחד בקצב צעידה. הלכנו דרך כמה העיירות הראשונות כולם ביחד. שי בעיקר התקדם בקצב שלו כשאני ומעין לפעמים עוקפים ולפעמים מחכים. הלכנו כולם כשעה ומשהו עד שעצרנו לארוחת בוהריים בבית קפה גליציאני על הדרך שם הפצצנו את הגליציאני המסכן עם דרישות לשמונה כריכים, קפה ותה. לקח קצת זמן לקבל הכל אבל היה טעים. משם התפצלנו. אני ומעין המשכנו בקצב שלנו, לפעמים משיגים את שי ולפעמים הוא משיג אותנו. ראינו הרבה מקומות יפים ומגניבים שלצערי לא הצלחתי לצלם כי אחרי התמונה הזאת, הטלפון שלי מת. לא ניסיתי להפעיל מעקב אחרי הנתיב שלנו אחרי זה. אבל עברנו אזור מאוד מיוער, ראינו הרבה כבשים, באיזה שהוא שלב, כשכבר נהיה מאוחר אז עצרנו לנוח ואני עצרתי לנמנם ואז שי השיג אותנו שוב. ככה עושים טיול רגוע בספרד. בסוף מצאנו את עצמנו בתחתית ההר, במה שהיה אמור להיות חצי המסע של אותו יום אבל כנראה שלא כללנו בחישוב את ההתחלה האיטית יותר וכשהגענו כבר היה דיי מאוחר ואנחנו היינו גמורים. בהחלט גמורים מספיק בשביל לא להתחיל לטפס לארזואה. אז ביקשנו איסוף, דיברנו עם זקן אירי מעניין באותו הזמן, הוא הזמין אותנו לבוא להגיד שלום בפעם הבאה שאנחנו באזור ואחרי זה דילגנו קדימה לפדרוזו. המלון היה נחמד. אכלנו ערב בפיצריה ליד שם אכלתי את אחת הפיצות הכי טובות שאני זוכר ושתיתי את אחד הלמברוסקואים הכי גרועים.
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
קאמינו דה סנטיאגו – פיצוי על התחלה קשה
2015-09-25 היום השני שלי בספרד הגיע אחרי יום מנוחה במסלול. הוחלט לדלג על המקטע הבא ולכן ארזנו הכל ונסענו לפאלאס דה ריי. אז נסענו לפאלאס דה ריי, מצאנו את האכסנייה, הכנסנו את עצמנו פנימה והלכנו למצוא משהו לאכול. נחנו קצת, ראינו את הפרק שפספסנו של גב האומה ואז ארבעת ההולכים הנוספים הגיעו, מה שלא ציפינו שיקרה, והמשפוחה התאחדה שוב. לא עשינו הרבה באותו היום אבל, מבחינתי, זה הכי כיף כשכולם ביחד.
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
קאמינו דה סנטיאגו – מתחילים ללכת
2015-09-23 התחלנו ללכת מפאלאס דה ריי כולנו ביחד. זה היה בערך בשמונה בבוקר. שמונה בבוקר בספרד שווה ערך לכשש בבוקר בארץ רק באמת קר. אני לא יודע מתי אתם ראיתם לאחרונה את רצועת ונוס בשמונה וחצי בבוקר אבל התשובה שלי לזה היא לא. הלכנו כל המשפחה, זאת אומרת שרוכבי האופניים בעיקר חיכו והאיטו. אבל המדיניות שלי היא שכמעט כל דבר שטוב לעשות אז טוב יותר לעשות ביחד. וככה עשינו כמה שעות עד שעצרנו לארוחת צהריים מוקדמת בבית קפה קטן. התנפלנו על הגליציאני המסכן שמונה איש, שלושה סוגי משקאות חמים וארבעה סוגי כריכים. נגיד רק שלקח קצת זמן עד שכולם אכלו והיו יכולים לצאת. כדור תמונה (הערפל הוא לא רק שגיאות לכידה)! לא הרבה אחרי, החלטנו להתפצל. ההולכים הלכו ורוכבי האופניים המשיכו קדימה. ולא הרבה אחרי זה, כנראה בגלל שניסיתי להפעיל מעקב פעילות ולצלם תוך