Mass Effect
חיכיתי הרבה עם הביקורת הזאת. אולי יותר מדי. כי כמה שזה נשמע מוזר, קשה נורא לכתוב ביקורת עניינית על משחק שכל פעם שהנושא שלו עולה אני יכול רק להלל ולשבח אותו. אבל אני אשתדל.
תצוגה: המילה הראשונה שעולה לי בראש כשאני חושב על Mass Effect היא “סינמטי”. לשחק ב-Mass Effect זה כמו להיות הגיבור של סרט פעולה גרנדיוזי. וכל אלמנט שבו, מהדיאלוגים, דרך התפאורה ועד זוויות הצילום, נודף את זה.
יחסית להיום, כשיש משחקים כמו The Witcher 2, המנוע של Mass Effect נראה קצת מיושן. מה שצריך לזכור הוא ש-The Witcher (הראשון) התבסס על Mass Effect ורק לאחרונה היה לי מחשב מספיק חזק בשביל לשחק אותו. כך שגם היום, הגרפיקה של Mass Effect לא מאכזבת.
בנוסף לזה גם עיצוב השלבים לא נופל הרבה באיכות. אמנם הפלנטות לא כל כך מרשימות בפרטים, העצמים קצת בלוקיים וחדים ולא מקבלים לחקור כל חלק בתחנה המהווה את בירת הגלקסיה אבל מה שרואים נותן את התמורה והדמויות נראות נהדר.
אני כן חייב להתלונן קצת על עיצוב השלבים. כל מתקן אליו נכנסים נראה כמעט אותו הדבר, מבחינת מבנה ועיצוב פנים, לא משנה לאיזה גזע הם שייכים, והם גם לא נראים יותר מדי הגיוניים (איפה הצוות ישן? ואיפה השירותים?) אבל זה מספיק בשביל שיהיו מסדרונות דרכם נלחמים ובמקומות הקריטיים לסיפור יש הרבה יותר פירוט.
בנוסף אני צריך גם לתת פה למלחין ג’ק וול ציון לשבח על אחד הפסקולים הטובים ביותר למשחק ששמעתי ול-Faunts שאת שיר הסיום שכתבו כבר צירפתי לאוסף הפרטי שלי.
ואסיים עם אחד המאפיינים שדאגו מאוד להדגיש ב-Mass Effect: יצירת הדמות בהתחלה. מאפייני הפנים שבוחרים לשפרד שלכם לא ממש ישפיעו על התנהלות המשחק אבל אני תמיד מעריך שאפשר באמת להגדיר בעצמך (עד רמת חופש מסוימת) איזו דמות בדיוק תשחקו ומה תראו על המסך. גם אם הסיפור נשאר פחות או יותר איך שהוא.
סיפור: כי למרות שבתחילת המשחק ניתנת האפשרות להגדיר את הרקע של הדמות, בין אם היא ילידת ארץ או פרחחית חלל, היא עדיין תהיה הגיבורה שהצילה את מושבת שאנשי. אבל, בתור CRPG שמכבד את עצמו, Mass Effect מאפשר לבחור מקצועות לדמויות. שזה טוב אבל לדעתי לא נורא מאוזן ויותר משפיע על דרגת הקושי מאשר על אפיון המשחק. עדיף להתמקצע בדבר אחד ולא להתפזר על תחומים. זאת דעתי לאחר ששיחקתי סוג של לוחם עם כוחות מיוחדים ולא ממש קיבלתי לוחם וגם לא ממש כוחות מיוחדים.
בכל זאת, ברגע שיוצאים לדרך, הסיפור של Mass Effect מרתק ומרשים ויוצא אופרת חלל ראויה לשמה. סיפור שנמתח מצד אחד של הגלקסיה לצד השני ומעבר ומערב מגוון גזעים שונים עם אינטרסים, חיבה ושנאה משלהם ואיום אחד משותף שאף אחד לא באמת מאמין בו. בתור שפרד נדרשת התמדה נגד אלף ואחד גורמים שיגידו לכם שאתם טועים ולא ראוים ומתקבלים חללית אחת וצוות אחד שיעשו הכל כדי להשלים את המשימה, כל אחד מסיבותיו שלו. ואני ממליץ מאוד על לדבר איתם ולברר.
