מספ”ר
“תגיד את זה שוב,” אמר רועי וניסה לא להישמע כאילו הוא בהלם. “מה שאמרתי,” חזר האיש בחליפה שנהג ברכב במהירות שהייתה רק קצת מעל ההגיוני במעלה דרך השלום, “הוא שאני אגרום לכך שהמקרה שלך יחמיר, אתה תפוטר מהמשטרה, ארגון ביטחון עצמאי ישכור את שרותיך אבל אתה בעצם תעבוד בשביל יחידת סודית שממומנת על ידי תקציב שחור של השב”כ.” “את כל זה הבנתי,” אמר רועי. “אבל איך אמרת שקוראים ליחידה הזאת?” “האיש בחליפה נאנח ושפשף קלות את עיניו. “טכנית, ליחידה אין שם. אבל בגלל שאנחנו ‘מחוץ לספר’,” הוא החווה את סימני הציטוט ביד אחת. “החבר’ה פשוט קוראים לה מספ”ר.” “ואיזה מספר אתה?” רועי חייך. האיש בחליפה תקע בו מבט עייף. “עכשיו זאת בדיחה שלא שמעתי כבר עשרות אלפי פעם.” “בסדר. בסדר,” רועי התרצה, שילב את ידיו שוב והביט קדימה. “למה דווקא אני?” “כי אנחנו צריכים בשר תותחים,” פלט האיש בחליפה ומיד המשיך, “וכי אתה בחור צעיר ונחוש, אינטליגנטי ומהיר תגובה, בעל כושר גופני טוב והמוכנות לעשות מה שצריך כשזה לטובת הכלל. אז רק לידיעתך הכללית…” הוא העיף ברועי מבט ארוך, “אין הרבה כמוך.” “ומה אם אגיד ‘לא’?” האיש בחליפה החזיר את עיניו אל הכביש. “אז אני אגיד שהפסד שלך ובהצלחה עם מבחן הבלש הרביעי.” “אתה לא חושש שאני אספר למישהו על היחידה הסודית שלך?” “לא ממש. תקליט את עצמך מספר למפקד שלך על יחידה סודית של משטרת ישראל והשב”כ שפועלת מחוץ לספר, מגייסת אנשים מתחת לאף של מודיעין ועושה דברים שהחוק לא מכסה והממשלה מעדיפה להתעלם מהם. שלח לי את זה. לא צחקתי טוב כבר הרבה זמן.” רועי ניסה להסתיר חיוך. הוא Continue Reading →
Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.