יום עצמאות
אחרי ארוחת הערב עלינו, מעין ואני, על הגלבוע לחפש סלע. כי אני אומר, אם יש הר, לא תרצו להשתמש בהר, לנצל את היתרונות שלו? יתרונות כמו נוף של חצי עמק ולפחות שמונה מקומות שונים מהם יכולים להגיע זיקוקים?
אז מצאנו סלע בדיוק מעל הטקס שלנו וצפינו בכל הזיקוקים מהקיבוצים השכנים בזמן שחיכינו למפגן האש והזיקוקים. ואז הגיעו הזיקוקים שלנו.
לא עשיתי את זה כבר הרבה זמן אבל זה היה שווה את זה. זיקוקים מתפוצצים מול הפרצוף, ממלאים כמעט את כל שדה הראיה. היה מגניב. חבל שלא צילמנו.
והיום, אני אחרי שמירה ופחות מחמש שעות שינה, הלכנו ללונה פארק של הקיבוץ. לא התמדנו יותר מדי, עברנו פעם אחת על מתקנים מסוימים רק בשביל הכיף. חזרנו אחרי זה אל ההורים שלי לארוחת צהריים עם עודד וקרן ואיתי וצל.
ועכשיו הם כבר הלכו. מעין נסעה איתם. אני מרגיש שוב כאילו משהו שתמיד צריך להיות איתי לא נמצא. זה כמו כאב קטן או גירוד שאני לא מצליח להגיע אליו. אבל אני אהיה בסדר. אנחנו נפגשים עוד יומיים שוב.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.