התחושות הרעות

לכל אחד יש תחושות רעות. הן באות מדי פעם ומתיישבות בירכתי המוח, איפה שהוא ליד האמיגדלה, ומציקות לך. לפעמים, כמו סרטן, הן שולחות גרורות ואז הלב מרגיש קצת כבד והבטן קצת לחוצה, מקשות על הנשימה.

לא מזמן שמעתי מישהו מתאר את היתרונות ההשרדותיים שנתנו לנו הבעות הפנים שלנו, על איך כל הפרצופים המוזרים שאנחנו עושים כשאנחנו מפחדים, חושדים, מתפעלים וכן הלאה דווקא שימושיות באותו הרגע. דיי מפוצץ את הסיפור הזה של חרצולי החלל אבל לא משנה.

לתחושות הרעות גם כן יש שימוש, הן התמצקות של חששות, ניחושים והשערות שמנסות לגרום לך לעשות משהו. ולפעמים דווקא כדאי להקשיב להן. אולי לא להיות פרנואיד או לברוח לכל הרוחות אבל לפחות להיות מוכן.

יום אחד הייתי צריך לצאת לעשות כמה מפגשים. אמרו לי מוקדם יותר באותו היום שאחד אני לא צריך לעשות. אבל הייתה לי תחושה רעה בקשר לזה. ניסיתי להתקשר אליהם מחדש לברר מה קורה אם המפגש הזה ואף אחד לא ענה לי. הייתי צריך להקשיב לתחושה הרעה. כי בסוף לא לקחתי מספיק ערכות ושלחו אותי לעשות את המפגש בכל זאת.

נו טוב, עוד לקח נלמד ולפחות נתתי להם את הערכה שלהם השבוע.


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 1 comment.

Comments

  • Nihau says:

    זה טוב תמיד להקשיב לעצמך- לפחות אז תדע מה העמדה שלך לגבי העיניין המדובר.
    גם בדברים טובים וגם בדברים רעים.
    מצד שני עד כה רוב הטעויות שלי הובילו למקומות מעניינים… בהנחה ששרדתי את התהליך של להגיע למקום הלא נכון (תחשוב על זה מטאפורית יותר מאשר מילולית).
    מצד שלישי… כשכן הקשבתי לעצמי הגעתי לתוצאות… ייחודיות… והואשמתי בשילוב של מזל, אינטואציה נשית, פאזי לוג’יק, שינוי מציאות ושיחוד ישויות על טיבעיות… אז קח את זה בחשבון כתוספת סיכון לפני שאתה עושה משהו ממש טוב, כמו למצוא 6300 ש”ח על קרקע בדיוק בזמן כדי לשלם על שכר דירה לשנה בב”ש.