יום חמישי – Mind the Gap

2016-05-20

היום גם היה יום של חידוש מצברים. אז קמנו, אכלנו, ואז חזרנו לישון עוד קצת. יצאנו מהחדר רק באזור 12:00 וכיוונו ישירות אל ה-Gap of Dunloe. זאת הייתה המטרה הראשונה והעיקרית שלנו להיום. רק לאחר מכן, תתברר שזאת הייתה המטרה היחידה. כי לקח לנו קצת זמן למצוא את הכניסה (השילוט לא הכי דייקן) וכשמצאנו אותה גילינו שאי אפשר לעשות את השביל הזה באוטו כמו שרצינו.

כי, כפי שאפשר לראות מהתמונות, הדרך בתוך העמק הזה היא מאוד צרה ומפותלת ולפעמים גם לא הכי טובה. אז, עקרונית, אפשר לעשות את זה עם אוטו, אם מגיעים מהצד השני ומספיק מוקדם אבל עדיין יסתכלו עליך בעין לא יפה כי המקומיים ממש לא אוהבים שעושים את זה. כשאנחנו עברנו שם, אז עברו אותנו כמה מכוניות. וזה אכן היה מעצבן על דרך שבקושי מספיקה לסוס וחצי.

בכל מקרה, זה מקום מדהים ביופיו ומאוד מיוחד. מדובר בעמק צר וארוך, מלא אגמים ושדות ומבני סלע מעניינים, מוקף בהרים גבוהים משני צידיו וזה גורם לכך שכשמגיעים לפתח הצר של העמק, לקראת הסוף, הרוח נושבת כמו על פסגת הר גבוה.

הבעיה הייתה היא שעשינו את כל זה על גבי כרכרה נמשכת על ידי סוס. אין לי שום דבר להגיד כנגד מר בראון. הוא היה מאוד נלהב ומוכשר כשזה מגיע למשיכת כרכרות. אבל הטלטולים של התנועה של תא נסיעה שציר אחד שלו הוא גלגלים על הרצפה וציר שני הוא סוס דוהר ממש לא עשו לי טוב. הייתי חייב לצאת במהלך הסיור, מתי שהיה אפשר, כדי ללכת ולהרגיע את הבטן.

ואז הגיעה הנסיעה חזרה שהייתה מהירה יותר והרגישה כמו עשרים רכבות הרים בבת אחת. בקושי שרדתי עד מגרש החנייה. כנראה שלא צריך להסביר שמעין נהגה מאותו הרגע. אני הרגשתי כאילו אני בקושי מסוגל ללכת. בכל מקרה, הלכנו לראות גם מה זה ה-Auld Sweet Shop (חנות ממתקים עתיקה שעוברת מדור לדור ונראית מאוד קלאסית בעיצוב שלה) וגם מה זה The Handy Stores (חנות מזכרות סטנדרטית).

אחרי זה פשוט חזרנו חזרה לחדר לנוח.


Posted in Maayan, No Category by with comments disabled.