חיים מול כסף
זה קיים בתעשיית הטבק, בתעשיית הנפט ועכשיו גם מעלים את זה בתעשיית המלח.
ארצות הברית החליטה לאחרונה, כנראה בעקבות תוכניות מקבילות ומצליחות בבריטניה, באירופה וביפן, לנסות לצמצם את צריכת המלח היומית של האמריקני הממוצע. הם רוצים לחנך את הציבור, לשפר את המידע המוצע ובכלל לגרום לתעשיית האוכל להכניס פחות מלח למוצרים הנמכרים בחנויות. תעשיית האוכל ותעשיית המלח, כמובן, נכנסו למגננה סטנדרטית של הכחשת עובדות, הפצת שקרים והדגשת “המחלוקת” הלא קיימת.
New Scientist מפרסם סיכום קצר של המלחמה הזאת ומה הנתונים האמיתיים.
בקיצור, אלפי אנשים מתים כל שנה מסיבות הקשורות למלח (כמו עם כולסטרול). האמריקני הממוצע אוכל בערך פי שתיים מהמקסימום המומלץ של 5 גרם ליום ופי ארבע מהכמות היומית המומלצת של 1.5 גרם. הבריטים, עדיין, לא במצב יותר טוב.
ואני חושב על אילו בני אדם יש בראש התעשיות האלו? מי הוא האיש שמחשיב הכנסה ורווחים יותר מאשר חיים של אנשים? וכמה יעלה לחסל אותו? (ציניות, ציניות)
אם אני הייתי אחראי על מוצר והייתי מגלה שלמוצר שלי יש קשר ישיר, תורם ובעל חשיבות סטטיסטית למקרי מוות הייתי עושה את כל המאמצים כדי למנוע את זה ואם צריך יוצא מהעסק לגמרי. איפה ההגינות והאנושיות של האנשים שלא?
כן, מלח טעים ומוסיף להרבה מאכלים אבל צריך להיזהר עם כמה שאוכלים ממנו, ולא רק בשימוש במלחיות אישיות. הן לא הסיכון העיקרי. שימו לב לסימון התזונתי על האוכל שאתם קונים והיזהרו ממאכלים עם קיבולת מלח גדולה. וזיכרו, “Time is not important. Only life is important.”
Posted in Less Interesting News, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.
אני לא לגמרי מסכים איתך.
מלח זה לא סיגריות, זה לא שהוא ממכר או שהוא גורם בצורה אבסולוטית לנזק. זה שאנשים צורכים יותר מדי ממנו זאת כבר בעיה שלהם.
אולי נוריד גם את ראשם של תעשיות הסוכר ותעשיות הבשר..?
אני מסכימה עם דותן, צריך למתוח קו גבול בין תעשיות שמזיקות לבריאות כמו תעשיית הטבק הממכרת- שהיא בתכלס תעשיית סמים, לבין תעשיות מזון ומוצרים שיש לאנשים יכולת להזיק לעצמם באמצעותם אם הם לא משתמשים בהם בחוכמה- כמו מלח או אלכוהול.
הניסיון לצמצם צריכת מלח לא צרי להגיע מהממשלה בצורת חוקים או שאר כלים ממשלתיים. זה צריך להגיע משינוי במודעות הציבורית בנושאי בריאות- כל נושאי הבריאות.
להטפל אל המלח דומה להחלטה לחזק רק שריר אחד בגוף- בטווח הארוך זה לא בריא ולא מועיל.
גם טבק ואלכוהול הם מוצרים שאנשים יכולים להחליט אם הם רוצים לצרוך או לא רוצים לצרוך. אני לא בהכרח בעד שהממשלה תכריח קיצוצים. לפעמים עדיף דווקא להפוך דברים לחוקיים כדי לעודד אנשים להפסיק.
אני תוקף את העניין של להראות לאנשי התעשייה את העובדות שמוכיחות שהמוצר שלהם פוגע בבריאות וגורם למקרי מוות ושהם מתנערים מזה עם שקרים ותעמולה.
וכמובן אני תמיד מנסה לעודד צרכנות חכמה. בעזרת מעין ראיתי ב-Facebook משהו מעניין. מישהו טוען שהוא ירד 7 קילוגרם בשבועיים וכל מה שהוא עשה זה להפסיק לאכול זבל ולשתות סודה.
מה שאני מבקש הוא שאם תאגיד מנכס לעצמו זכויות של בני אדם אז שיתנהג כמו בן אדם ושבני האדם בעצמם יחשבו קצת יותר על מה שהם עושים.