The Less Interesting Times

משמעות: “אל תתחיל לכתוב לי סתירות עצמיות”.

מארכימדס שהמציא את המשפט האלמותי “המשפט הזה הוא שקר”.

דוגמאות: “אני הולך למקום בו אני עומד.” “אוי נו, אל תהיה ארכימדס.”

קומיקס נהדר על חבורה של גובלינים שמחליטים שהם לא רוצים להיות יותר סתם XP בשביל הרתפקנים. אז הם מחליטים לקחת כמה דרגות בכל מיני מקצועות סטנדרטיים ולתפוס את מקומם בעולם. כמובן שיש הרתפקנים שמציקים להם וכל מיני אנשים לא נחמדים אחרים. בעיקר כאלו שלא חושבים שגובלינים צריכים להיות יותר מסתם XP להרתפקנים.

הסיפור עצמו טוב מאוד. משעשע לפרקים, עצוב כשהוא צריך ואפילו בעל רקע מעניין ומסקרן. אבל הקומיקס האחרון היה פשוט pure awesomeness. ואם זה לא משכנע אתכם שזה קומיקס שווה, אני לא יודע מה כן.

חכו עד שתראו יפנים עושים דברים מוזרים בחלל.

JAXA, סוכנות החלל היפנית שיחררה קטע וידאו בו אחד האסטרונאוטים שלהם מדגים איך באמת עובדים דברים במיקרו-כבידה. מסקנות מהניסוי? נראה לי שמניפות הן דרך מאוד יעילה להתנייד בחללית.

המשך קריאה »

ערכתי קצת שינויים במבנה של היררכיית ההודעות אז עלול להיווצר קצת בלגן. אם מישהו מוצא רשומה שהקטגוריות שלה לא מוצאות חן בעיניו, מתבקש להודיע.

מה יותר משעשע מלכתוב ל-Twitter ממחשב ביתי בן יותר מ-25 שנה?

את ההודעה הזאת כתב מתכנת חובב קומודור אחרי שכתב את המסוף Twitter לקומודור. וככה עושים את זה.

עדכון: שוב פעם הוא לא צירף את הוידאו. בתקווה זה יעבוד עכשיו.
המשך קריאה »

גריט בלאנק, ילד גרמני בן 14, נוסף עכשיו לרשימה הקטנה במיוחד (כרגע שני אנשים) של אנשים שיודעים את התשובה לשאלה הזאת. הוא נפגע לאחרונה ממטאור בגודל אפונה בערך. בדרך לבית הספר הוא ראה כדור אש בשמיים ואחרי זה הרגיש כאב חד ביד שלאחריו הועף לאחור כשהמטאור נקבר באדמה והשאיר מכתש קטן. והמטאוריט גם מגנטי.

אני מקווה שהמדענים יתנו לו לשמור אותו.

ניר התחיל לכתוב בבלוג שלו סיפורים קצרצרים.
בצורה משעשעת, ומאוחרת, כלשהי בדיוק עכשיו אני מסיים לקרוא את חלומות באספמיה 20 שמכיל כמה סיפורים כאלו בין דפיו.

לא מדובר בפסגת היצירה, גם לא של ניר, אבל אני בהחלט אוהב את הקטעים הקצרים שלו, כמו זה, שבהם הוא מקשר מצב יום-יומי פשוט או קלישאה ז’אנרית כזאת או אחרת למשהו גדול ומגניב יותר (כמו הקצרצר האחרון באותו גיליון של אספמיה).

הראו לי את זה היום בבוקר: כתבה של יותר מחצי עמוד בעיתון על אובאמה הורג זבוב בזמן ראיון. כולל תקריב אקסטרים על הזבוב המת. כשראיתי את זה חשבתי, “Must be a slow news day.”

וכמובן, חייב לבוא הקטע בו ג’ון או סטיבן יורדים על זה עם הקליפ המלא.

למי שעוד לא שמע על WolframAlpha, מדובר במנוע חיפוש המבוסס על המנוע המתמטי של Wolfram Mathematica. לא סתם מנוע חיפוש, Wolfie עונה על שאלות מתמטיות וגם מסביר את הדרך לפתרון.

כתוצאה מכך, יש פרופסורים שחוששים מהכוח החדש שנופל, חינם אין כסף, לידי הסטודנטים שלהם. אני חושב שזה לא שונה כל כך מהמתמטיקה עצמה. סטודנט יכול להשתמש ב-Wolfie או שהוא יכול להשתמש באחת מלפחות שלושה תוכנות מתמטיות נפוצות שקיימות, שלרוב גם ניתן להשיג אותן על ידי רשיון אוניברסיטאי בחינם או על ידי רשיון מוזל לסטודנטים. אני משתמש במתמטיקה של וולפראם כבר שנה וחצי ואני לא חושב שזה מפריע לי בלימודים. אני משתמש בה לעתים רחוקות, כשאני צריך לבדוק חישובים שלי או כי צריך לעשות סכום שאין לי כוח לחשב ידנית.

באותו דיון הם גם מתייחסים למקומות שבהם מחשבונים גרפיים הם גם דבר אסור. ומה אם מחשבים ניידים? האם באותם מקומות גם אסור להשתמש בטכנולוגיה כזאת? אצלנו אין הגבלה על מה מותר להשתמש כדי להשלים שעורי בית אבל כמובן שבמבחנים אין מחשבונים (חוץ מהסתברות ושם זה דיי נחוץ). ואני חושב גם על האוניברסיטה הזאת (קורנל, נראה לי) בה ל-98% מהתלמידים יש מחשבים ניידים.

מה עדיף? אווירת לימודים בהם מכריחים את התלמידים לעשות הכל ידנית, לבד, ללא שימוש בטכנולוגיה כלשהיא או אווירה טכנולוגית בהם כל הכלים, אלו שאפשר ויצטרכו להשתמש בהם, ניתנים לשימוש?
אני חושב שהכל בסדר במידה. הכלים צריכים להיות קיימים אבל הסטודנטים צריכים להפעיל את האזורים האפורים המתבקשים לפני שהם פונים לפתרון הקל.