The Less Interesting Times

Loading all of these at once might be dangerous to your health, and to the health of your computer.
המשך קריאה »

The Man Who Was Thursday: (פילוסופי, פוליטי?) שמעתי את הספר הזה כי הוא מוזכר עשרות פעמים ב-Deus Ex והרעיון הבסיסי נשמע מעניין (משורר, שבעזרת כמה צירופי מקרים והכוונות מלמעלה, מגיע למועצת האנרכיסטים של אירופה ומנסה לפרק אותה מבפנים). הבעיה היא שלמרות שהוא מעניין, משעשע, ובנוי דיי טוב, הוא עדיין מתחיל לכשול בסביבות האמצע כשהדברים מתחילים לחזור על עצמם ובמיוחד בסוף המאוד מוזר ולא מוגדר שלא באמת אומר משהו. נשמע כמו משהו שזקוק להרחבה ואולי אפילו לעיבוד לסרט מודרני. בינתיים, לא ממש חובה אם כי יכול להיות כדאי למי שיודע למה הוא נכנס.
צד שמאל של החושך Extended Edition: (מדע בדיוני, מגדרי) סוף סוף סיימתי את הספר הזה. אני מסכים עם ניהאו, הוא בהחלט איטי יותר. זה לא שהוא לא מעניין. הסיפור המרכזי הוא סיפור הרפתקה ומגע ראשון חביב ביותר. הבעיה היא שרק הסיפור הקצר האחרון שמגיע עם הספר באמת נוגע בנושא שמעניין אותך כשאתה לוקח ספר שמדבר על עולם של בני אדם אנדרוגינים. אני לא אשים אותו ביד שנייה אבל כנראה שלא אחזור אליו בזמן הקרוב. אני לא אגיד לא לקרוא כי הוא דיי נכנס לקטגוריה של לחם. אבל לא הייתי שם אותו גבוה ברשימת החייבים לקרוא.
21: (אין לי שמץ של מושג) כי הסרט הזה הוא לא ממש סרט פעולה או סרט מתח או קומדיה או כל ז’אנר קולנועי שאני מסוגל להעלות על דעתי. הוא פשוט מבוסס על סיפור אמיתי של סופר קלפים והרפתקאותיו בלאס וגאס. הוא צפוי, הוא בנוי קצת טיפשי ולא אמין והדמויות גם דיי בהתאם. הסיפור כל כך הוא בערך באמצע בין קלאסי לקלישאה ואני מניח שזה מה שמקבלים כשבונים סיפור על החיים האמיתיים. אבל עדיין, הוא משעשע ומעביר שעתיים בכיף. מומלץ לערב קליל עם משפחה ו/או חברים.
המשך קריאה »

סיימתי לעבור על כל פריטי החדשות שלי ואני מניח שכבר שמתם לב. אבל אני עדיין חושב שצמצום של כמעט 2000 לפחות מ-100 זה יופי של סיכום. אבל זה יהיה העומס האחרון. טוב, Onwards…

1) Print a Moonbase. רעיון חדש לנאס”א.

2) Are you the [Disk-On-]Keymaster? מי רוצה כונן USB שמגיע עם Ghostbusters בפנים? אתם יודעים למי להתקשר. למרות שאני תוהה באיזו איכות הסרט אם הדיסק הוא רק 2 גיגה-בית.

3) משחקים מעניינים השבוע: חברה בשם Multiverse מפתחת MMOG לפי באפי ציידת הערפדים. מודיעה: MMOG לפי Firefly יתאחר אבל עוד לא מת.
Warhead PC.  אחד המשחקים הכבדים ביותר בתעשייה היום הוא Crysis. לעומת זאת, Crytek, המפתחת, טוענת שאפשר להריץ אותו בצורה סבירה לחלוטין (30 תמונות בשנייה) על מחשב שעולה 600 דולר. אז המחיר המדויק הוא 699$. UltraPC מוכרת את ה-Warhead PC ביחד עם ההמשך, Crysis Warhead, בחבילה. לא מכשיר מדהים אבל הם טוענים שהוא עובד.
יצא סקר של נערים ונערות בקשר למשחקי מחשב וחברה. מתברר שילדים שמשתתפים בדיונים על משחקים מעורבים יותר אזרחית ופוליטית. ילדים שמשחקים משחקים שדורשים חברתיות לא הראו שינוי. אני מניח שההשוואה היא לילדים שלא. הדו”ח המלא ניתן להורדה.
סקר אמריקני קובע: המשחקן יותר בכושר מהאמריקני הממוצע אבל מדוכא יותר. להיות יותר בכושר מהאמריקני הממוצע זה לא כל כך קשה אבל זה קצת נוגד את הסטריאוטיפ של ה-couch potato. מה שיותר הצחיק אותי הוא שבשביל להביא לסקר 7,000 משתתפים, הם הבטיחו להם נשק חדש ל-Everquest.

