אז ראיתי את מסע בין כוכבים שוב…
וזה עדיין מגניב אבל בהחלט היה אפשר להוריד מעט מגניבות בשביל מעט יותר הגיון. הם היו יכולים לעשות את אותו הטריק עם ‘חומר אדום’ (רק לקרוא לו בשם יותר נורמלי) ועם כל תופעת חלל מוזרה שירצו להמציא (הרי במס”ב עשו את זה הרבה) אבל ברגע שהם מדברים על חורים שחורים וסופרנובה ומראים לנו את טיטאן אז הם בונים על דברים ידועים ולכן יפלו אם לא יעשו את זה לפחות חצי מדויק.
אבל מה שעכשיו הכי תופס אותי הוא הפגישה עם סקוט. כשקירק מגיע אליו עם ספוק העתידני וספוק אומר לו שהוא לא שמע על המשוואה כי הוא עדיין לא גילה אותה, וסקוטי, בתור הבן אדם השני הכי חכם בצוות הראשי, ישר קופץ ושואל אם הוא מהעתיד. בלי שום בולשיט, בלי לנסות להגיד שזה לא נכון, הוא מתייחס לאפשרות כ… ובכן, אפשרית. הוא לא מאמין לו ישר אבל הוא לא פוסל אותו ישר. ואני אהבתי את זה מאוד.
Posted in Humanity, No Category, Reviews by Eran with 1 comment.
מסכים לחלק הראשון