על מנת להסביר את אחת התמונות המצורפות למעלה, Mass Effect לא היה המשחק הראשון שאיפשר להיכנס ליחסים רומנטיים עם דמויות אחרות במשחק אבל הוא אחד הראשונים, למיטב ידיעתי, שלא הגביל את השחקן בכיוון אליו הוא רוצה ללכת. ולכן, ב-Mass Effect ניתן ליצור יחסים רומנטיים הומוסקסואלים. וזה נושא עליו הוא חטף הרבה ביקורת. וחבל, כי אני לא רואה מה הבעיה עם זה. זה קיים, זה קורה. למה אי אפשר שמצילת הגלקסיה תהיה לסבית? אישית, לא עשיתי את זה, כנראה שלא התאמצתי מספיק או שפשוט לא הצלחתי אבל בסוף יצא לי מערכת יחסים אנושית פשוטה. הביצוע יוצא קצת יבש במקרה הזה אבל אני שמח שהאפשרות קיימת. זה הופך את העולם ליותר אמין.
אני משחק משחקים בעיקר בשביל הסיפור, ו-Mass Effect, כמו טרילוגית ספרים הכתובה בידי אמן, נותן סיפור טוב. מהדברים הקטנים, האנשים בצד עם בעיות אישיות או סתם דילמה מעניינת, ועדהבעיות הענקיות של הגלקסיה בדמות סוכן בכיר שערק ממניעים אישיים וכרגע מאיים על שלום כל יצור וגזע.
ובמקרה הזה, אני מרגיש גם צורך להמליץ על Revelation בשביל להשלים את הסיפור של סארן ואנדרסון.
משחקיות: Mass Effect מתנהג כמו כל CRPG מהדור הנוכחי. יש דמות אותה ניתן להגדיר, היא צוברת נקודות שניתן להשקיע בכישורים מסוימים או כוחות מיוחדים וההחלטות שתבצעו במצבים מסוימים ירוויחו לכם נקודות “טוב” או נקודות “רע” ובכך ישפיעו על שאר העולם ויפתחו או יסגרו לכם אפשרויות.
המכניקה של Mass Effect עברה שיפוץ לטובת המשחק השני ותיקנו בה את איסוף המשאבים המתיש, קטעי הנהיגה הארוכים – שאני אישית מאוד אהבתי אבל כן נטו להיו משעממים ומעצבנים לפעמים – ואת הדרך בה נשקים פועלים. אני מסכים עם השיפור של מערכת הקצאת נקודות הנסיון שעברה הפשטה ויותר מיקצוע וכבר לא נראית גדולה ומפחידה כמו בתמונות הנ”ל. מאוד אהבתי את היכולת המאוד פרטנית להגדיר כל שיפור לכל נשק של כל אחד מאנשי הצוות אבל אני כן מסכים שזה יכול להיות מבלבל ומתיש מרוב אפשרויות. כן אהבתי, וחבל שהסירו, את הענין שנשקים לא ספרו תחמושת אלא חום. כי עם מאיצי מאסה וקליעים מיקרוסקופיים, לא ממש צריך לדאוג לתחמושת.
סך הכל, Mass Effect הוא עדיין משחק מצוין גם היום, מספר שנים לאחר שיצא, משחק שאני עדיין חושב לשחק מחדש אחרת ומשחק שצריך להיכנס לרשימת החובה של כל חובב משחקי מחשב באשר הוא. אם אני צריך לסכם אותו במילה אחת אז היא תהיה “מרשים”. Bioware, שהוציאו את Knights of the Old Republic הנהדר עשו את אותו הדבר שוב רק אחרת ויותר טוב. ואני לא יודע איך להגיד את זה אחרת: אלא אם כן אתם שונאים CRPGs, אתם חייבים את זה לעצמכם.
ובסוף, אני עדיין מרגיש שפספסתי הרבה עם הביקורת הזאת.
Posted in Reviews by Eran with 1 comment.
אני מסכים איתך שפיספסת עם הביקורת הזאת.
לא, לא שיחקתי במשחק, אבל בעוד שבכל פעם שאתה מדבר על המשחק אתה לא יכול להפסיק להלל ולשבח אותו (כמו שציינת) הביקורת הייתה פושרת משהו מלבד הפסקה האחרונה.