*לא* נוסעים למונטריאול
זה היה התכנון הראשון, מונטריאול. אני החלטתי שלא מתחשק לי לחצות את הגבול כבר עכשיו. אחרי זה אנשים התפלגו ל-Schroon Lake ואפילו Lake Placid אבל בסוף, רובם חזרו והרבה הגיעו ל-Lake George. אני ירדתי ל-Trek אחרי ארוחת הערב לראות מה הם מתכוונים לעשות. מצאתי שם רק את הבנות וסתם הצטרפתי לנסיעה.
נסענו לוורנסבורג לשלוח את הכביסה של אפריל. אכלנו קצת גלידה והתווכחנו על הנכונות של עישון ועל העובדה שהישראלים חיים בריא מדי. הן רצו גם לצאת לעשות אבובים ביום ראשון אבל לא היו יכולים לתת לי זמן ומקום מדויק ובמילא רציתי ללכת לראות ‘שודדי הקאריביים’. אז ג’ס הקפיצה אותי ואת עינב ללייק ג’ורג’ לפני שחזרה לאסוף את כולם והכביסה. סתם הלכנו לאורך החוף ודיברנו עד שהגענו לאזור הספינות. אחת הייתה תפוסה לאירוע הפרטי ולא התחשק לנו לצאת לשיט של שעתיים באמצע הלילה אז המשכנו לכיוון המיני-גולף. אני נורא נהנתי מהמיני גולף. היה דיי מביך שאני, משחק בפעם הראשונה, ניצחתי בכמעט עשר חורים את עינב שכבר שיחקה בעבר. והכי משעשע היה כשהגענו ל-Sugarloaf Mountain, שזה מסלול שנראה כמו רבע קערה עם הר בתחתית, הכל בשיפוע, והיה כתוב שם Hole in 1 Wins Free Game. הייתה לפנינו משפחה שפשוט לא הצליחה לעבור את החור הזה וכשהגיע תורנו, כיוונתי קצת, יריתי והכדור נכנס במכה אחת. הדבר היחידי שהיה לי להגיד כשקיבלתי משחק חינם היה – Cool!
אחרי זה המשכנו להסתובב קצת, ניסינו להגיע למועדון שבו קבענו להיפגש עם כולם, אבל כשהגענו, לא נתנו לנו להיכנס רק עם רישיון נהיגה ישראלי והם לא היו שם בכל מקרה. אז יצאנו משם והתחלנו ללכת בחזרה. דקה אחרי שיצאנו מהמועדון, נתקלנו בהם. רועי לא היה איתם אז שאלנו אותם איפה הוא. גם הם חיפשו אותו. איבדנו את רועי.
בדרך חזרה, עצרנו ב-Dr. Morbid’s Haunted House שהיה דיי סטנדרטי אבל גם דיי יעיל. בסוף, כשמישהי צחקה עלינו ומישהו איים עלינו עם מסור חשמלי, התאפקתי מאוד לא לבעוט לו בברך. אבל האישה בקופה ביקשה יפה שלא, אז הצלחתי. אחרי זה רק אכלנו משהו וחזרנו לתחנת האיסוף של האוטובוסים. שם מצאנו את רועי עם ג’ו. אמרנו לו שמחפשים אותו והוא רצה שנלך לחפש אותם. אז הלכנו כל הדרך חזרה עד המועדון. הם לא היו שם. אז הלכנו כל הדרך חזרה לאוטובוס שם היה לנו דיון מעניין על איך לעצבן אנשים בלי לנסות.
אתמול בעיקר ישנתי. התעוררתי בסביבות אחת, הלכתי לחדר-האוכל לגלות שאין ממש ארוחת צהריים, ואז יצאתי אל וורנסבורג לתפוס אוטובוס. לא מצאתי בקבוק מים לשים במתקן הריק שאמא שלחה לי אבל מצאתי את ברנדון בתחנה ונסענו ללייק ג’ורג’. שם נפרדנו, הוא רצה ללכת לשכב על החוף, ואני הלכתי לתפוס אוטובוס לקניון. הלכתי לתפוס חטיף קטן (צ’יזבורגר כפול, קטן וחביב בדולר ו-7 סנט) ואז התיישבתי לחכות לאוטובוס. שם מצאתי את בקבוק הנלג’ין החמישים, בערך, אז החרמתי אותו. נסעתי לקניון ושם פגשתי את רועי ואת ג’ו שוב. מסתבר שגם הם באו לראות סרט. כשאני הלכתי לכניסה, ראיתי גם עוד כמה חברים (כמעט חצי מצוות הטרק שהגיע עם אמילי) והם גם באו לראות ‘שודדי הקאריביים’.