4) איכות הסביבה השבוע: הונדה מציגה תחרות לפריוס. עם ה-Insight שבתקווה תכנס לשוק באביב הקרוב.
מפלס הים לא יעלה יותר משני מטר. עד 2100. זה לפי חישובים חדשים שנעשו בהתחשב במידע הנתון כיום. טוב או רע? תלוי איפה אתם גרים.
לקרר את האוקיאנוס. הרעיון הוא כזה: 1,500 ספינות משייטות ברחבי העולם, שואבות מי ים וזורקות אותן לאוויר בסוג של זריעת עננים, מגבירות את יכולת ההחזרה של מערכות מזג האוויר. התוצאה: קירור כדור הארץ. העלות: בין אחד לשני מיליון פאונד לספינה וחמישים בשנה. מתי? לא ידוע.
אתנול חם יותר. תהליך חדש המערב בקטריות מנפיק אתנול מצליולוז בצורה הרבה יותר יעילה. אולי ביו-דיזל יהיה שווה משהו מתישהו.
Human Powered Gym. בפורטלאנד הוקם ה-Green Microgym, מועדון כושר שמופעל, לפחות חלקית, על האנרגיה שמייצרים משתמשיו תוך כדי העבודה.
פורד פייסטה אקונטיק. זאת המכונית החדשה מבית פורד. קומפקטית חמודה לחמישה שעושה בסביבות ה-27 קילומטר לליטר אבל הם לא ימכרו אותה בארצות הברית. למה? כי היא עובדת על דיזל ואמריקה לא אוהבת דיזל.
בגרמניה בונים תחנת פחם שתתפוס את ה-CO2 של עצמה. ולכל מי שלא מבין, זה למה עדיף מכונות חשמליות. כי אז הזיהום הוא במקום אחד וקל יותר לטפל בו.
המשך קריאה »

אז שמישהו ינסה להסביר למה. למה זה כל כך יפה?

(ונא לראות את התמונה הגדולה)

Now, all I have to do is keep it.

And get a student loan.

Update(01:06): And I’ve just returned from the recording of the Geffen podcasts. I didn’t have a really big part but I still had fun.
Overall, I think, it was a very good day.

But now I’m hungry.

Your Score: The nice guy

Congratulations, you are 3% douchebag!

Aww you do care! You are not very douchebaggish, I salute you!

Link: The Are You a Douchebag Test

Your Score: The Pretender

You scored 84 gal friendly!

Male taker: THE PRETENDER! You can’t say it often enough: You love women! The strong ones, and the awkward ones. You want to play a leading role in both worlds, so you can be a good mediator between men and women. You want to be accepted and respected by men. And for the women you want to be a good, fatherly friend, an experienced lover, someone they can look up to. You spoil your women, and you show them how important they are for you. You are very aware, though, that many women do consider your attitute incredibly sweet and oh so cute. And you might indeed be so sweet and cute. But ask yourself: Are really women your priority, as you keep trying to convince everyone? Or is it actually more about you, and about staying able to live your relationships the way you want them. Be more open to yourself and to your women, reflect your relationships and take women more seriously, and they will continue to love you!

Link: The Do Male Feminists Exist? Test

צפיתי בכמה פרקים של Voyager כי היה שם משהו שעניין אותי ואני מניח שאחרי זה, ואחרי שצפיתי בכמה מפרקי ה-Remastered של הסדרה הישנה, אני חושב שאאלץ לסווג את מס”ב ביחד עם Transformers וחבריה בתור סדרות שהיו נחמדות פעם אבל עכשיו כבר ממש לא מדהימות ואפילו קצת מביכות (אותי כי פעם צפיתי בהן).

בנוסף לזה הייתי רוצה להתייחס ליקום של מס”ב באופן פרטי ולנחמדות/בעסה באופן כללי.

יש אנשים שמתלוננים על סיפורים “גרומיטיים”, סיפורי סנסאבעסה, סיפורים שמראים לנו עולם לא נחמד, עולם לא סטרילי, עולם שבו אנשים נופלים, מתלכלכים, כואב להם והם בדרך כלל מתים ואפילו סובלים קצת תוך כדי. העולם של מס”ב, לפחות העולם הקלאסי יותר שלו ופחות מה שעשו ב-DS9, הוא עולם מאוד סטרילי כי ככה ג’ין רודנברי הגדיר אותו. הוא מאוד פלסטיקי ואפילו קצת סכריני.
התלונה העיקרית של אנשים נגד הסנסאבעסה היא שזה לא כיף, זה מציאותי מדי ולא מספיק אסקפיסטי ואנחנו קוראים ספרות משארת (זה תרגום טוב לספקולטיבית?) כי אנחנו רוצים לחשוב על עתיד יותר טוב.
אז לא. או לפחות, לא כולם. אני אוהב לחשוב על העתיד בכלל. ואיך שאני רואה אותו, אם הוא לא מלוכלך, אם הוא לא אפל, אם הוא לא… “מציאותי” אז הוא פשוט לא אמין. ומס”ב היא אחת הדוגמאות היותר טובות לחוסר אמינות וזה אפילו בלי לדבר על הפסודו-מדע שלהם. למרות שזה מצחיק לפעמים:

