מחשבה חדשה על עלויות תוכנה
לי זה דיי ברור שתעשיית המוזיקה ותעשיית הקולנוע לא עובדות כמו שצריך, לא מבחינת היחס לצרכן ולא מבחינת תמחור המוצר ובטח שלא מבחינת תביעת הצרכן שלהם. תעשיית המשחקים, כך גם דיי ברור, עושה משהו לא בצורה כל כך טובה. אבל מה שחסר הוא נתונים מדויקים, נתונים של ניסוי, על איך אפשר לעשות את זה יותר טוב. וכמה שזה מצער להגיד את זה, החנות של Apple, לא מבחינת הצנזור אלא התמחור, כן עובדת כמו שצריך. ג’ף אטווד מסביר את זה יותר טוב: הרעיון הוא לתמחר את המוצר שלכם מתחת לרמת ה”למה לא?” של הצרכן. כשתוכנה/משחק/מוצר, גם אם הוא לא נורא שימושי ויעיל, עולה 2 דולר, השאלה שהצרכן שואל היא לא “האם אני באמת צריך את זה?” אלא “למה לא?” ואם הנתונים האלו של שירות Steam (שירות שיווק המשחקים של Valve) נכונים אז מה שניתן ללמוד מהם הוא שמוצר בהנחה של 75% מכניס בערך פי 15 יותר כסף מאשר מוצר במחיר מלא, וזה אחרי שכבר קנו אותו במחיר מלא ובכל מיני סוגים של הנחות קודם. וגם אם חושבים על זה מזווית קצת אחרת, מזווית של מערכת הפעלה, זה נראה דיי אותו הדבר. אם נשים את לינוקס בצד לרגע ונתייחס לצרכן הבור ועם הארץ. אם אומרים לאותו צרכן, אתה חייב מערכת הפעלה על המחשב שלך, יש לך מערכת הפעלה ב-40-50 דולר ויש לך אחת ב-300 דולר (נתעלם רגע מכל החינמיות). מה הצרכן הלא מודע יבחר באותו הרגע? וגם אני חושב על זה, אני בעיקר חושב במקטעים קצרים (זה למה אין לי בעיה עם ספר של אלף עמודים כל עוד הפרקים לא מכילים יותר Continue Reading →
Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.