כשראיתי את ‘מכוניות’ לפני שבועיים, הייתה בעיה במערכת הקול. עד אתמול היא תוקנה. יש מתקנים לכוסות בכל מושב אבל המושבים עצמם לא הכי נוחים. יש סרטון נחמד בהתחלה שמסביר על כיבוי טלפונים, מקרי חירום וזריקת אשפה. הטריילר החדש של Transformers היה ממש טוב והסרט עצמו היה חביב פלוס. הוא לא מדהים כמו הראשון אבל עדיין גדול מהחיים. מת לראות כבר את ההמשך. ולכל חבריי שהולכים לראות אותו שבוע הבא (וזה כולל אותך, דורון), חכו עד הסוף!
כל הטרק עזבו לפני הסוף והייתי צריך להשיג אותם. כשיצאנו החוצה, פגשנו את רועי ואת ג’ו שוב, ואת כל בנות הטרק שחזרו מהנהר. ריצ’ארד הראה לנו עוד חולצה שהוא קנה (We’ve found them. *Arrows pointing to biceps* Weapons of Mass Destruction) אבל אנאבל אמרה שהם ראו חולצה יותר מגניבה (Row, Row, Row Your Boat, Gently Down the Life-Threatning, Grade 5, White-Water River or some such). מסתבר שהיינו בערך 15 אנשים שצריכים לקחת שתי מכוניות חזרה לעיר. אז סיימון עשה שני סיבובים עם הטרקמוביל.
הוא הוריד אותי, את עינב, רועי וג’ו ליד החוף, שם פגשנו את האוטובוסים של ה-LIT שהגיעו גם לבלות. אנחנו נוסעים 10 קילומטרים כדי להתרחק מהמחנה והוא עוקב אחרינו. פגשנו גם את הבנות הרוסיות אבל הן לא רצו לשחק כדור עף אלא ללכת לבאר במקום. אז אני ועינב, ג’ו ורועי שיחקנו כדור-עף על הדשא. כשעברנו לצלחת מעופפת ושילבנו את שניהם, ג’נה הגיעה והיה כיף. אחרי זה נכנסנו לבאר, אמרנו שלום לכולם ועינב לקחה אותי להכיר את האישה הנחמדה שעובדת במרכז המבקרים ונתנה לה טרמפ שבוע קודם. הלכנו הלוך וחזור, אכלתי גלידה, רועי רצה לעזור לאיש עם הבלונים, יצר כמה יצירות בעצמו כשהוא לא הסכים, פגשנו עוד כמה אנשים בדרך ואז התיישבנו לחכות לאוטובוס חזרה לוררנסבורג. בהליכה חזרה, עינב ורועי שוב רבו, הפעם על תפיסת החיים שלהם לגבי כסף.
בסוף, הלכנו חזרה ל-ROX, עינב בדקה את כל הדואל ששלחו לה בעקבות יום-ההולדת והלכנו להירשם. המפתח לעגלת הגולף לא היה בנמצא אז לא יכולתי להסיע אותה חזרה לטרק. נפרדנו והלכתי לישון.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
הי ילדי!
מי זאת עינב ומאיפה היא בארץ?
אני רואה שלא כל כך משעמם ואתה גם מבלה, בקבוקים מלאים לא שלחתי וכתבתי לך למה, אם אתה לא זוכר אני מפחדת שהם יתפוצצו בתוך החבילה בדואר וכן תצטרך לשלהם עליהם מכס אז נכון אין פריגת בארה”ב אבל בטח יש משקאות אחרים ומים בטוח למרות שהמים לא בכל מקום טעימים אז תמצא לך בקבוק עם משקה מתאים שתוכל לקחת איתך לאן שאתה הולך.
בקשר לאירוח במוסד ראית שכתבתי לחבר שלך מה קורה ואת הטלפונים הרלוונטים וזה לא גדי אין לו שום קשר לאירוח וטוב שכך.
בי אמא
הייתי מסתפק בבקבוק ריק. כל הבקבוקים פה הם או 2 ליטר או 20 ומשהו אוז. ראיתי אפילו בקבוק 1.89 ליטר. בקבוקי ה-1.5 ליטר המתאימים הם מאוד נדירים ואני עדיין לא מצאתי איפה לקנות אחד.
עינב ליבנה, הישראלית מצוות הטרק. היא מרחובות.