Mechanics Influences Morality
לאחרונה שיחקתי את Deus Ex: Human Revolution, את Dishonored ואני בעיצומו של Assassin’s Creed. אני מזכיר את כולם בבת אחת כי הם גרמו לי, כל אחד בתורו, להסתכל על המוסריות, לחודית על המוסריות של להרוג אנשים, בצורה אחרת לחלוטין. מכיוון שלכל אחד מהם (ל-Assassin’s Creed פחות) יש סוג של מכניקת טוב ורע אז אם קיימת הסקאלה של מוסריות טהורה לחלוטין שבה כל חיים הם קדושים בצד אחד ומוסריות אפלה בה כל אחד הוא טרף בצד השני אז הייתי ממקם את Dishonored כמעט לגמרי בקצה הטהור, את Assassin’s Creed כמעט לגמרי בקצה האפל ואת Human Revolution איפה שהוא באמצע. אתחיל מההתחלה: ב-Human Revolution משחקים שכיר חרב, איש פעולה תאגידי, מתוגבר קיברנטית במשימות ריגול (וקצת לא ריגול) תעשייתי מסביב לעולם. פוגשים המון אנשים מכל אורחות החיים מצוללי הפחים ברחוב ועד ראשי תאגידים בין לאומיים. ואנחנו יכולים לבנות, בעיקר בעזרת מאפייני פיתוח הדמות אבל גם בראשנו, את הדמות של אדם כאדם טוב שמנסה לרחם גם על הרוצחים של הצד השני או כאדם רצחני בפני עצמו שלא יעצור בכלום כדי להשיג את מטרתו. אבל זה גם קצת מעבר לזה. כשמתחילים להבין איך המכניקה של המשחק עובדת מגלים שאולי אפשר להשיג נקודות נסיון (ולכן עוד יכולות ושידרוגים) בצורה יפה מאוד על ידי להיכנס בכל דבר שזז ולרסק לו את הצורה, Guns Blazing וכל זה, אפשר להשיג משמעותית יותר עם נוקטים בגישה יותר שקטה, בלתי נראית ועל ידי הימום אנשים בלבד. בשבילי, ואני מניח שבשביל רוב האנשים בפעם הראשונה שהם משחקים, זה מנחה אותי לקחת את הגישה השנייה על מנת למקסם את הרווחים שלי. אז מה Continue Reading →
Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.