רכבת מול אוטובוס
יוצא לי הרבה לנסוע בתחבורה ציבורית בזמן האחרון. בעיקר כי מעין לוקחת את האוטו ואז אני מצטרף אליה.
אני שונא תחבורה ציבורית מלכתחילה. בלי שום קשר למחירים, נוחות, נגישות או שירות. תחבורה ציבורית פשוט עושה לי בחילה. אני שונא כמעט את כל הנהגים של אגד בשנאה תהומית שדורשת ממני את כל יכולת השליטה העצמית שלי לא להתפרץ עליהם בשטף של קללות ותיאורים אמיתיים של המציאות. למזלי, עם הרבה אני בכלל לא צריך לדבר. יכול להיות שזה קצת מתיימר מבחינתי אבל אני שונא את הנהגים בגלל שהם נוהגים רע. כנראה הם נוהגים ככה כי דוחקים בהם לוחות זמנים מטורפים אבל כל התאוצות החזקות והבלימות היותר חזקות רק גורמות לי לבחילה. ורכבות לא הרבה יותר טוב. ולרכבות יש גם בעיית נגישות הרבה יותר גדולה. ותעיד על זה מעין שיכולה להגיד שכל פעם שאני מגיע מתחבורה ציבורית אני נראה כאילו ירדתי מהפעם השלישית על הקומבה.
אבל לפעמים אני נאלץ לבחור אם אני לוקח אוטובוס או רכבת. בעיקר במקרה ואני צריך להגיע לנתניה שמבחינת נקודת הגעה, רכבת ואוטובוס זה פחות או יותר אותו הדבר. ולפחות במקרה הזה מצאתי שאוטובוס מספק יותר נוחות, יותר נגישות והמחיר גם עדיף. עוד לא בדקתי את הנושא עם תל אביב. לצערי, בארצנו, מדובר עדיין בבחירת ה-Lesser of two evils.
ועוד משהו משעשע שמצאנו לא מזמן: מעין משתפת נסיעה לעבודה לפעמים. גילינו כי אם אני מסיע אותה בעצמי כל הדרך לנקודת השיתוף ונוסע חזרה לדירה זה לא רק יותר כיף אלא גם יותר זול מלהסיע אותה רק לתחנת הרכבת ושמשם תיקח רכבת לנקודה.
בקיצור, לדעתי מערכת התחבורה הציבורית בארץ לוקה מאוד, לחוצה מאוד, מופעלת על ידי אנשים בעלי מניעים לא נכונים וכנראה מוחזקת רק על ידי העובדה שיש אנשים שחייבים אותה ואין להם שום דבר אחר.
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
רכבת עדיפה בהרבה על אוטובוסים בנסיעות ארוכות.
מאז התואר הראשון נשבעתי לעצמי לעולם לא לנסוע באוטובוס לב”ש אם יש ברירת רכבת.
זמן נסיעה הכי ארוך בתחבורה ציבורית מהבית לשדה בוקר (נסיעה של שעתיים ברכב פרטי):
5 דקות הליכה אל
30 דקות בתחנת אוטובוס אל הרכבת
20 דקות נסיעה אל הרכבת
50 דקות המתנה לרכבת בתחנה כי פספסתי את הקודמת
20 דקות נסיעה ברכבת לארלוזרוב
50 דקות המתנה לרכבת לבאר שבע כי אין סינכרון מתאים בין הרכבות
90 דקות נסיעה אל באר שבע
60 דקות המתנה לאוטובוס לשדה בוקר
60 דקות נסיעה אל שדה בוקר
5 דקות הליכה אל הבית בשדה בוקר
6 וחצי שעות של נסיעה ותלאות הדרך.
לזכות הרכבת יאמר שאין לה פקקי תנועה, היא נוסעת חלק מספיק כדי לאפשר קריאה ויש בה תאורה טובה ושולחן נוח ואם יש מזל גם נקודת חשמל זמינה.
נסיעה מב”ש לת”א באוטובוס ביום חמישי בשעת השיא לקחה לי לבדה 3 וחצי שעות. הרכבת תמיד נשארת במסגרת שעה ורבע עד שעה וחצי.
את אותו המרחק יצא לי גם לנהוג ואני התעייפתי הרבה יותר מהר מלנהוג את המרחק הזה מאשר לנסוע אותו ברכבת ביום טוב. מצד שני זמן הוא גם משאב ונסיעות בתחבורה ציבורית מגלחות לי 8 שעות פרודקטיביות ומוסיפות מקדם עייפות רצחני בכל שבוע שאני חוזרת בו הביתה.
גם אני, כשהייתי חוזר מהצבא בדרום, הייתי כמעט תמיד הולך לרכבת כי זה היה יותר מהר ויותר נוח. וגם עכשיו, אני בדרך כלל אקח את הרכבת, אם אני חייב. אבל זה עדיין לא אומר שזה טוב, עדיין תחבורה ציבורית עושה לי בחילה ועדיין מאוד הופתענו לגלות את הפרט הזה על הנסיעה של מעין.
אצלי גם כן רגבת היא האפשרות העדיפה: לוחות הזמנים יציבים יותר ופשוטים (כבר היו לי הרבה מקרים שאוטובוס פשוט לא הגיע או איחר ב-10 דקות), והרכבת הרבה יותר נוחה. החסרון העיקרי של רכבת בהשוואה למכונית זה ש(א) בגלל כל הבניה באזור הרכבת במודיעין, הדרך מהבית שלי לרכבת היא די בלאגן ו-(ב) הדרך בחזרה הביתה בערב היא בעליה די מטורפת ואני עצלן.
אם רק הייתי יכול לגור ולעבוד עם סידור רכבת כמו שלך. ועלייה מטורפת בסוף היום זה נהדר: הלכת לעבודה, חזרת וגם עשית התעמלות בדרך אז אפשר להתרחץ ולהרגע אחר כך.