קומו על הים
22/09/2014, 12:00. קמנו מוקדם, בערך בשש. אכלנו ארוחת בוקר קלה בדירה. מצאתי שם חטיף ופל איטלקי מגניב. יצאנו לדרך בחיפוש אחר חנות סלולרית אחרי שלא היה לנו זמן בשדה התעופה. חנות הראשונה שמצאנו הייתה סגורה. כי הם פותחים רק בתשע וחצי. אז הלכנו לטייל. ראינו פיאצות, בסיליקה, דואמו והסתובבנו ברחובות הצרים של קומו העתיקה מוקפת החומות. אכלנו מאפים קטנים וגדולים ואז ניסינו למצוא את החנות שוב אבל מארבע החנויות שכתובות באתר שלהם, שלוש מהן לא קיימות או, לפחות, בלתי נראות. אז חזרנו לחנות הראשונה. ואז גילינו שהיא סגורה ביום שני בבוקר. לא הייתה לנו ברירה אלא ללכת ולחזור בערב. יצאנו לדרך לכיוון הרכבל והמגדלור ועכשיו אנחנו יושבים על שפת האגם, בוהים בתיירים ברווזים ומטוסי ים.
16:00. יושבים בפיצריה קטנה באמצע העיר העתיקה. אוכל פיצה עם בייקון. יאם! אני חושב שמגיע לנו אחרי שעלינו את ההר עד המגדלור של וולטה. קצת התאכזבתי כי ציפיתי שתהיה תצוגה אבל הוא היה סגור. בכל מקרה, הנוף לגמרי שווה את זה.
19:40. על הרכבת למילאנו. אחרי הפיצה, הלכנו לחפש את המוזיאון של אלסנדרו וולטה. בתור חובב פיזיקה, עניין אותי המאפיין של “מקום הולדתו של ממציא הסוללה והוולט”. אבל כמו המגדלור, גם המוזיאון היה סגור. למרות שהיה מולו שלט שאמר שהוא פתוח. לא היה מה לעשות. הלכנו אל החוף, צילמנו ברבורים והתיישבנו לנוח קצת.
לאחר המנוחה, בחנו את המפה וגילינו שהחנות הסלולרית החמישית בקומו נמצאת לא רחוק. קיווינו מאוד שהיא אכן קיימת וגם פתוחה ויצאנו לדרך. בסוף גילינו שהיא גם קיימת וגם פתוחה ומעין הרכיבה איטלקית יציבה מספיק מספרדית ועוד כמה חלקי ידע, בשביל לקנות שני כרטיסים עם תוכנית מידע כדי שנוכל לגשת למפות הטיול שבנינו. ניסינו לחפש בית קפה אבל בסוף סיכמנו על בית הגלידה והשוקולד שבכניסה לעיר העתיקה. שם ישבנו לאכול את הגלידה הראשונה שלנו באיטליה. לא שמתי לב למרקם שונה אבל בהחלט היה טעים.
חזרנו חזרה לדירה לאחר שסיכמנו, מבחינתנו, את קומו. אמרנו תודה רבה לדאריו על האירוח, אספנו תיקים והלכנו לרכבת. סיכום נוכחי: כל דבר פה, לפי שער החליפין בו אנחנו העברנו לאירו, זול בכ-20 עד 50 אחוז לעומת המחירים בארץ. לא יודע אם זה ישתנה, עכשיו כשאנחנו עוברים אל אחת הערים הגדלות יותר אבל בינתיים אני מופתע לטובה.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.