מילאנו – שווקים ופיקניק
18:00. נחים בדירה אחרי רוב היום.
אתמול הגענו ברכבת למילאנו. אחרי כמה החלפות מצאנו את הדירה בה נהיה במילאנו. זה מין דופלקס מינימלי שגרם לי לחשוב שבעלת הבית ממש צריכה השלמת הכנסה אם היא נותנת לנו את המיטה הגדולה והטובה בדירה כזאת.
התארגנו קצת ויצאנו לחפש קצת זבל למלא את הבטן לפני השינה. תכננו קצת את מחר והלכנו לישון.
התכנון היה לקום מוקדם אבל השכמה לחמש התאחרה לשש ובסוף יצאנו רק אחרי שבע. רצינו לבקר בשני שווקים והמרחק ביניהם, ובינינו לראשון היה דיי גדול. חשבנו על כמה התעללנו ברגליים שלנו אתמול ועל זה שלמילאנו יש מערכת מטרו לא רעה ועשינו כרטיס משולב דו יומי.
הסתובבנו בשוק הראשון, קצת ללא מטרה, לא מחפשים משהו מיוחד. ואז אני מצאתי שזיף. שזיף שגרם לי לשחזר בראשי את הסצינה המפורסמת מקרוקודיל דנדי הראשון. ואז מעין מצאה בננות שעוררו בה את התחושה ההפוכה. אז התחלנו לחפש מרכיבים לפיקניק. קנינו יין מקומי תוסס ומתקתק. קנינו גבינת עיזים יפה. מצאנו דוכן דבש מעניין וקנינו דבש שוקולד. כן, מתברר שיש דבר כזה. קנינו ירקות ולחם (מתישהו גם עברנו לשוק השני) ונקניק. הלכנו קצת הרבה אל שער הניצחון והפארק שמאחוריו שם התמקמנו לפיקניק.
אכלנו, נהנינו ואז הסתובבנו קצת בטירה ויצאנו לחפש את הגלידריה הראשונה המומלצת של מילאנו. מפעל הגלידה של מילאנו נמצא קצת רחוק וקצת בצד אבל הגלידת שוקולד אקסטרה מריר וגלידת הבית שלהם היו נהדרות. בהחלט מומלץ.
משם חזרנו לנוח קצת כי עדיין היה לנו תיק מלא דברי פיקניק כבדים ורצינו לנוח.
5:50. אני כותב בזמן שכולם ישנים.
נחנו כשעתיים שעשו רק טוב לגב ולרגליים שלנו. ישבנו שנינו לכתוב את מה שעשינו, שזה היה מאוד נחמד, והתארגנו לצאת. מטרו אחד לכאן ומטרו אחד לשם ומצאנו את עצמנו שוב באזור השוק בן ביקרנו בבוקר, הפעם בחיפוש אחר המסעדה שרצינו.
מתברר שלאיטלקים יש מאכל מגניב שנקרא פיאדה (פ דגושה ונא לקרוא במבטא איטלקי). זה מין כריך טורטיה מלא בכל טוב אז אכלנו כזה עם נקניק וגבינה, עגבניות, עלים ירוקים וקישואים. זה מרגיש כמו אוכל זבל מהיר אבל זה עשוי במקום מחומרים טובים וטריים והעגבניות נהדרות והדבר הזה עולה בערך 22 שקל והוא ממלא. איך לא הביאו את זה לארץ עדיין? אחרי זה גם אכלנו פיאדה נוטלה לקינוח וצפינו באנשים הנחמדים והמגניבים האלו מכינים בשמחה ואדיבות את האוכל הטעים ועדיין דיי בריא הזה.
משם יצאנו לטייל לכיוון התעלות ו”אזור חיי הלילה” שהיה בשיפוצים ברובו אבל מצאנו את הכנסייה הגדולה שם, שנראתה יפהפייה בלילה, ואת העמודים שלידם ועליהם יש, כנראה, התכנסות תמידית של צעירים חוגגים. אבל אחרי הטיול שנינו כבר היינו גמורים ובקושי הספקנו לחזור למיטה לפני שנרדמנו.
נ.ב. משהו אחד שעדיין מציק לי הוא שכל הזמן אני מרגיש מיובש. אנחנו שותים ואחוז הלחות דווקא יחסית גבוה אבל איך שהוא אני נורא צמא והשפתיים שלי מתייבשות.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.