“The Borg are dispersing our beam!” “Compensate.” “Not working.”
“Enhance our defenses…”
“She’s accessing our navigation controls!” “Stop her.” “I can’t”
[Because you waited for your captain to tell you what to do, imbecile. - SR]

אני אוהב את הסיפורים שלי אפלים, קודרים ואולי אפילו קצת סוערים.
אם הדמויות סובלות אז יותר כיף כשהן מתגברות.
אם האווירה מכבידה היא עובדת יותר טוב מאשר אווירה קלילה.
וכמה שהמסר יותר כואב ככה הקורא יזכור אותו יותר טוב.

ומכאן בא הכיף.
כי, בניגוד למה שגארפילד חושב, כשמגיעים מספיק נמוך, אי אפשר לזרוק לך עוד את חפירה, ואין מקום לנוע אליו חוץ מלמעלה.

יצא לי לקרוא אתמול סוג של שאלון מדעי והשוואה בין העמדות של אובמה ומק’קיין על נושאים טכנולוגים ומדעים. חוץ מזה שהם בדרך כלל אומרים אותו הדבר (חוץ מבמקומות שבאמת ציפיתם שהם לא), מה שתפס את העין שלי זה התוכניות שלהם.

הם קובעים מדיניות ותאריכי יעד ל-2015, 2020 ושאר שנים אקזוטיות בעתיד. אם אחד מהם יבחר ב-2008, אולי יש לו סיכוי להגיע ל-2015. אין לו הרבה סיכוי להיות עדיין במשרד ב-2020. אבל לא נראה כאילו זה מפריע להם. ואני אומר כל הכבוד. למה בארץ לא עושים את אותו הדבר?

זה נראה לי כאילו בישראל, כשראש ממשלה נבחר, אז הוא עולה לתפקיד כדי לעשות דברים, כדי לראות ולהראות תוצאות. אם זה לא עכשיו זה לא טוב. ואני תוהה אם הוא עושה את זה בשביל עצמו או בשביל הבוחרים שלו. כנראה שניהם.
בארצות הברית, כשנשיא נבחר, הוא פחות בא לעשות דברים עכשיו ויותר כדי לתקן טעויות ולוודא שהנתיב של גורל האומה פונה לכיוון היותר נכון, שהעם האמריקני צועד לכיוון עתיד טוב יותר.

למה הם חושבים קדימה ואנחנו לא?

1) זה למה צריך מדעני מחשב. תראו איך אפשר לשפר וידאו בצורה מדהימה בעזרת כמה תמונות נוספות.

2) משחקים בכותרות. War on Terror הוא משחק לוח דמוי ריסק רק נוטה לקומי לכיוון ג’ורג’ בוש וה-Axis of Evil. המשטרה הבריטית החרימה את המשחק בגלל ש”כובע הגרב המצורף למשחק,” זה שמשמש לסמן את ‘הרעים’ באותו הזמן, “יכול לשמש למעשה פשע.” לא משנה שאפשר לקנות כאלו בקלות, נכון?
Stardock and Gas Powered Presents: The Gamer’s Bill of Rights. שתי חברות המשחקים מציגות לנו עשר זכויות בסיסיות שהן חושבות שכל משחקן ראוי להן. אני מסכים. השאלה היא כמה חברות עוד יחתמו על האמנה?

3) המלחמה הבאה תהיה בתוך המוח. זה מה שנראה מהפיתוחים האלו: סורקים שמזהים מצבי רוח, מכשיר שמפריע לאנשים לשקר ויש גם נשקים שגורמים למיגרנות.

4) אם לבני אדם יש רצון חופשי אז גם לאטומים. זה מה שטוענים מתמטיקאים. והם גם טוענים שהם יכולים להוכיח את זה: שאם אטומים הם דטרמיניסטיים אז גם אנשים.
המשך קריאה »

Movie Puzzles – Try Solving Poster Jigsaw Puzzles
Humongous Images – Because We Don’t Settle for Less than 18k resolution
Magnetic Floating Bed – Hopefully a Zero-G Cradle Soon?
Make Your Own Xbox 360 Laptop – Because the Thing’s Pretty Much Useless Otherwise, Right?
Shotgun Rules – Because No One Sits Next to the Driver But You!
Star Wars Tattoos – Because Some People Are That Bored
The Falling George W. Bush Screen Saver – It’s a Little Late But Still Fun
Tourist Remover – Because No One Likes Those Pesky Nuisances in Their Photos