כדי, מת לי הטלפון. אני ומעין המשכנו הכי מהר קדימה. אבל לא באמת מיהרנו. רק התקדמנו בקצב האופניים. אז בירידות זה ממש קל וכיף ובעליות… מסתדרים. באיזה שהיא נקודה גם החלטנו לעצור לרגע כדי לאכול וכדי שאני אוכל לנוח צהריים. וכשקמתי, מעין רצתה מיץ תפוזים. ועד שהספקתי לארגן את הספרדית שלי לכיוון משהו שדומה לשתי כוסות מיץ תפוזים אז אבא שלה השיג אותנו. אז המשכנו לרכב ביחד כשכל אחד עוקף את השני כל כמה זמן. פגשנו אנשים מעניינים, ראינו מקומות מגניבים (הטלפון שלי מת אז אין תמונות) וחצינו כמה ערים וכמה גבעות. אבל כשהגענו לריבאדיסו וכבר נהיה מאוחר הבנו שאולי לא נספיק לסיים את שני המקטעים שתכננו באותו יום. אז חיכינו לשי שיגיע במחיאות כפיים ותרועות “מאמה מיה!”. Continue Reading →
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
קאמינו דה סנטיאגו – התחלה קשה
2015-09-20 ביום שישי בבוקר ארגנתי את הדברים האחרונים שאני צריך, ארזתי את התיק, סידרתי קצת, הכנתי את הבית בשביל חן שבאה לשמור על מוצארט. הסברתי לה כל מה שיכלתי לחשוב שצריך לגבי הדירה ומוצארט ואיך שהוא שכחתי את הדבר הכי חשוב: הסיסמה לרשת. וכשיצאנו להוציא את מוצארט אז שכחתי שאת המפתח כבר שמתי בתיק ולא לקחנו את המפתח השני. אז הקפצתי את בעל הבית שלנו לעזרה והוא, כמו סופר גיבור, זינק לחלץ אותנו מהצרה. אחרי הכל הצלחתי להגיע לרכבת עם כמה דקות הפרש. המעבר בשדה התעופה היה קל ממה שחשבתי אבל כשהגעתי לטרמינל, סיפרו לי שכבר לא מגיע לי להיכנס לטרקלין דן. :-( בסוף אכלתי בבורגר ראנץ’. נו, טוב. הטלפון שלי כבר לא ממש תפקד אז הייתי צריך לכבות אותו לטיסה. נאלצתי להסתפק בלנמנם ולקרוא ישראל היום משומש (פתרתי את הסודוקו הבינוני אבל הצלחתי לדפוק את הקשה). והאוכל בטיסה היה בסדר. לא מי יודע מה. הנופים היו סבבה. יצאתי משדה התעופה במדריד בזמן שיא, הטענתי קצת את הטלפון והלכתי לחפש את הרכבת לתחנת רכבת. עם שעתיים לפניי, הנחתי שיש לי מספיק זמן. מה שלא הנחתי הוא שיש שביתת רכבות. אז לקח לי קצת זמן למצוא את תחנת הרכבת, לקח קצת זמן להגיע לשם, רק אז אמרו לי שיש שביתה והרכבות אולי מאחרות, לקח קצת זמן להשיג כרטיס למטרו (שהייתי יכול לקחת שתי תחנות קודם) וכשהגעתי לתחנת קישור, לקח לי זמן למצוא את הרכבת הנכונה, כנראה פספסתי אותה בדקה או שתיים, ועד שהשנייה הגיעה לתחנה הסופית, ועד שהספקתי לרוץ לרציף, הגעתי בדיוק בזמן בשביל לראות את הרכבת עוזבת את התחנה. לאחר Continue Reading →
Posted in Maayan, Me, No Category by Eran with comments disabled.
החופשה בספרד
באיחור משהו, אני הולך לפרסם, לאורך הימים הקרובים, את מה שכתבתי לגבי החופשות שלנו שעוד לא שיחררתי. אז זה הולך להופיע כאילו זה קרה עכשיו אבל זה בעצם לפני כמה שנים. אני אוסיף בראש כל רשומה את התאריך שבה היא הייתה אמורה לצאת.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.